בית המשפט קיבל צוואה המנשלת בת מירושת אמה בעקבות נתק משפחתי

במרכזו של הליך שנערך לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באזור הצפון, נדון מאבק בין חמישה אחים סביב עיזבון אמם. בסיום ההליכים, הכריע בית המשפט לאשר את צוואתה האחרונה של המנוחה, אשר החליטה להדיר את בתה היחידה מהירושה – בניגוד לצוואתה הקודמת שכללה את כל ילדיה.

רקע: שינוי צוואה בעקבות נתק ממושך

האם, שהתגוררה באזור הגליל ונפטרה בגיל 83, הותירה אחריה חמישה צאצאים – ארבעה בנים ובת. בעוד שבתחילה ערכה האם צוואה המעניקה רכושה לכל ילדיה, בשנת 2017 שינתה את המסמך לטובת הבנים בלבד, תוך שמנשלת לחלוטין את בתה. המשפחה התמודדה תקופה ארוכה עם מערכת יחסים מורכבת, שהתבטאה בניכור ובסכסוכים מרירים.

לטענת אחד האחים, הסיבה להדרת הבת נבעה ממכלול התנהגויות קשות כלפי האם: החל מיחס פוגעני והשפלות מילוליות, דרך עזיבה ובדלנות מחיים משפחתיים אחרי הנישואין, ועד לניהול הליכים משפטיים נגד האם בסמוך לפטירתה. לדברי המבקש, התנהלות זו פגעה קשות באמו ודחפה אותה לקבל החלטה חריגה.

• האם שינתה צוואתה כשנה לפני מותה
• הבת לא נכללה כיורשת על פי הצוואה החדשה
• נטען ליחס מבזה ולסכסוכים ממושכים בין האם לבת

ההתנגדות לצוואה וטענות הצדדים

לאחר פטירת האם, הגישה הבת התנגדות לקיום הצוואה האחרונה לבית המשפט לענייני משפחה. לטענתה, בזמן עריכת המסמך הייתה אמה במצב בריאותי ירוד, חלשה ותלויה בסביבה הקרובה לה. היא הדגישה כי אחיה הבכור השפיע על דעתה של האם, ואף שלט בה לתועלתו האישית. במסגרת התנגדותה, טענה כי הצוואה אינה משקפת את רצון האם האמיתי, אלא הושגה בנסיבות של השפעה בלתי הוגנת, ולכן עלולה להיות בטלה לפי דיני הירושה.

מנגד, האחים התייצבו זה לצד זה והציגו גרסה שונה לחלוטין. הם תיארו מערכת יחסים קרירה בין האם לבת בשנותיה האחרונות, וציינו כי היחס הקשה מצד הבת והסכסוך המשפטי שיזמה נגדם, פגעו קשות באם והובילו להחלטתה להותיר את רכושה רק לבניה.

• הבת טענה להשפעה בלתי הוגנת ולחולשת דעת האם
• האחים טענו לניכור במשך שנים
• הוצג ניסיון לערער על כשרות הצוואה

עדויות וארועי העבר שהביאו לשינוי

במהלך העדויות בבית המשפט, תיארו האחים אפיזודות שונות: הבן, שפעל לקיום הצוואה, פירט כי אחותו התנתקה מאמם, סירבה לענות לשיחותיה ואף נהגה בה בזלזול. הוא הדגיש כי המנוחה השקיעה מאמצים רבים בקרבה לבתה, אך לאחר נישואיה של הבת התרחקה ממנה לחלוטין. לדברי המבקש, הבת שקלה אף לקלל את האם באמירות בוטות – עד כדי כך ש"אמרה לה שיֵשׂרף אלוהים אותה".

גם יתר האחים ציינו כי הבת בחרה לנתק קשר משפחתי מבייש, כשלא הגיעה לבקר את הוריה לאחר חתונתה. בעדותם טענו כי הדבר הפך לשיחת היום במשפחה והיווה מקור להשפלה והתרחקות הדדית. ניהול הליך משפטי בין האם לבת זמן קצר לפני פטירתה העמיק את הקרע ביניהן, ולטענת הבנים – הכריע את הכף בהחלטתה לנשל את בתה מהעזבון.

קביעת בית המשפט

בית המשפט בחן לעומק את טענות כל הצדדים והתרשם כי הצוואה האחרונה מבטאת את רצונה של המנוחה, ומבוססת על נסיבות ממשיות של נתק ממושך, ולא בשל השפעה או לחץ מצד בנה כפי שטענה המתנגדת. השופט הכריע כי לא נפל כל פגם מהותי בהליך עריכת הצוואה: במהלך עדות הבת התברר כי בשנותיה האחרונות האם לא היתה בודדה, אלא קיבלה תמיכה וסיוע מהבנים, כלותיה ומטפלת צמודה, בעוד שהבת התרחקה.

בנוסף, הבת הודתה כי חלק מהילדים מתגוררים בכלל מחוץ לאזור, כך שנטל הטיפול נפל בעיקר על הבן שנקב כמבקש – עובדה שחיזקה את עמדת בית המשפט בדבר מניעיה של האם.

• הוכח כי האם לא היתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת
• הקרע המשפחתי היה גורם לדחיית הבת מהירושה
• הצוואה האחרונה אושרה כמסמך תקף וכשר

סיום ההליך והשלכות כספיות

בסיום הדיון, קיבל בית המשפט את עמדת האחים ודחה את התנגדות הבת למתן צו קיום צוואה. פסק הדין חייב את הבת לשלם הוצאות משפט בסך 35,000 שקל לטובת אחיה. הירושה תעבור על פי הצוואה האחרונה – כך שארבעת הבנים יורשים את האם ומנהלים את עיזבונה, בעוד שבת המשפחה נותרה מחוץ להליך.

תיקי ירושה וצוואות נוגעים פעמים רבות למערכות יחסים משפחתיות מורכבות, ונדרשת התאמה קפדנית לדיני הירושה ודגש רב על רצון המנוח. לשם כך, בתי המשפט בוחנים את מצבו הנפשי, הגופני והחברתי של עורך הצוואה במועד ההחלטה, ובוחנים האם הופעלו עליו לחצים או אילוץ כלשהו.

סיכום

סיום המאבק הגלוי בין אחים סביב ירושת האם מלמד כי בית המשפט מעניק משקל רב לכיבוד רצון הנפטר, כל עוד ניתן להיווכח כי הדברים נעשו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של משמעות המעשה. מקרה זה מהווה תזכורת לכך שמחלוקות משפחתיות והשפעותיהן על עיזבונות מלווים לא אחת בהיבטים משפטיים ורגשיים עמוקים, אך לבסוף עמדת בית המשפט תבוסס על בדיקה קפדנית של העובדות והרקע האישי.