המחוזי מאשר עסקת טיעון אך מדגיש: שנת מאסר על מסירת מידע לגורמי אויב היא ענישה מקלה במיוחד

בית המשפט המחוזי קבע כי שנת מאסר בפועל שהוטלה על איש עסקים ישראלי, שהורשע במגע עם סוכן חוץ ובמסירת ידיעה לאויב במסגרת עסקת טיעון, היא ענישה מקלה במיוחד. אף על פי כן, בית המשפט ביכר לכבדה בשל שיקולים ראייתיים והמסגרת ההסכמית. בפסק הדין ניתנה עדיפות ברורה לשיקולי הרתעת הרבים, על רקע פעילות גוברת של גורמים עוינים המבקשים לגייס בישראל מעבירי מידע, ובמיוחד בתקופה של מתיחות ביטחונית והמערכה 'חרבות ברזל'.

הרקע העובדתי והעבירות

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם, איש עסקים ישראלי, יצר קשר עסקי בשנת 2019 לערך עם אדם שפעל מחוץ לישראל והציג עצמו כאזרח מדינה שכנה המתגורר במדינה זרה. גורם זה, שכונה בהליך 'אשרף', פעל בדמות של איש עסקים לגיטימי, אך לפי ממצאי החקירה שימש חוליה מקשרת לגורמי מודיעין עוינים. דפוס פעולה זה, כך צוין בגזר הדין, מוכר זה שנים: גורם תיווך שאינו מזוהה כלפי חוץ כפעיל מודיעין, מקיים קשר בשיחת היכרות תמימה, בוחן את המועמד, מגייס אותו ומקבל ממנו מידע בהדרגה.

הנאשם קיים עם אותו מתווך מספר שיחות, שבהן פרסם על עצמו מצגי שווא בדבר קרבה למקבלי החלטות. בתוך כך, הוא מסר מידע שנודע לו בישראל בנוגע לפעילות ביטחונית, ללוח הזמנים של גורמים בכירים במערכת הביטחון ולהיבטים מסוימים של עסקאות ביטחוניות בין ישראל לגורם זר. לפי קביעת בית המשפט, המניע שעמד מאחורי מסירת המידע היה רצון להעלות את ערכו בעיני הגורמים העוינים ולקבל תמורה כספית.

הנאשם הורשע בשתי עבירות: מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב. אלו עבירות ביטחוניות המצויות בליבת ההגנה על בטחון המדינה, גם כאשר הידיעות אינן מסווגות ברף הגבוה. בית המשפט הדגיש כי עצם קיומו של קשר עם גורם אויב או מי שפועל בשמו יוצר פוטנציאל נזק כבד, שכן מידע לכאורה שולי עשוי, בהצלבה עם מקורות אחרים, לשמש בסיס להערכת מצב מודיעינית עדכנית.

עמדות הצדדים

המדינה עתרה לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה כלכלית. לשיטתה, אף שמדובר בעבירות חמורות, נסיבות המקרה הספציפיות אינן מצביעות על כוונה לפגוע בביטחון המדינה או על מסירה של מידע בעל רמת סיווג גבוהה. במסגרת עסקאות הטיעון נשקלו קשיים ראייתיים והצורך לחסוך זמן שיפוטי, וכתוצאה מכך הוסכם על מתווה ענישה מצומצם יחסית. עם זאת, המדינה עמדה על כך שגם ענישה זו תכלול מאסר מאחורי סורג ובריח.

מנגד טען הסניגור כי הנאשם לא ביקש לפגוע בביטחון המדינה וכי פעל מתוך לחץ כלכלי. נטען כי חלק מהידיעות שמסר היו כוזבות או נלקחו ממקורות גלויים, ולפיכך לא נשקף מהן נזק ממשי. הנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון ונטל אחריות, אם כי באופן חלקי, והתבקש בית המשפט ליתן משקל גם להשלכות החברתיות והמשפחתיות של מאסר.

קביעות המחוזי: חומרה, מסר ציבורי ומתחם ענישה

הרכב המחוזי עמד על כך שהערכים החברתיים שנפגעו כוללים את ביטחון המדינה ושלום הציבור. בפסיקה נקבע לא אחת כי עבירות ריגול ועבירות מגע עם סוכן חוץ מחייבות יד קשה, מאחר שהן מחלישות את חוסן המדינה וחותרות תחת ביטחונה. בגזר הדין צוין כי המחוקק קבע לעבירות אלה עונשים מרביים משמעותיים, עובדה המלמדת על מדיניות ההחמרה הנדרשת.

בהערכת המסוכנות הממשית והפוטנציאלית, בית המשפט עמד על כך שהנאשם הוא אזרח ישראלי שלו נגישות גיאוגרפית ומידעית למוקדי עניין רגישים. נתון זה, גם אם אינו כרוך במעמד ביטחוני רשמי, הופך אותו לכוח משיכה עבור ארגוני טרור ואיבה. מעבר לכך, משך הזמן שבו נשמר הקשר, שבמהלכו ביקש הנאשם להמשיך ולהזרים מידע כדי להפיק רווח, העמיק את חומרת מעשיו.

לאור מכלול השיקולים, בית המשפט קבע מתחם ענישה הולם שנע, באופן עקרוני, בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, צוין כי עמדת המדינה במסגרת ההסדר מקלה משמעותית ביחס למתחם זה, והדבר נובע בין היתר מהקשיים הראייתיים ומהאינטרס הציבורי בסיום מהיר של ההליך. במצב דברים זה, מצא בית המשפט לאשר את הבקשה לעונש מופחת, תוך הדגשה ברורה שמדובר בחריג לקולא.

הרתעת הרבים ודפוסי גיוס על ידי גורמים עוינים

המחוזי הקדיש חלק ניכר מהנימוקים לצורך בהרתעה כללית. לפי פסק הדין, בשנים האחרונות עולה תופעה מסוכנת של ניסיונות גיוס ישראלים בידי גורמים עתירי משאבים הפועלים מחוץ לישראל. דפוס העבודה כולל 'מפעיל קדמי' המתהדר בזהות שאינה מודיעינית, דובר בשפות רלוונטיות ובעל מקצוע המאפשר תנועה בינלאומית, כגון עיתונות או מסחר. הקשר נוצר בהדרגה, תוך יצירת אמון, איסוף מודיעין על הנחקר, ולאחר מכן שאיבת ידיעות שיכולות לשמש את האויב.

בית המשפט הדגיש כי ההתמודדות עם התופעה בשיאה של מתיחות ביטחונית מחייבת מסר חד: גם מסירת נתונים לכאורה שוליים, גם אם פורסמו בפלטפורמות גלויוֹת, עלולה לעצב תמונת מודיעין מדויקת כשהיא מצטרפת לשברי מידע אחרים. משכך, כל שיתוף פעולה עם נציגי אויב או מי שפועלים מטעמם יחייב תגובה עונשית מוחשית.

שיקולים לקולא ולחומרה

בית המשפט שקל לחומרה את העובדה שהנאשם היה המבצע היחיד וחתר באופן פעיל לרכישת אמון והעברת מידע, מתוך תמריץ כספי. בנוסף, צוין כי נטילת האחריות הייתה חלקית בלבד, ושקיים חשש להישנות התנהגות דומה אם לא תישלחנה אותות הרתעה ברורים. מנגד נשקלו נסיבות אישיות והפגיעה במשפחה, לצד העדר הוכחה לכוונה לפגוע בביטחון המדינה, ולכך שחלק מהמידע אינו ברף רגישות גבוה. מכלול זה הוביל להכרה בחולשת התשתית הראייתית ולחיזוק ההנמקה להישאר במתווה ההסכמי.

ההיבט המשפטי: מהן העבירות ומדוע הן חמורות

עבירת מגע עם סוכן חוץ מתייחסת ליצירת קשר או התקשרות עם מי שפועל בשירות מדינה זרה או ארגון עוין, באופן שיש בו כדי לקדם פעילות עוינת או לסייע לה. העבירה אינה דורשת כי ייגרם נזק בפועל; עצם הקשר, במיוחד כשהוא שיטתי ומלווה בהעברת מידע, מגלם פוטנציאל פגיעה. עבירת מסירת ידיעה לאויב עוסקת בהעברת ידיעות לארגון או למדינה עוינת. במבנה המשפטי שלה, העבירה יכולה להתגבש גם כשאין הוכחה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, ואף כאשר האינטרס של המעביר הוא כספי.

עסקת טיעון, מצדה, היא הסדר בין התביעה לנאשם שמטרתו לייעל את ההליך הפלילי, לחסוך זמן שיפוטי ולהפחית סיכונים לשני הצדדים. בית המשפט אינו כבול להסדר, אך ייטה לאמצו כאשר הוא סביר בנסיבות ומשרת את האינטרס הציבורי. במקרה זה, ההסדר התקבל, אך לא בלי הדגשה כי הרף שנקבע נמוך ביחס למה שמתחייב ממדיניות הענישה בעבירות ביטחוניות.

עונש וצעדים משלימים

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם שנת מאסר בפועל וקנס בסך 15,000 ש"ח. נקבע כי אין מנוס ממאסר מאחורי סורג ובריח, גם לנוכח השיקולים המקלים, וזאת כדי לשקף את סלידת החברה ממעשים בעלי פוטנציאל פגיעה בביטחון הלאומי. לצד זאת, הובהר כי אם לא היו מתקיימים הקשיים הראייתיים שהובילו להסדר הטיעון, מתחם הענישה ההולם היה גבוה משמעותית.

לקחים לציבור ולמגזר העסקי

פסק הדין נושא מסר ברור לקהילה העסקית ולציבור הרחב: זהירות יתרה בקשרים בינלאומיים היא הכרח. פניות 'תמימות' ממקורות זרים, בין אם דרך רשתות חברתיות ובין אם במסלולי מסחר ואירועים, יכולות להתברר כמכשיר לאיסוף מידע. על כל אדם לוודא את זהותו של בן השיח, לשקול את משמעות השיתוף גם כשהוא גלוי לציבור, ולהימנע ממסירת פרטים שעשויים להתפרש כרגישים.

• המחוזי התריע: שנת מאסר בגין מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב היא ענישה נמוכה ביחס למדיניות הענישה הרגילה.
• ההסכמה לעונש הופחתה בהשפעת קשיים ראייתיים והצורך לחסוך בזמן שיפוטי, אך אינה משקפת את רמת החומרה העקרונית.
• גם מידע לכאורה שולי עלול להועיל לאויב בהצלבה עם מקורות אחרים; לפיכך עצם הקשר עם גורם עוין הוא בעייתי במיוחד.
• נקבע מתחם עונש הולם של 20–40 חודשים, אולם אושר עונש של 12 חודשים בלבד במסגרת ההסדר.
• הוטל גם קנס כספי בסך 15,000 ש"ח, לשם הבעת סלידת החברה והרתעת הרבים.
• המסר לציבור: לנהוג משנה זהירות בקשרים בינלאומיים, ובמיוחד בתקופות מתוחות ביטחונית.

מבט קדימה: בין זכויות נאשמים להגנה על ביטחון המדינה

המתח המובנה בין זכויות הפרט לבין צורכי הביטחון הלאומי עומד בלב פסק הדין. מחד, עסקאות טיעון הן כלי נדרש במערכת עומס, במיוחד כאשר קיים קושי ראייתי. מאידך, עבירות ביטחוניות דורשות תיבה ענישתית שמשדרת אפס סובלנות למגע עם גורמי אויב. ההכרעה במקרה הנוכחי ממחישה את האיזון המורכב: הענישה הופחתה בשל נסיבות דיוניות, אך לוּלא ההסדר, התוצאה העונשית הייתה צפויה להיות מחמירה בהרבה.

מכלול הנסיבות והמסר הערכי של פסק הדין מתיישבים עם המדיניות השיפוטית להגן על החברה מפני ניסיונות לכרסם בביטחונה באמצעים מודיעיניים עקיפים. בעת שבה גורמים עוינים מחפשים כל פרצה, גם גשר לכאורה דק בין סקרנות תמימה למסר מודיעיני עלול להפוך לכלי בידי אויב. על כן, הקו האדום נותר ברור: קשר עם סוכן חוץ ומסירת מידע לאויב ייענו בענישה מוחשית ומרתיעה.