בגידה אינה פוסלת הכרה בידועים בציבור – אך אינה מבטיחה שיתוף בנכסים

לאחרונה נדון מקרה יוצא דופן בבית המשפט המחוזי בצפון המדינה, שבמסגרתו עלו שאלות עקרוניות בנוגע למעמדם של בני זוג החיים כידועים בציבור, וההשפעה של בגידה על זכויותיהם החוקיות.

רקע המקרה: חיים משותפים לצד משבר

במשך יותר משני עשורים חיו אישה וגבר תחת קורת גג אחת. תחילת הדרך הייתה בדירה שכורה, אך בהמשך, בשנת 2015, רכשו דירה, שנרשמה על שם הגבר בלבד. בשנים האחרונות לחייו התמודד בן הזוג עם מחלה קשה, ממנה הלך לעולמו בשנת 2020.

הזוגיות, שהתמשכה מעל 20 שנה, לא הייתה חפה מטלטלות. במהלך התקופה קיים הגבר קשרים עם נשים אחרות ואף פנה לא אחת לקבלת שירותים מיניים בתשלום – עובדות שאינן שנויות במחלוקת. חרף זאת, האישה טיפלה בו במסירות בתקופת מחלתו והייתה שותפה פעילה באירועים משפחתיים ובחיי היום-יום. הסביבה הקרובה תפסה אותם לאורך השנים כזוג לכל דבר.

המאבק על זכויות בנכס

לאחר פטירת האיש פרץ סכסוך בין בנו לבין האישה, אשר טענה כי יש להכיר בה ובמנוח כידועים בציבור, ולהכיר בכך שיש לה חלק בדירת המגורים שנרשמה על שמו. לשיטתה, חייהם המשותפים, ניהול משק בית אחד, ותמיכתה בו לאורך השנים – כל אלה מקימים לה זכות לשותפות בנכס.

מנגד, בנו של המנוח הביע התנגדות עזה, וטען כי אופן רישום הדירה והסכמות מפורשות בין הצדדים שוללות את קיומה של שותפות רכושית.

פסק הדין בענייני המשפחה ועילת הערעור

בעת ההכרעה, בית המשפט למשפחה בחיפה בחן את מערכת היחסים וההסכמות לגבי הדירה. נקבע כי אף שבן הזוג המנוח קיים מערכות יחסים מקבילות מחוץ לזוגיות, הדבר כשלעצמו אינו שולל את האפשרות לראות בחיים המשותפים ידועים בציבור. עם זאת, הדגש המשפטי הושם על שאלת השיתוף הקנייני עצמו - כלומר, האם הייתה כוונה מפורשת לשותפות בדירה או שמא מדובר היה בנכס פרטי של המנוח בלבד.

בפסק הדין הראשון, נדחתה עתירת האישה לשותפות בדירה, כאשר בית המשפט נמנע מלהכריז על הזוג כידועים בציבור, תוך שהוא נסמך על העובדה שבן הזוג ראה באחרת "שותפה" במובנים מסוימים, והיחסים ביניהם ידעו משברים ואי-נאמנות. כמו כן, הודגש כי בשנותיו האחרונות חדל לקיים יחסים זוגיים עם האישה – דבר שלדעת בית המשפט תמך בהיעדר כוונת שיתוף.

האישה לא קיבלה את פסק הדין, והגישה ערעור למחוזי. טענתה המרכזית הייתה שמחלת המנוח גרמה להפסקת היחסים האינטימיים, וממילא נעדרים הנתונים להפלות לרעתה את זכויותיה כבת זוגו לאורך השנים.

הכרעת המחוזי: לא כל בגידה מבטלת את המעמד

בפסק דינו הבהיר השופט הבכיר את העקרונות המנחים בקביעת מעמדם של ידועים בציבור. צוין כי ממש כפי שבני זוג נשואים אינם מאבדים את זכויותיהם וחובותיהם בגלל בגידה, כך גם בחיים משותפים שלא במסגרת נישואין – בגידה כשלעצמה אינה הופכת בן זוג ל"לא ידוע בציבור".

ההכרה במעמד ידועים בציבור, הסביר השופט, נובעת מתוך בדיקת מערכת החיים המשותפת – מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול משק בית משותף, הופעה כזוג בחברה ועוד. נבחנה העובדה כי הצדדים חיו יחד שנים רבות, חילקו ביניהם את מטלות החיים, נהנו מבילויים משותפים והיו מוכרים לקרובים ולחברים כבני זוג.

• יידוע בציבור מתייחס לבני זוג המקיימים חיים משותפים מבלי שנישאו, אך נדרשת ראיה ברורה לכוונה שכזו.
• בגידה, אף שלעיתים קטן ערכה המוסרי, כמעט אינה בעלת משמעות משפטית בשאלת עצם ההכרה כידועים בציבור.

שותפות רכושית - לא תמיד מתגבשת

על אף ההכרה בידועה בציבור, שאלת השותפות בדירה נקבעה בנפרד. הדין הישראלי קובע שאין די במערכת יחסים זוגית ממושכת על מנת להקים אוטומטית זכויות רכושיות שוות. יש להראות כי התקיימה כוונת שיתוף בנוגע לנכס הספציפי – למשל, באמצעות ניהול חשבונות משותפים, השקעה כספית או הצגת מסמכים המעידים על שותפות מכוונת.

במקרה זה, הציג בנו של המנוח חוזה כתוב בו הודתה האישה במפורש כי הדירה נרכשה על-ידו בלבד, והיא משמשת כשוכרת. מסמך זה שכנע את בית המשפט כי לא התקיימה אותה "חזקת שיתוף" – כלל משפטי שמקנה לבן/בת זוג זכויות בנכס בהתקיים חיים זוגיים ושיתוף כלכלי לאורך זמן.

• חזקת השיתוף – חזקה לפיה קיים רצון משותף לבעלות משותפת בנכס, כאשר מוכחים חיים משותפים ומשק בית אחד. ניתן לסתור חזקה זו במסמכים או ראיות הפוכים.
• חוזה שכירות שנחתם במועד רכישת הדירה, בו מוצהר שהאישה תשלם דמי שכירות, שומט את הקרקע מתחת לטענת השיתוף.

סיכום ההכרעה המשפטית ומשמעותה

בסופו של יום, קבע בית המשפט המחוזי כי בני הזוג אכן היו ידועים בציבור, חרף משבר האמון והבגידות החוזרות. עם זאת, לאור המסמכים וחוזה השכירות הספציפי, לא הוכחה כוונת שיתוף בנכס, ולפיכך כל הזכויות בדירה נותרו בידי היורש - בנו של המנוח.

פסק הדין ממחיש את ראשוניותה של בדיקת מערכת היחסים והכוונות בנוגע לשיתוף נכסים גם כאשר ישנה הכרה רשמית במעמד זוגי. כך, בגידה כשלעצמה אינה גורעת מההכרה בזוגיות, אולם לשאלות רכושיות משקל עצמאי, והן מוכרעות לפי נסיבות ומסמכים קונקרטיים.

בני זוג הנמצאים בקשר ממושך ללא נישואין ראוי שיוודאו הסדרה משפטית ברורה של ענייניהם הרכושיים, תוך היוועצות עם גורמי מקצוע, כדי להימנע ממחלוקות קשות בעתיד.