נשיא העליון דוחה בקשה לדיון נוסף בפרשת החלפת עוברים: הפעוטה תיוותר אצל ההורים המגדלים

נשיא בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בפרשה חריגה וכואבת של החלפת עוברים בהליך הפריה חוץ-גופית. המשמעות המעשית: הפעוטה, שנולדה לאם היולדת שלא נשאה את מטענה הגנטי, תמשיך לגדול אצל ההורים המגדלים – בני הזוג שנרשמו כהוריה מיד לאחר הלידה ומגדלים אותה מאז. בהחלטה הודגש כי לא נקבעה הלכה חדשה שמגבשת כלל אוטומטי בנוגע למעמדה של הזיקה הגנטית בהכרעה על הורות משפטית, וכי מדובר במקרה נדיר שיש לקוות שלא יישנה. עוד צוין כי הגיעה העת לשים קץ להתדיינות ולהסיט את המשקל לבניית אמון וקשר מיטיב בין הילדה לבין שני הזוגות בעלי הזיקה ההורית.

הרקע: טעות רפואית נדירה והשלכותיה

הפרשה החלה בהליך הפריה חוץ-גופית שנערך במרכז רפואי פרטי, שבמהלכו הושתלה ברחמה של אישה ביצית מופרית של זוג אחר. במהלך ההיריון, בשלב מתקדם, התגלו ממצאים רפואיים שהובילו לבדיקה גנטית. הבדיקה העלתה כי אין התאמה גנטית בין העוברית לבין האם הנושאת ובין בן זוגה. האם היולדת עברה פרוצדורה רפואית מורכבת לשם טיפול במום שהתברר אצל העוברית, ולאחר הלידה נרשמו האם היולדת ובן זוגה כהוריה של הקטינה במרשם האוכלוסין. ההורים הגנטיים אותרו לאחר מכן, ורק אז התבררה התמונה המלאה.

מכאן התפתחו הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים סביב השאלה מיהם הוריה המשפטיים של הקטינה: ההורים הגנטיים או ההורים המגדלים. בסופו של דבר, פסק בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, כי ההורים המגדלים הם ההורים על פי דין. על פסק דין זה ביקשו ההורים הגנטיים לקיים דיון נוסף.

טענות המבקשים: זכויות חוקתיות וטובת הילדה

ההורים הגנטיים טענו כי הכרעת הרוב אינה מתיישבת עם עקרונות של צדק בסיסי ועם הזכויות החוקתיות שלהם ושל הקטינה, וכי שגויה הבחינה בטובת הילדה בנקודת הזמן העכשווית תוך מתן משקל מכריע להיקשרות שנוצרה אצל ההורים המגדלים. לשיטתם, הזיקה הגנטית צריכה לשאת משקל מכריע בהכרעה על ההורות המשפטית, ומדובר בסוגיה מקיפה, חדשנית וחשובה המצדיקה דיון נוסף.

הכרעת הנשיא: אין הלכה חדשה גלויה ועל כן אין מקום לדיון נוסף

נשיא בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף. נקבע כי ההליך החריג של דיון נוסף שמור למצבים שבהם נקבעה הלכה חדשה, או שקיימת סתירה מהותית בין פסק הדין לבין הלכה קודמת של העליון, או כאשר חשיבותה וקושיָּה של ההלכה מחייבים בחינה נוספת. במקרה זה, כך לפי החלטת הנשיא, אין בפסק הדין הקודם הלכה חדשה גלויה ומפורשת, בין השאר משום שהרכב השופטים הגיע אל תוצאה מוסכמת תוך נימוקים שונים, באופן שאינו יוצר כלל משפטי חד וברור המחייב דיון נוסף.

הנשיא עמד על כך שמדובר במקרה נדיר ועצוב שבו ניצבים משני צידי המתרס זוגות הורים שאינם אשמים במחדל שהתרחש, ובתווך פעוטה שאת חייה תלווה מורכבות הזהות ההורית שנוצרה בתנאים חריגים. יהא תוצאת ההכרעה אשר תהא, היא כרוכה במחיר אנושי כבד עבור אחד הצדדים, ובמצב כזה חשיבותו של עקרון סופיות הדיון מתחדדת.

מעמד הזיקה הגנטית: משקל, אך לא אוטומטיות

ליבת הדברים בהחלטה עוסקת בשאלה האם נקבעה הלכה חדשה באשר למעמדה של הזיקה הגנטית. הנשיא הבהיר כי קיימת הסכמה רחבה בפסיקה שלפיה זיקה גנטית איננה מקנה כשלעצמה ובאופן אוטומטי הורות משפטית. קביעה זו אינה חותרת תחת ההלכות הקיימות ואף איננה מתיימרת לקבוע כלל קטגורי חדש. מדובר בהמשך קו הגיוני של המשפט הישראלי, המאזן בין אינטרסים מתחרים ושם במרכז את טובת הילד.

שופטי הרוב דנו בתרחישים אפשריים שבהם חרף קיומה של זיקה גנטית, ההורות המשפטית אינה נוצרת באופן אוטומטי – למשל, כאשר מתקיימת התנגשות בין אימהות גנטית לבין אימהות פיזיולוגית (היולדת), ובמיוחד מקום שבו הדין אינו מעניק מענה סטטוטורי ישיר. במתח זה צוין כי הדין הישראלי נוטה להעניק בכורה לאימהות הפיזיולוגית בהיעדר הסכמה או הסדר אחר, אך גם הבחנה זו צומצמה לתנאים הייחודיים של המקרה, מבלי לקבוע כלל נוקשה לכל מצב עתידי.

טובת הילד כעיקרון מנחה

עקרון "טובת הילד" – מונח משפטי המתאר את החובה לשקול בראש ובראשונה את טובתו הרגשית, הפיזית וההתפתחותית של קטין – עמד בבסיס ההכרעות כולן. בית המשפט הבהיר כי טובת הקטינה כוללת גם יציבות, רציפות הורות ושמירה על קשרים משמעותיים שהתבססו מאז לידתה. לצד זאת, נשקלו גם הזיקה הביולוגית וזכותם של ההורים הגנטיים לממש הורות. האיזון בין השיקולים אינו פשוט, ובמקרה דנן מצא ההרכב כי בשים לב לכלל הנסיבות – לרבות הזמן שחלף ומערך ההיקשרות שנוצר – יד ההורות המגדלת על העליונה בשאלת הרישום וההכרה המשפטית.

הליך הדיון הנוסף: מה זה ולמה הוא מצומצם

דיון נוסף הוא מסלול חריג שבו בית המשפט העליון חוזר לדון בסוגיה שכבר הוכרעה על ידו, לרוב בהרכב מורחב. זהו כלי שנועד לשמירה על אחידות פסיקתית ולהבהרת הלכות חדשות. כאשר אין הלכה חדשה מפורשת, או שאין סתירה חזיתית להלכה קודמת, הנטייה היא שלא לפתוח את שערי הדיון הנוסף. במקרה זה קבע הנשיא כי תנאים אלה אינם מתקיימים, ולכן אין הצדקה לפרק נוסף בהליך שכבר התפרש על פני פרק זמן ממושך והגיע לפתחו של העליון בהרכב רחב.

קריאה להסדרה חקיקתית ולסיום המחלוקת

מעבר להכרעה הפרטנית, ההחלטה משמיעה קריאה למחוקק להסדיר במפורש את שאלת "מיהו הורה" בהקשרים של טכנולוגיות פריון, לרבות התנגשות אפשרית בין הורות גנטית להורות פיזיולוגית. פרשות כמו זו חושפות חללים נורמטיביים שבהם בתי המשפט נדרשים לאזן בין ערכים מתחרים ללא הנחיה סטטוטורית מספקת. עד להסדרה כזו, ההכרעות יוסיפו להתבסס על עקרונות כלליים ועל נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה.

היבט אנושי: בניית אמון וקשר מיטיב

הנשיא קרא לשני הזוגות להתמקד מכאן ואילך בטובתה של הפעוטה ולפעול לבניית מערכת יחסים יציבה, בטוחה ומיטיבה, שתאפשר לה להכיר את שני מעגלי הזיקה ההורית – הגנטית והמגדלת – במידתיות הרגישה והמתאימה לגילה. אף שאין מדובר בהנחיה אופרטיבית למסלולי קשר, רוח הדברים היא של דיאלוג, תיאום וצמצום עימותים, מתוך הבנה כי טובת הילדה תצא נשכרת מיחסים פחות עוינים בין הבוגרים הסובבים אותה.

פרוצדורה והיבטי סופיות

עוד הובהר כי המחלוקת נדונה בפני שלוש ערכאות שונות לאורך תקופה ארוכה, כמעט לאורך כל חייה הקצרים של הקטינה עד כה. במצב עניינים כזה, עקרון סופיות הדיון – שמטרתו להביא ליציבות ולהפחתת נזקי התדיינות ממושכת – מקבל משקל מיוחד. לפיכך נקבע כי אין מקום לפתוח את ההכרעה מחדש.

מונחים משפטיים – הסבר קצר

• דיון נוסף: הליך חריג שבו העליון שב ובוחן סוגיה שכבר הוכרע בה, אם נקבעה הלכה חדשה או התגלתה סתירה מהותית בפסיקה.
• טובת הילד: עקרון משפטי המעמיד במרכז את צרכיו וזכויותיו של קטין, לרבות יציבות, היקשרות וקידום רווחתו.
• אימהות פיזיולוגית לעומת אימהות גנטית: הבחנה בין היולדת (שנשאה את ההיריון וילדה) לבין בעלת המטען הגנטי; לעיתים מתעוררת התנגשות בין השתיים, והדין הישראלי נוטה להרחיק מכלל אוטומטי ולבחון את הנסיבות בכל מקרה.
• סופיות הדיון: עיקרון שלפיו לאחר מיצוי הליכים והכרעה שיפוטית סופית, אין לפתוח שוב ושוב את המחלוקת, לשם יציבות משפטית וחברתית.

נקודות מרכזיות בהחלטה

• אין הלכה חדשה גלויה ומפורשת המצדיקה דיון נוסף; פסק הדין הקודם הגיע לתוצאה מוסכמת תוך נימוקים שונים.
• זיקה גנטית כשלעצמה אינה מקנה באופן אוטומטי הורות משפטית; טובת הילד ונסיבות המקרה מכריעות.
• הדין הישראלי נוטה להעניק בכורה לאימהות הפיזיולוגית בהיעדר הסכמה או הסדר אחר, אך אין בכך כלל קשיח לכל מצב.
• ההתדיינות נמשכה פרק זמן ארוך וכללה שלוש ערכאות; עקרון סופיות הדיון תומך בהותרת ההכרעה על כנה.
• קריאה למחוקק להסדיר בחוק את שאלת ההורות בהליכי פריון מתקדמים.
• קריאה לצדדים לפעול לביסוס קשר מיטיב בין הילדה לבין שני הזוגות, תוך צמצום עימותים והתמקדות ברווחתה.

לסיכום, בית המשפט העליון הותיר על כנה את ההכרעה שלפיה ההורים המגדלים הם ההורים על פי דין של הקטינה. הבקשה לקיים דיון נוסף נדחתה בהיעדר הלכה חדשה ברורה או סתירה פסיקתית המחייבת בחינה נוספת. לצד ההכרעה המשפטית, ההחלטה נושאת מסר ערכי: טובת הילדה מחייבת לשים קץ למאבקים המשפטיים ולפעול במשותף לבניית אמון, דיאלוג וקשר רגיש עם שני מעגלי ההורות. פרשה זו, חריגה בנסיבותיה, מדגישה את הצורך בהסדרה חקיקתית שתעניק ודאות בענייני הורות בעולם של טכנולוגיות פריון מתקדמות.