בית המשפט הורה לחשוף תכתובות בין יורש לעורך הצוואה לבדיקת מעורבות בהכנת צוואה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה יוצאת דופן: לחשוף שיחות ומסרונים בין יורש בדירת מגורים לבן דודו שהוא עורך דין, במטרה לבדוק האם היתה מעורבות בלתי הוגנת בעריכת צוואת המנוחה — צוואה אשר שללה מאחותו של היורש את זכותה על הדירה המשפחתית.

רקע המשפט בין היורשים

המאבק נסוב סביב עיזבון של אישה שנפטרה במרץ 2022. צוות היורשים כלל את שני ילדיה הנותרים, לאחר שבנה השלישי ויתר על חלקו לטובת אחיו. חמש שנים טרם מותה, ערכה האם צוואה בפני עדים בה קבעה כי דירתה תועבר לבנה, בעוד שבפועל יתגורר בה נכדה, זאת עד תום חייו. יתר הנכסים, חילקה האם בחלקים שווים בין שני ילדיה.

הצוואה נערכה על ידי קרוב משפחה — עורך דין שהוא בן דודה של האם — ואף שימש עד לעריכתה. לאחר לכתה, ביקש הבן לקיים את צוואת האם, אך אחותו בחרה לערער על חוקיותה במספר טענות, ובהן מעורבות פסולה של אחיה בתהליך.

המחלוקת על מעורבות בעריכת הצוואה

לטענת האחות, אחיה יזם ודחף לעריכת הצוואה והשתמש לכאורה במעמדו מול האם כדי להטות את רצונה, בעוד שהיא עצמה נושלה במובהק מן הדירה. כדי להוכיח את טענתה, פנתה האחות לבית המשפט וביקשה לחשוף את תכתובות הוואטסאפ ושיחות הטלפון בין האח ובין בן הדוד עורך הדין, בטווח של שבעה חודשים מסביב למועד עריכת הצוואה.

בנוסף, ביקשה לחשוף את מיקום הטלפונים הניידים של האם ושל האח ביום בו נחתמה הצוואה, בניסיון לאשש טענתה כי האח היה נוכח בפעולת החתימה וייתכן שהפעיל על האם לחץ לא הוגן — מונח משפטי המציין השקעת השפעה על אדם במצב פגיע, עד שהוא פועל בניגוד לרצונו החופשי.

עמדת היורש ועורך הצוואה

היורש, מצדו, הסביר כי בן הדוד שימש עורך דין המשפחה שנים רבות, והקשר הטלפוני ביניהם נבע מקרבת המשפחה ולא מתוך קנוניה בניסיון להשפיע שלא כדין על האם. לטענתו, עצם החלפת מסרונים אינה ראיה מספיקה למעורבות פסולה.

החלטת בית המשפט

השופט הבכיר שדן בתיק קיבל בחלקה את בקשת האחות. בהחלטה פורצת דרך נקבע כי "לנוכח הטענות למעורבות והשפעה בלתי הוגנת, יש מקום לבדוק את תחלופת ההודעות והשיחות בין היורש לעורך הצוואה, כדי לבחון אם אכן היתה מעורבות פסולה בעריכת הצוואה".

• בית המשפט הדגיש כי חשיפת מידע שכזה פוגעת בפרטיות, אך הוגבלה למינימום: פרק הזמן של גילוי ההודעות צומצם לחודש לפני עריכת הצוואה ושבוע לאחריה בלבד, במקום שבעה חודשים כפי שהתבקשה.
• במקביל, הוחלט לחשוף את נתוני מיקום הטלפונים ליום עריכת הצוואה נטו — כדי לבדוק אם האח שהה במשרד עורך הדין עם האם בעת החתימה.

השופט הבכיר פירט בהחלטתו כי בשל הטענות להשפעה בלתי הוגנת, ובשל יחסי הקרבה בין המעורבים, יש עניין ציבורי ומשפטי בבחינת התכתובות. יחד עם זאת, דחה את הבקשה לקבלת כל השיחות וההודעות בתפוצה רחבה, וכלל זה מגביל את הפגיעה בזכות לפרטיות כפי שמקנה המשפט.

שאלת הפגיעה בפרטיות של האם והאח

ביחס לפרטיות האם, הסביר בית המשפט כי הנפטרת אינה נשוא לפרטיות עוד בחייה, ולפיכך לא קמה מניעה לחשיפת מיקום הטלפון שלה במועד המדובר. אשר לאח — בית המשפט הדגיש כי הצו לגילוי מידע זמן קצר יותיר את הפגיעה בו מזערית ויאזנה מול זכויות האחות בבירור האמת המשפטית.

משמעויות והשלכות להמשך

לצד ההחלטה הורה בית המשפט להעביר את כל המסמכים המאושרים לפרקליט האחות, תוך שבועיים ממועד חתימת הצווים. עניין זה מדגיש עד כמה הליך התנגדות לצוואה בישראל מורכב ודורש פירוט רב ולפעמים גם חשיפה של תכתובות פרטיות ואף מיקומים אישיים — אמצעים לא שגרתיים אך לעתים חיוניים במאבקי ירושה.

בדרך כלל, בתי המשפט נדרשים לאזן בין זכות הקניין של יורשים לבין עקרון כיבוד רצונו החופשי של המוריש, ומקרים כגון אלו, שבהם נטענת מעורבות פסולה או השפעה בלתי הוגנת, מערבים כלים ראייתיים לא שגרתיים שמערבים גם פגיעה אפשרית בפרטיות.

סיכום

החלטת בית המשפט בעניין זה מעניקה הצצה נדירה לאופן שבו נבחנת מעורבות יורשים בעריכת צוואה. הפעלת כלים טכנולוגיים וגילוי מסמכים פרטיים הפכה לכלי שבשגרה במאבקי ירושה טעונים. המקרה מדגים היטב את המתח המובנה בין חיפוש האמת המשפטית לבין השמירה על זכויות הפרט — מתח המלווה כל שיח משפטי סביב צוואות וירושות.