הטרדה והתעמרות במשרד: אישה תפוצה ב-135 אלף שקל לאחר שנקבע כי עברה התעללות במקום עבודתה

אישה בת 68, שעבדה כמזכירה במוסד פנאי במשך למעלה מעשור, תקבל פיצויים בסך 135,000 שקלים על רקע מסכת קשה של התעמרות והטרדה מינית שחוותה במהלך עבודתה. זאת, לאחר שבית הדין לעבודה בחיפה קבע כי מנהלה הישיר של העובדת נהג כלפיה באופן מבזה ופוגעני, שכלל השפלות פומביות, אמירות גסות, ואף התנהלות בעלת אופי מיני.

רקע: יחסי עבודה מורכבים ושיח פוגעני

המזכירה עבדה במועדון חברתי במשך כ-12 וחצי שנים. בחלק השני של תקופת עבודתה החל מנהל צעיר לנהל את המוסד והפך לממונה הישיר שלה. בתחילה ניהלו השניים שיח פתוח ולעיתים אף גס, שכלל שימוש באמירות בוטות וקללות הדדיות. אך בהמשך, מערכת היחסים הוציאה משליטה והפכה עכורה.

• המנהל והשנייה התבטאו זה כלפי זו בביטויים בוטים, אך עם הזמן הדברים הסלימו לכדי השפלות.
• המנהלת טענה כי במהלך עבודתה המנהל קרא לה "בת זונה", השפיל אותה בנוכחות עובדים אחרים, ולעיתים אף החזיק חפצים בעלי קונוטציה מינית בנוכחותה.

הסלמה ביחסים ופיטורין

היחסים בין העובדת למנהל הידרדרו לאחר שהיא ביקשה להאריך את חופשתה והוא דחה את הבקשה. זמן קצר לאחר מכן, בינואר 2020, סיימה המזכירה את עבודתה ופוטרה מהמועדון. כחודשיים לאחר מכן, הגישה תביעה לבית הדין, בדרישה לפיצוי על רקע פגיעה קשה בזכויותיה.

• התובעת טענה להתנהגות בלתי הולמת מצד המנהל, כולל בקשה לצלם אותו בתנוחות בעלות משמעות מינית, שליחת סרטונים וצלילים מתריסים וכליאת שמה בהודעות פוגעניות.
• היא הוסיפה כי חששה לבריאותה הנפשית עקב שלט שפגע בה שנתלה לצידה, עליו נכתב "עבודה עם טיפשים גורמת למחלות לב".
• העובדת דרשה פיצויים בשל הטרדה מינית, התעמרות, וכן פיצוי בשל אפליה נטענת עקב גילה.

טענות ההגנה: הכחשה ועמדה עניינית

במסגרת ההליך המשפטי טענו המוסד והמנהל כי פיטוריה של המזכירה לא נבעו מגילה או על רקע כלשהו של התעמרות, אלא מסיבות מקצועיות ולגיטימיות בלבד. כמו כן, הכחישו את טענותיה להתנהגות פסולה או הטרדה מינית.

• לגרסתם, האווירה שהתקיימה בין הצדדים הייתה הדדית, וכי אף המנהלת השתמשה בביטויים בוטים.
• הנתבעים הסבירו כי העילה לפיטורים הייתה קשורה אך ורק לתפקוד בעבודה וחילוקי דעות מקצועיים.

קביעת בית הדין: אחריות מיוחדת למנהל

בית הדין לעבודה בחיפה קבע כי אף שאכן התקיים דפוס שיח בוטה הדדי בין הצדדים, יש להטיל על המנהל אחריות מוגברת להביא לתרבות אירגונית נקייה מהטרדה או השפלה. על פי פסיקת השופט האחראי לתיק, מחובת מנהל למנוע אווירה פוגענית במקום עבודה – ובמקרה זה הוכח כי לא כך פעל.

• המנהלת הציגה תיעוד לפיו המנהל אחז בחפץ באזור גופו באופן שמרמז על התייחסות מינית, מעשה שהוגדר כ"התייחסות משפילה ובעלת אופי מיני".
• המנהל, לדבר בית הדין, לא פעל למנוע התרחשויות מסוג זה ואף תרם במעשיו לאווירה בעייתית במקום.
• כמו כן, המוסד בו עבדה לא נקט באמצעים הדרושים על פי חוק – כגון הסברה, פרסום תקנון פנימי ומינוי אחראי למניעת הטרדה מינית – דבר שנחשב למחדל ומזכה בפיצוי נפרד.
• בנוסף נקבע שהמנהלת זכאית לפיצוי נוסף בשל התעמרות – בין השאר בגלל שימוש חוזר בביטויים משפילים כלפיה, הן ביחס אישי והן בפומבי לעיני עובדים אחרים (לדוגמה, תליית השלט הפוגעני סמוך לשולחנה).

סיכום הפיצויים ומסקנות

בסופו של התהליך, פסק בית הדין לעבודה לזכות התובעת סך של 120,000 שקלים בגין עוגמת נפש, הטרדה מינית, התעמרות פוגענית ופגמים בניהול הליך הפיטורים. נוסף לכך, נפסקו לה הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

• חשוב להדגיש כי טענת האפליה על רקע גיל נדחתה, כיוון שלא נמצא קשר מובהק בין הפיטורין לגילה של העובדת, אלא לסכסוך אחר הנוגע לחופשתה.
• המקרה ממחיש את החשיבות הרבה בקיום מרחב מכבד ובטוח עבור כל עובד ועובדת, ואת אחריותם המוגברת של מנהלים למנוע אווירה פוגענית במקום העבודה.
• הליך משפטי מסוג זה מדגיש את החשיבות במתן מענה ראוי ומיידי למצוקה, ומחזק את מעמדם של עובדים הנפגעים מהתנהלות לא ראויה.

נפגעי התעמרות או הטרדה במקום העבודה מוזמנים לדעת כי קיימות זכויות מוגנות בדין, ויש חשיבות רבה לפנות לייעוץ מקצועי במידה וחשים פגיעה.

במקרה זה, התעקשותה של העובדת לעמוד על זכויותיה והפנייה לבית הדין לעבודה הובילה לפסיקה ברורה המגנה התנהלות פוגענית וקובעת רף פיצוי משמעותי. כך, המקרה מדגיש את מחויבותו של הדין להגנה מלאה על כבודו ושלומו של העובד/ת.