העליון מבהיר: תסקיר שירות מבחן הוא כלי מרכזי לפני גזירת הדין – אך בקשת רשות הערעור נדחתה

בית המשפט העליון הדגיש בפסק דין עדכני את החשיבות הגדולה של תסקיר שירות המבחן ככלי תומך בהחלטות הענישה, והבהיר כי אי-לקיחת אחריות על ידי נאשם או בחירתו לנהל הוכחות אינם יכולים לשמש, לבדם, עילה לסרב להזמין תסקיר לפני גזירת העונש. אף על פי ההבהרות העקרוניות, בקשת רשות הערעור נדחתה, והעונש שהוטל על הנאשם הותיר בית המשפט על כנו.

רקע: העבירה, ההליך והטענות

הפרשה החלה בכתב אישום שהוגש נגד נאשם אשר יוחסה לו עבירת פציעה בנסיבות מחמירות, לאחר עימות אלים שפרץ בינו לבין אחיו. לפי הנטען, הוויכוח גלש לאלימות, ובמהלכו היכה הנאשם את המתלונן בראשו באמצעות כלי עבודה. בתגובה לכתב האישום טען ההגנה לשורה של פגמים שנפלו בהתנהלות התביעה, לרבות אי-קיום שימוע כנדרש בעבירת פשע, וביקש בגין כך לבטל את כתב האישום. בהמשך הוגש כתב אישום מתוקן, והערכאה הדיונית קבעה כי ניתן היה לרפא את הפגם באמצעות קיום שימוע מאוחר.

הנאשם כפר בעובדות שיוחסו לו, וטען כי פעל מתוך הגנה עצמית לנוכח אלימות קודמת. בסמוך למועד שנקבע לשמיעת הוכחות ביקשה התביעה לתקן שוב את כתב האישום בדרך של הוספת עד תביעה. בית המשפט נעתר, אולם בהמשך נוכח אי-הופעת העד הוטלו על המדינה הוצאות, והדיון נדחה. מועדים נוספים התעכבו, בין היתר בשל דחיות שנגרמו על-ידי התביעה.

בסיום ההליך העובדתי הורשע הנאשם. בית המשפט נתן משקל לגרסת המתלונן שנמצאה אמינה ונתמכה בעדויות ובממצאים, ודחה את גרסת ההגנה שהותירה רושם לא מהימן. בשלב המעבר לגזר הדין דחה בית המשפט את בקשת ההגנה להפנות את הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר, בין היתר משום שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו. נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה משלימה. ערעור למחוזי נדחה; בערעור הובהר כי ביחס לנאשם בגיר אין חובה שבדין להזמין תסקיר, והכרעת הערכאה הדיונית נותרה בעינה.

המחלוקת סביב תסקיר שירות המבחן

בבקשת רשות הערעור לעליון טען הנאשם כי ההליך שהתארך גרם לו עינוי דין, וההחלטה שלא להזמין תסקיר "ענשה" אותו על כך שבחר להגן על עצמו ולכפור באשמה. לשיטתו, בגין שיקולי שיקום ואיזון כולל של נסיבותיו האישיות, היה מקום לקבל חוות דעת מקצועית של שירות המבחן לפני הטלת מאסר בפועל. מנגד, עמדת התביעה הייתה כי לא נפל פגם המצדיק התערבות נוספת, בוודאי לא במסגרת של גלגול שלישי.

הכרעת העליון: הבהרה עקרונית, ללא התערבות עונשית

שופט בית המשפט העליון הבהיר כי המקרה אינו נמנה עם אותם מצבים חריגים המצדיקים רשות לערער ב"גלגול שלישי" – בקשה שנדונה רק כאשר עולה סוגיה עקרונית רחבה או חשש לעיוות דין מהותי. עם זאת, מצא כי יש מקום להעמיד על דיוקם עקרונות ההפניה לשירות המבחן: תסקיר אינו טקס פורמלי אלא כלי מהותי המסייע לבית המשפט להחליט בענישה בשיקול דעת מושכל, בעיקר כאשר יש לבחון אפשרות לשיקום הנאשם או להציג תמונה רחבה על נסיבות חייו שאינן קשורות ישירות לביצוע העבירה.

בדין הישראלי, הערכאה הדיונית מוסמכת לבקש תסקיר לפני גזירת הדין. בעת הטלת מאסר בפועל קיימת, ככלל, חשיבות מיוחדת לשקילת האפשרות להזמין תסקיר, אם כי לגבי נאשמים מעל גיל מסוים אין חובה אוטומטית לעשות כן והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. פרקטית, בתי המשפט נעזרים בתסקיר לא רק לבחינת סיכויי שיקום אלא גם לשם קבלת מידע על הנאשם, לרבות נסיבות משפחתיות, כלכליות ונפשיות. לעיתים ניתן להציג נתונים כאלה באמצעים אחרים, באמצעות טיעון, מסמכים ועדויות, אך התסקיר מעניק לעתים תכופות תמונה מקצועית ומאוזנת.

העליון הדגיש כי אי-לקיחת אחריות או ניהול משפט הוכחות אינם עשויים להוות כשלעצמם עילה מספקת לסירוב לקבלת תסקיר. אמנם, היעדר נטילת אחריות עשוי להשליך במקרים מסוימים על הערכת פוטנציאל השיקום, אך הוא רק רכיב אחד בתוך מארג שיקולים רחב. יש לבחון האם קיים צורך טיפולי, כגון גמילה או תמיכה פסיכו-סוציאלית; האם לנאשם עבר פלילי; האם מדובר במאסרו הראשון; מהן השלכות המאסר על בני משפחתו; ומהם גיל הנאשם, מעמדו התעסוקתי ומצבו הבריאותי. נקבע גם כי העומס המערכתי בשירות המבחן אינו שיקול שמצדיק, כשלעצמו, שלילה של התסקיר מקום שבו יש הצדקה עניינית להזמינו; במקרים המתאימים נכון להמתין לקבלתו.

עיכובים בהליך והשפעתם על הענישה

בית המשפט העליון העיר כי נפל פגם בהתנהלות שהובילה להתמשכות ההליכים, לרבות העובדה שהשימוע לא התקיים מלכתחילה והתנהלות דיונית שתרמה לדחיות. לפי מסגרת הענישה הנהוגה, בית המשפט רשאי לשקול בנסיבות המתאימות גם גורמים שאינם קשורים בעצם ביצוע העבירה, כמו חלוף הזמן והתנהלות רשויות האכיפה, כחלק מהאיזון לקראת קביעת העונש. העליון סבר כי היה מקום ליתן לעניין זה משקל ממשי בגזר הדין.

מהו תסקיר שירות המבחן ולמה הוא חשוב?

תסקיר שירות המבחן הוא חוות דעת מקצועית של קצין מבחן, המבוססת על פגישות עם הנאשם ולעתים גם עם בני משפחתו ומעסיקיו, ועל בדיקת רקע חברתי, תעסוקתי ובריאותי. התסקיר עשוי לכלול הערכה טיפולית והמלצות, למשל שילוב בתכנית שיקום, חלופות לריצוי מאסר או התאמת עבודות שירות. מטרתו אינה להחליף את שיקול הדעת השיפוטי אלא להעשיר אותו במידע קליני וחברתי שאינו מצוי בתיק הראיות הפלילי.

כאשר נשקל עונש מאסר בפועל, התסקיר מסייע לבחון האם יש חלופות עונשיות מידתיות, האם קיים סיכון להישנות עבירות, ומהו האיזון הנכון בין גמול, הרתעה ושיקום. גם במקרים שבהם לא מתגלה פוטנציאל שיקומי משמעותי, התסקיר עשוי להאיר נסיבות אישיות מהותיות, וכך לתרום למידתיות הענישה.

ממד הערעור: מהו "גלגול שלישי"?

רשות ערעור פלילית לעליון, לאחר שנדון ערעור כבר בבית המשפט המחוזי, ניתנת במשורה. היא נועדה לשאלות עקרוניות המצדיקות הבהרה מערכתית או למקרים של חשש ממשי לעיוות דין. כאשר התוצאה העונשית עצמה אינה חורגת במובהק מהמקובל, וכאשר שאלות היישום אינן מצדיקות תיקון מיידי, יעדיף העליון לשרטט עקרונות מנחים אך להימנע מהתערבות קונקרטית, מטעמי סופיות הדיון והקצאת משאבי מערכת.

יישום על נסיבות המקרה

בנסיבות התיק, קבע העליון כי אף שהיה ראוי, בראייה עקרונית, לשקול ברצינות הזמנת תסקיר לפני גזירת הדין – במיוחד נוכח העובדה שקו ההגנה נשען על טענת הגנה עצמית, שאינה שקולה להודאה – אין בכך לבדו כדי להצדיק פתיחת ההליך בגלגול שלישי. עוד צוין כי העומס על שירות המבחן אינו מצדיק אי-הפניה גורפת, וכי אילוצי המערכת מחייבים לעתים סבלנות והמתנה לחוות הדעת. לגבי התמשכות ההליכים והפגמים שקדמו להגשת כתב האישום המתוקן, הובהר שהיה מקום לשקלל זאת בעונש. עם זאת, במבחן התוצאה הכוללת, החליט העליון שלא להתערב, בין היתר מאחר שהעונש שנגזר אינו מצדיק חריגה ממדיניות ההתערבות המצומצמת.

השלכות מעשיות לשדה הפלילי

• אי-לקיחת אחריות או ניהול הוכחות אינם מהווים, כשלעצמם, עילה לדחות בקשת תסקיר לפני גזר הדין.
• גם כשלא מתגלה פוטנציאל שיקומי מובהק, תסקיר עשוי להעניק לבית המשפט תמונה רחבה על נסיבות הנאשם, ויש לשקול הזמנתו.
• עומס בשירות המבחן אינו טעם מכריע לדחיית תסקיר; כאשר נמצא צורך אמיתי – נכון להמתין לקבלתו.
• התמשכות ההליך והתנהלות הרשויות הן שיקולים רלוונטיים במידת הענישה, לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם.
• על סנגורים להגיש בקשה מנומקת לתסקיר במועד מוקדם, המפרטת תכלית שיקומית או נסיבתית המצדיקה את ההפניה.
• בהיעדר תסקיר, ניתן להציג נסיבות אישיות באמצעות ראיות ועמדות מקצועיות אחרות, אך משקלן אינו תמיד חופף לתסקיר רשמי.

מבט קדימה

פסק הדין מאותת לערכאות הדיוניות כי יש לבחון בקשות לתסקיר מתוך נקודת מוצא של תרומתן הממשית להליך הענישה. ההכרעה מזכירה כי המשפט הפלילי אינו רק מערכת של אשמה ועונש, אלא גם מסגרת המאזנת בין הרתעה, גמול ושיקום. כאשר הנאשם בוחר לנהל משפט ולכפור באשמה, אין לראות בכך עילה אוטומטית לשלילת אפיקים שיקומיים או צמצום היריעה העובדתית שתונח לפני בית המשפט בשלב העונש.

לצד זאת, ההלכה בדבר ריסון במתן רשות ערעור בגלגול שלישי נותרה על כנה: העליון יצביע על כיוון נורמטיבי, אך לא יתערב בעונש אלא כאשר התוצאה סוטה סטייה מהותית מהדין או מעוררת חשש לעיוות דין. כך נשמרים עקרונות הוודאות והסופיות, בצד טיפוח ענישה מושכלת ומדודה.

בסופו של יום, בקשת רשות הערעור נדחתה. ההבהרות העקרוניות ידריכו מעת לעת את בתי המשפט והצדדים, ויזכירו כי תסקיר שירות המבחן הוא נדבך חשוב בדרך להחלטה צודקת ומאוזנת, שאינה נשענת רק על תוצאת ההרשעה אלא גם על ראיית האדם שמאחורי התיק.