בית המשפט דחה שתי בקשות לקיום צוואות: החתימה הופרכה כזיוף

מקרה משפטי שהגיע לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את המורכבות הרבה הנלוות לסוגיות של צוואות וירושות – במיוחד כאשר עולים חשדות לזיוף חתימה.

פתיח: עימות משפטי בין יורשים

הדיון נגע לשאלה עקרונית: האם יש לאשר צוואה שנחתמה לכאורה על ידי אישה שהלכה לעולמה, כאשר קיימת מחלוקת על מקוריות חתימתה. העותר, בנה של המנוחה, פנה פעמיים לבית המשפט בבקשה לקיים שתי צוואות שונות שערכה אימו, האחת משנת 2020 והשנייה משנת 2013 – שתיהן לטובתו. מכלול הנסיבות, ובייחוד ממצאים גרפולוגיים, הובילו לדחיית שתי הבקשות.

רקע: משפחה במחלוקת ועיזבון שנוי במחלוקת

עניינה של התביעה בחלוקת עיזבונה של אישה שהלכה לעולמה בשנת 2020. בני המשפחה כללו שניים מילדיה שנותרו בחיים, לצד משפחתו של הבן השלישי שנפטר קודם לכן. נכס עיקרי שהותירה אחריה היה דירת מגורים.

התובע, אחד מהילדים, ביקש תחילה לאשר צוואה שנערכה ב-2020, בה נכתב כי הוא היורש הבלעדי של נכסי אימו. עם זאת, לאחר שהוגשו לבית המשפט חוות דעת מומחים – רפואית וגרפולוגית – אשר קבעו כי המנוחה לא הייתה כשירה בשעה ששורטטה הצוואה, וכי החתימה שלה אינה מקורית, משך התובע את בקשתו וזו נמחקה.

מעבר לבקשה השנייה: ניסיון נוסף לא צלח

זמן לא רב לאחר מכן, בחר התובע להמשיך ולהיאבק על קבלת העיזבון, והגיש בקשה שנייה – הפעם לקיים צוואה מוקדמת משנת 2013. גם צוואה זו העניקה לו יתרון משמעותי על פני שאר בני המשפחה. הנתבעים, יתר היורשים הפוטנציאליים, התנגדו גם הפעם בתוקף וטענו כי גם הצוואה המוקדמת איננה אותנטית.

בעקבות זאת מינה בית המשפט מומחית גרפולוגית לבדיקת החתימה על גבי הצוואה הישנה. חוות דעתה הייתה חד משמעית: "החתימה המוצגת על הצוואה איננה חתימתה של המנוחה", בקביעה זו לא הותירו מקום לספק – מדובר בזיוף.

ממצאים גרפולוגיים ומהלכים ראייתיים

בליבת פסק הדין עמדו הראיות הגרפולוגיות. גרפולוגיה היא תחום מומחיות שבוחן את ייחודיות כתב היד והחתימה של אדם, במטרה לאתר זיופים או לאשש אותנטיות מסמכים. בשל מחלוקת שפרצה בין הצדדים, נדרשו הצדדים להציג מסמכים קודמים עליהם חתמה המנוחה, אולם מספרם היה קטן. מרבית המסמכים שהגיש התובע לא נמצאו כשירים להשוואה, ואילו חלק מהמסמכים שהגישו שאר הילדים – נפסלו על-ידי התובע.

למרות מגבלות אלו, המומחית הצליחה להצביע בבירור על הבדלים בולטים בין החתימות. ניכר שהחתימה בצוואה שונה מהמוכר מהמסמכים המקוריים. לדוגמה, בעוד שבמסמכי השוואה חתמה המנוחה בשם משפחתה בלבד, בצוואה הופיעה חתימה ובה פרטי שמה המלא – מה שהעלה סימן שאלה לגבי אמינות המסמך.

שיקולי אמינות ומהלך המשפט

השופט הבכיר שדן בתיק, מינה את המומחית בעצמו ואימץ את מסקנותיה. בפסק הדין נכתב כי לא נמצא בנסיבות המקרה כל יסוד לסטות מההתרשמות המומחית, במיוחד נוכח הפערים הבולטים בין הצוואה למסמכים אחרים. בנוסף, צפן השופט להתנהלות התובע לאורך ההליך – בין היתר לכך שמיהר לקבל לעצמו את דמי שכירות מהנכס שבמוקד המחלוקת עוד לפני שאושרה אחת מהצוואות, ובבחירתו לנהל את ההליך בצורה תקיפה, כולל העלאת טענות וקולות באולם המשפט.

• גרפולוגיה – תחום לבדיקת אותנטיות חתימות ומסמכים.
• חוות דעת מומחה – כלי עזר חשוב להערכת טענות צדדים לעניין מקוריות צוואה.
• במקרה של ספק במקוריות חתימה, ובייחוד כאשר הראיות נוטות לכיוון זיוף, ביהמ"ש לרוב ייטה שלא לאשר את הצוואה.

סיום ופסק הדין

בסיום ההליך, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור הצוואה מהשנה המוקדמת. על בסיס הממצאים שהובאו בפניו, ובעיקר חוות הדעת הגרפולוגית, הורה השופט על מתן צו ירושה לכלל היורשים, בהתאם לכללים הקבועים בדין כאשר אין צוואה תקפה. התובע חויב לשאת בהוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח.

לקחים מרכזיים מהמקרה

המקרה ממחיש את חשיבותו של הליך משפטי מסודר בבדיקת צוואות, במיוחד כאשר עולה טענה לזיוף. המורכבות והחשדנות סביב צוואות עשויים להוביל להליכי התנגדות, חוות דעת מומחים ומבחן אמינות מחמיר מצד בית המשפט. בסופו של דבר, כאשר יש ספק–אין ספק: צוואה שנתגלו בה סימני זיוף לא תאושר, והעיזבון יחולק בהתאם לדין הכללי.

חשוב גם להדגיש את אחריותו של כל אחד מהיורשים לשתף פעולה באופן מלא עם הליך בירור האמת, ולספק לבית המשפט את המסמכים הדרושים, זאת על מנת לקדם הוגנות והליך שיפוטי תקין.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי והוא מובא למטרות מידע כללי בלבד.