בית המשפט קובע: צוואות של קשישה בוטלו בשל השפעה בלתי הוגנת

בית המשפט לענייני משפחה נדרש לאחרונה להכריע בסוגיה רגישה הנוגעת לירושת אישה ערירית, שבערוב ימיה ערכה שתי צוואות שונות בתוך פחות מחודש. בפסק דינו, קבע בית המשפט כי הצוואות הוכתבו למנוחה בלחץ ובכך אינן משקפות את רצונה האמיתי. המהלך מוביל לחלוקה חוקית של עזבונה בהתאם לדין, ולא על בסיס הצוואות שבמחלוקת.

המאבק על הירושה – שתי צוואות סותרות

הפרשה עוסקת באישה שנפטרה בשנות ה-90 לחייה, ללא ילדים או קרובים מדרגה ראשונה. לאחר מותה נתגלע מאבק משפטי ממושך בין בני משפחתה לבין בן דודה, כאשר כל צד הגיש בקשה לקיים צוואה שונה שנערכה על ידה. הצוואות נחתמו, להערכת בית המשפט, בהבדל של 19 ימים בלבד: האחת נחתמה בפני נוטריון, והשנייה – בפני שני עדים.

• בצוואה הראשונה הועברה דירתה של המנוחה לאדם ששהה עמה שנים ארוכות, וכל יתר רכושה הועבר לילדי אחותה המנוחה.
• בצוואה השנייה כתבה כי כל רכושה יועבר לבן דודה מדרגה שנייה.

שני הצדדים טענו כי הצוואה שאותה הם מחזיקים נכתבה בהתאם לרצונה האמיתי של המנוחה. בן הדוד, שהגיש את בקשתו לאחר שנים רבות, טען כי קשריו עמה היו קרובים וכי זו הצוואה שמבטאת את רצונה. מנגד, אחייניה וצאצאיהם הצביעו על פגמים בהוראות הצוואה השנייה, תוך הדגשת מצבה הבריאותי של המנוחה בזמן עריכתה.

פגמים חמורים בעריכת הצוואות

עם בחינת הראיות, הדגיש בית המשפט כי שתי הצוואות עוררו תמיהות רבות. נקבע כי המנוחה, שהייתה קשישה, סבלה מבעיות בריאותיות מורכבות – בין היתר אובדן ראייה ושמיעה. בעוד שבצוואה הנוטריונית צוין שהשתמשה בעזרי שמיעה, בצוואה השנייה נכתב כי קראה את המסמך בעצמה – דבר שסותר את מצבה. השופט בחן גם היבטים פורמליים: התברר כי הצוואה השנייה לא נחתמה על ידי המנוחה ולא נמצאה עליה טביעת אצבע, כנדרש אם החותם אינו יכול לחתום ביד.

• בצוואה בפני נוטריון לא צוין דבר לעניין בדיקה רפואית, כפי שמקובלת לעיתים כאשר לחותם יש מגבלות בריאותיות משמעותיות.
• הפרש הזמנים הקצר בין שתי הצוואות העלה חשד כי הופעלו על המנוחה לחצים כבדים מצד סביבתה, אשר ניסו להכווין את חלוקת הרכוש העתידית בהתאם לרצונם.

השפעה בלתי הוגנת – מושג והשלכותיו

השפעה בלתי הוגנת היא מונח משפטי המתייחס למצב שבו מצווה (העורך צוואה) נתון ללחצים, מניפולציות או השפעה פסולה שמבחינה אובייקטיבית פוגע ביכולתו להביע את רצונו החופשי. כאשר יש חשש ממשי שמצב כזה התקיים, רשאי בית המשפט לבטל צוואה – גם אם היא עומדת בתנאים פורמליים אחרים.

במקרה זה, קבע בית המשפט כי שני המסמכים אינם משקפים את רצונה האותנטי של המנוחה, וכי נסיבות עריכתם מעידות על לחץ והכוונה חיצונית. בתוך כך נטל בחשבון את חילופי הגרסאות, דרך עריכת המסמכים, מצבה הגופני של המנוחה והעובדה ששני העדים לצוואה השנייה כבר לא היו בין החיים במועד הדיון.

השלכות פסק הדין

לאור הפגמים המשמעותיים שהתגלו בשתי הצוואות והראיות המלמדות על אי מודעות לתוכן, פסק בית המשפט כי אין לאפשר לקיים אף אחת מהן. השופט הורה לבטל את שתי הצוואות, וצווה לצדדים להגיש בקשה למתן צו ירושה רגיל, קרי: העיזבון יחולק בין היורשים הזכאים בהתאם לדין הירושה הכללי ולא לפי הוראות שנכתבו בצוואות.

פסק הדין מדגיש כי עריכת צוואה בידי אדם מבוגר ובעל מגבלות בריאותיות דורשת משנה זהירות, לרבות במישור הרפואי והמשפטי. יש חשיבות רבה לבדוק את כשירות המצווה ולוודא שהוא מבין את המשמעות המלאה של מעשיו ומקבל החלטות מתוך רצון חופשי לחלוטין.

• ההליך המשפטי הסתיים בכך שכל צד נשא בהוצאותיו.
• לאור פסילתה של הצוואה, יחולק עזבונה של המנוחה בין היורשים החוקיים בלבד.

היבטים חשובים בתחום צוואות וירושות

פסילת צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת אינה תופעה נדירה, אך מערכת המשפט מבססת זאת רק כאשר מתקיימות ראיות חותכות. קיומה של עריכה תמוהה, ליווי צמוד של גורמים מעוניינים, תנודות ברצון המצווה ומתן הוראות סותרות בפרק זמן קצר – כל אלה מהווים נורות אזהרה שיש לבחון לעומקן.

לצד זאת, משהצוואה אינה תקפה, יחולקו הנכסים לפי חוק הירושה. בכל מקרה של מחלוקת סביב עיזבון, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי להבטיח מיצוי זכויות.

לסיכום, פסק הדין בפרשה זו משמש תמרור אזהרה נוסף – על הנוגעים בדבר לזכור שצוואה תקפה מחייבת רצון חופשי ומודעות ברורה. הליכים מדויקים ומסודרים בעריכת צוואות ימנעו מאבקים מיותרים בבתי המשפט בעתיד.