האם תוקוים צוואתה של אלמנה שנערכה מחדש לטובת אחייניתה?

בני זוג שלא נולדו להם ילדים ערכו יחד צוואות, בהן הוחלט כי עיזבונם יחולק שווה בשווה בין קרוביהם, לצד מתן חופש מוחלט לבן הזוג שנותר בחיים להחליט בעתיד מה יעשה ברכוש. לאחר מותו של הבעל, ערכה האישה צוואה חדשה שהעניקה את דירת המגורים לאחייניתה בלבד – צעד שעורר מחלוקת בין היורשות העתידיות והציב את סוגיית הצוואות המשותפות במבחן משפטי.

צוואות משותפות וחופש לשינוי – מה קובע החוק?

בני הזוג, שחיו במשך שנים רבות ללא ילדים, פנו לעורך דין וערכו במרץ 2010 מסמכי צוואה. בצוואות אלו נכתב כי במקרה של פטירת אחד מהם, כל הרכוש יעבור באופן מלא לבן הזוג שנותר. אם שניהם יילכו לעולמם, יחולק העיזבון כך שחלקו של כל אחד מהם יועבר לקרובים שלו – כלומר, חצי לאחיינית האישה וחצי לבת דודתו של הבעל.

בנוסף, נקבע מפורשות כי בן הזוג שיוותר בחיים יהיה רשאי לעשות בעיזבון "כראות עיניו", לרבות שינוי צוואתו בכל שלב. הסעיף הזה, כפי שהתברר מאוחר יותר, עמד במרכז המחלוקת המשפטית סביב מימוש הצוואה.

• צוואה משותפת היא מצב בו שני בני זוג חותמים יחד על תנאי ירושה כלשהם, אך לעתים קיים חופש פעולה לשינויי צוואות לאחר מות אחד מהם.
• חופש הציווי הוא עיקרון משפטי שמסמיך אדם להחליט כיצד יחולק רכושו לאחר מותו.

שינוי הצוואה לאחר פטירת בן הזוג – תמרור אדום?

כשנתיים לאחר עריכת הצוואות, נפטר הבעל. האלמנה, שנשארה לבדה, פנתה לנוטריון ורשמה באוגוסט 2012 צוואה חדשה. בצוואה הזאת שינתה את חלוקת העיזבון כך שהנכס המרכזי – דירת המגורים ותכולתה – יעבור לאחייניתה בלבד. יתרת הרכוש נחלקה בין שתי היורשות המקוריות.

כאשר הלכה האישה לעולמה במרץ 2017, קיבלה בת דודתו של המנוח (הבעל) את ההודעה המפתיעה כי דירת המגורים איננה מיועדת לה על פי הצוואה המאוחרת. כך החל הסכסוך: קרובת משפחתו של הבעל טענה שאין לקבל את הצוואה החדשה, מאחר שלדבריה מדובר בצוואות הדדיות – כלומר, כאלה שמגבילות את היכולת של בן הזוג שנותר בחיים לשנות את גורל הרכוש המורש בזמן חייו, מבלי להחזיר את מה שירש קודם לכן. מנגד, אחיינית המנוחה טענה כי הניסוח המקורי של הצוואות העניק חופש פעולה מוחלט לדודתה, ולכן רשאית הייתה לשנות כרצונה.

• צוואה הדדית משמעותה בדרך כלל התחייבות בין בני זוג שלא לשנות את ההורשה לאחר מותו של בן הזוג הראשון.
• התנגדות לקיום צוואה מוגשת לעיתים כאשר יורש חש כי הופלה מחוצה להחלטה מקורית או כי נעשתה פעולה על פי טעות.

פסיקת בתי המשפט – האם ניתן היה לערוך צוואה חדשה?

בית המשפט למשפחה נדרש לבחון את הצוואות המקוריות ואת פירושן. הדיון התבסס במידה רבה על לשון המסמכים ועל עדות עורך הדין שערך אותם, שאישר כי בעת החתימה נשאלו בני הזוג אם ברצונם להגביל את בן הזוג שנותר בכל הקשור לחלוקת הירושה, אך הם דחו את האפשרות הזו במפורש. לדבריו, בני הזוג הדגישו ש"מי שיישאר הוא שיקבע" את גורל הרכוש, ולכן נכנס הסעיף המאפשר לכל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד.

בית המשפט דחה את טענותיה של קרובת הבעל וקבע כי האישה הייתה זכאית מבחינה משפטית לערוך צוואה אחרת – גם אם תוכנה שונה מהעולה מצוואת 2010. ההנמקה המרכזית הייתה נוסח הצוואות, שלא כללה התחייבות הדדית מחייבת שלא לשנות או לגרוע.

• כאשר צוואה מנוסחת במפורש כך שמותר לשנות אותה, בתי המשפט ייטו לכבד את רצון המוריש כפי שנקבע במסמך האחרון.
• פירוש צוואה נעשה בהתאם לכוונת המוריש כפי שהיא עולה מלשונה ומהנסיבות.
• ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי חזר על טענות בדבר מניעת תום לב, אך נדחה תוך אישור פסיקת הערכאה הראשונה.

השלכות פסק הדין והמשמעות לציבור הרחב

פסיקת בית המשפט מדגישה את כוחה של ניסוח מדויק ומפורט בצוואות, ואת השפעתן על אפשרות לשנותן בעתיד. כאשר בני זוג עורכים צוואה משותפת, אך לא מציינים איסור מפורש לשינוי, הדבר מותיר פתח רחב לבן הזוג שנותר בחיים לפעול ברכוש כרצונו, כפי שקרה במקרה זה.

החלטת בית המשפט מפנה אור לסוגיות רבות הנוגעות לצוואות וליחסי יורשים, ובפרט לצורך לחשוב לעומק כיצד מנסחים מסמכי ירושה. מי שחפץ להגביל את בן זוגו או להבטיח כי הרכוש יחולק בדרך מסוימת – חייב להקפיד על ניסוח מחייב ומפורש. אחרת, בית המשפט יעניק עדיפות לרצון האחרון המובא בפניו.

• במקרה זה נדחתה ההתנגדות של קרובת המנוח, והיא חויבה בהוצאות משפט לטובת היורשת.
• פסק הדין קיבל את עמדת המומחה שערך את הצוואה והסתמך על העדויות שבפניו.

לסיכום, הנושא של צוואות הדדיות ומידת החופש שניתנת לבן זוג שנותר בחיים להורות מחדש כיצד יחולק הרכוש יכול להיות מורכב ולעורר חיכוכים במשפחה. מומלץ לכל העומד בפני עריכת צוואה לקבל ייעוץ מקצועי מתאים ולשקול היטב את ההשלכות של כל ניסוח, כדי להבטיח שהרצון האמיתי יבוא לידי ביטוי גם לאחר לכתו.