המחלוקת על קיום צוואתו של מנוח שחלה בסכיזופרניה ועיוורון: האם תינתן תוקף לרצונו?

דיון משפטי עקרוני נוהל לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בדרום הארץ, לאחר מכרעת עקב מחלוקות במשפחתו של מנוח, מהנדס לשעבר שסבל מסכיזופרניה ועיוורון, בעקבות הותירו צוואה בה הוריש את רכושו אך ורק לשתי אחיותיו. אחיו, אשר לא נכללו בירושה, עתרו לבטל את הצוואה מחמת טענות לפגמים בכשרות עריכתה ובחתימתה. בית המשפט הכריע לבסוף – וקבע כי הצוואה תקפה ויש לכבדה.

רקע: נישול וחלוקת רכוש במשפחה

המנוח, אדם אשר עבד שנים רבות בתחום הטכנולוגיה, לא נישא ולא הביא ילדים לעולם. לקראת סיום חייו, התמודד עם מחלות קשות, כולל הפרעה פסיכיאטרית מסובכת הנקראת סכיזופרניה – הפרעה הפוגעת בתפקוד הנפשי ולעיתים בקוגניציה (יכולות חשיבה, שיפוט וזיכרון) – ואף התעוור. למרות זאת, בינואר 2017 ערך צוואה ברורה והוריש את רכושו אך ורק לשתי אחיותיו.

• היורשות היו אחיותיו המכונות בהליך כאן כ"התובעות".
• האחים האחרים, אשר הודרו מן הצוואה, פנו לבית המשפט בדרישה לפסול אותה.
• הסוגיה המרכזית שנבחנה: האם בשל מצבו הבריאותי של המנוח, הצוואה משקפת את רצונו האמיתי וכן נערכה כדין?

טענות הצדדים: כשרות, השפעה וחזקה משפטית

האחים שהודרו מן הירושה טענו כי המנוח היה חולה בנפשו ובגופו, ובעקבות מחלותיו – לרבות עיוורון, סוכרת, ולחץ דם גבוה – לא היה מסוגל להבין את טיב המעשה באותו מועד. מעבר לכך, העלו אפשרות כי הצוואה נחתמה על ידי אדם אחר ולא על-ידי המוריש עצמו. לשיטתם, המנוח לא היה מודע למעשה ולכן הצוואה לקויה ויש לבטלה.

מנגד, שתי האחיות – זוכות הצוואה – טענו שבמהלך חייו שמר המנוח על יכולת תפקוד גבוהה יחסית, הצליח לרכוש השכלה טכנולוגית, עבד, וניהל ענייניו באופן עצמאי. הן הדגישו כי היו עמו בקשר קרוב וסעדו אותו עד יומו האחרון, בשונה מהמתנגדים שנטשו אותו שנים קודם. לטענתן, אין כל עילה לפסול את צוואתו והרצון שהביע חייב להיות מכובד על פי חוק.

הדיון המשפטי: כשרות מבחינת חוק הירושה

במרכז ההליך המשפטי ניצבה שאלת הכשירות לערוך צוואה לפי חוק הירושה. לפי הדין, לא די בעצם קיומם של קשיים רפואיים או פסיכיאטריים כדי לבטל את תוקפה של צוואה – יש להוכיח פגיעה חמורה בשיקול הדעת או ביכולת להבין את משמעות הצוואה.
המתנגדים הסתמכו בעיקר על מסמכים רפואיים, אך לא הציגו חוות דעת או ראיות חד משמעיות לכך שמצבו הנפשי או הפיזי של המנוח השפיע לרעה על מצבו בעת החתימה.

• חשוב לדעת: "כשרות לעריכת צוואה" היא תנאי בסיסי כדי להבטיח רכוש יועבר על פי רצון האדם, ורק כשהראיות מראות פגם חמור בכשירות המחוקק מכיר באפשרות פסילה.
• לגבי שאלת החתימה, עלה בדיון כי מי שערך את הצוואה זיהה את המנוח וביצע את כל הבדיקות הדרושות בפניו.

הכרעת בית המשפט: לא הוכח פגם מהותי בצוואה

בית המשפט, לאחר שבחן את כלל הראיות, דחה את טענות המתנגדים. נקבע כי על אף התמודדותו של המנוח עם סכיזופרניה, וכן בעיות בריאותיות נוספות, לא קיימת תשתית ראייתית ברורה שנפגעה כשירותו להבין בטיב הצוואה ושיקוליו.
עוד התרשם בית המשפט מהעדויות כי המנוח נראה רגוע, הבין את הנאמר לו, והגיב עניינית לשאלות עורך הדין ועדים שנכחו במקום. כמו כן, אושר כי בפני הנוכחים הובהר מלוא תוכן הצוואה והוקראה לו.

בנוגע לטענה שהתערב גורם חיצוני – לא נמצאה בה ראיה ממשית. עורך הדין שערך את הצוואה הצביע על כך שזיהה את המוריש באופן רשמי, שוחח עמו בנושאים מקצועיים, והעדים אישרו את הזיהוי והחתימה. לאור זאת, שוללת ההחלטה כל גרסה לפיה חתימת הצוואה בוצעה על-ידי אחר.

• לדברי בית המשפט: רק כאשר מתגלות ראיות ברורות להשפעה בלתי הוגנת, פגם חמור בכושר השיפוט או זיוף, ניתן לבטל צוואה בהתאם לדין.

היבט רגשי ומשפחתי – והשלכות פסיקת ההוצאות

בפסק הדין ציין בית המשפט את הרקע המשפחתי הסבוך. נקבע כי שתי האחיות היו הדמויות המרכזיות בחיי המנוח, בעוד האחים שנותרו מחוץ לעיזבון ניתקו עצמם ממנו שנים טרם מותו. מאחר ולא הוכחו מעורבות פסולה או השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכות, נדחו גם טענות אלו.

לסיום, נפסקו לזכות האחיות הוצאות משפט משמעותיות, בשל הנסיבות שנמצאו ותוצאת ההליך.

סיכום המשמעות המשפטית

הדיון ממחיש את המורכבות הטמונה בבחינת כשרות לעריכת צוואה, במיוחד כאשר מדובר באדם הסובל מהפרעות נפשיות או מוגבלות פיזית חריפה. בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, תוך עמידה על רצון האדם ועל תקינות הליך עריכת הצוואה. כאשר לא מתגלות ראיות ברורות לפגם, תינתן עדיפות לרצון המוריש כפי שהובע בצוואתו.

החלטה זו מחזקת את עיקרון הרצון החופשי ודנה בחשיבות שמירה על זכויותיו של אדם לקבל החלטות גם במצבים רפואיים מורכבים. יחד עם זאת, תמיד יש חשיבות לבחון לעומק טענות לפגמים ומהות הקשר עם המעורבים בירושה, כדי להגן על זכויות כל הצדדים.