הוסטל חויב בפיצויי עתק לאחר שהתמהמה בפינוי דיירת חולה לבית החולים

פסק דין שניתן לאחרונה מחייב הוסטל לפצות דיירת במאות אלפי שקלים, זאת בעקבות עיכוב משמעותי בפינויה לטיפול רפואי דחוף בזמן שהייתה במצוקה נשימתית. ההתנהלות של ההוסטל, כך קבע בית המשפט, הובילה להחמרה קשה ולנכות תפקודית בלתי הפיכה אצל הדיירת, כיום בת 71.

רקע רפואי מורכב וניהול טיפול קלוקל

• הדיירת עברה להוסטל בצפון הארץ באפריל 2015, כשבין היתר סבלה מסוכרת ומחלת ריאות כרונית.
• בחודש ספטמבר של אותה שנה, כחמישה חודשים לאחר ההגעה, התדרדר מצבה הבריאותי.
• יומיים לפני האירוע המרכזי, חשה הדיירת תחושת חולשה בולטת, קשיי נשימה וערכי ריווי חמצן נמוכים.
• תחילה קיבלה טיפול תרופתי בסיסי בלבד, שלא שיפר את מצבה.

למרות התדרדרות מדאיגה, ולנוכח תיעוד המצב הקשה בתיק הרפואי הפנימי – לא נמצא בתיעוד שנעשתה פנייה לרופא או ניסיונות להזעיק גורם רפואי בכיר בזמן אמת.

פינוי באיחור ונזק בלתי הפיך

• הדיירת נותרה בחדרה במשך שעות ארוכות למרות הסימנים החמורים.
• רק כאשר אחותה הגיעה בשעות הערב המאוחרות, הבינה המשפחה את דחיפות המצב – ופינתה אותה באופן עצמאי לבית החולים.
• בבית החולים אובחן כי לוקה בקשיי נשימה חמורים ולעיתים מסכני חיים, והיא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ, כשהיא מונשמת ומורדמת.
• האישה יצאה מהאשפוז כשהיא סיעודית לחלוטין ומחוברת למכשיר הנשמה.

מאז נדרשת הדיירת לסיוע קבוע בכל פעולות היומיום, מחוברת לחמצן, מרותקת למיטתה ומתקשה להתנהל באופן עצמאי.

טענות הצדדים והליך משפטי

• בתביעה שהגישה נגד ההוסטל, טענה הדיירת כי האיחור בפינויה נבע מהתרשלות חמורה, והוביל לנזקיה הקשים ולהידרדרות במצבה.
• מנגד, טענו נציגי ההוסטל כי מצב הדיירת נגרם כתוצאה ממחלות הרקע המורכבות, ולא נפל כל פגם בהתנהלות הצוות במקום.

הסוגיה המשפטית שנדונה הייתה אם התנהלות הצוות חורגת מן הנהוג, במיוחד במוסד סיעודי שאמור לספק השגחה רפואית מינימלית ותגובה הולמת למצבי חירום.

קביעות בית המשפט: הצוות התרשל במילוי תפקידו

• בית המשפט קבע כי ההוסטל לא נקט בפעולה מיידית כאשר הופיעו סימני אזהרה ברורים למצוקה בריאותית.
• נפסק כי גם כאשר אין רופא נוכח במקום בכל רגע, נדרשת זמינות של צוות מקצועי, לפחות אחות מוסמכת, אשר תדע לזהות מקרים חריגים ולפנות דייר במיידיות לטיפול מתקדם.
• הימנעות מפעולה משמעותה, לפי גישת השופט, רשלנות – לא רק רפואית, אלא גם מוסרית ומקצועית.
• בגזר הדין הודגש: לא ניתן להטיל את האחריות להחלטות כאלה על בני המשפחה, שמידע בסיסי לא תמיד נמצא ברשותם.

כתוצאה ישירה מהעיכוב, כך נקבע, הידרדרה הדיירת למצב סיעודי קשה והפכה תלויה בזולת לגמרי.

הנזק שנגרם וגובה הפיצוי

• על פי חוות דעת רפואיות והערכות מקצועיות, חייה של הדיירת השתנו לחלוטין מאז המקרה.
• היא נזקקת לעזרה של אחרים ברחצה, הלבשה, אכילה וניידות, בנוסף לתלות קבועה במכשירי חמצן.
• השופט קבע כי ההוסטל נושא באחריות, והורה על פיצוי בסכום כולל של 347,500 שקלים בגין כאב, סבל ועזרה הזולת.
• בנוסף לכך, נפסקו הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין והחזרים נוספים, בסכום כולל של כ-430,000 ש"ח.

המשמעויות הרחבות והשלכות לאוכלוסיית ההוסטלים

• התיק מדגיש את חובת ההשגחה שיש למוסדות המטפלים באוכלוסיות רגישות ודיירים בעלי צרכים רפואיים מורכבים.
• הפרת חובה זו עלולה להוביל להשלכות פיננסיות ומשפטיות כבדות על המוסד.
• פסק הדין צפוי לחדד נהלים ולחייב רף התנהלות גבוה יותר בהוסטלים ובדיור מוגן בכלל.

ההליך משמש תזכורת חיונית לחשיבות של זיהוי מוקדם של סימני מצוקה, פיקוח רפואי והתערבות מיידית בעת הצורך. כל עיכוב ומשיכת זמן במצבים בריאותיים מסכני חיים עלול להוביל לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים.

פסק הדין הנוכחי מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל אחריות אישית ומוסדית על מנהלי מוסדות שיקומיים, במטרה להבטיח את בטחון הדיירים ובריאותם.