שופטים בכירים קוראים לעדכון חוק יחסי ממון לנוכח אתגרי ההייטק וההשקעות

שני שופטים בכירים מבית משפט מחוזי קראו לעדכון דחוף של חוק יחסי ממון, על רקע פער הולך ומתרחב בין מבנה הכלכלה החדשה לבין כלי החלוקה המסורתיים בהליכי פרידה. לדבריהם, כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בזכויות בחברת הזנק או מעורב בקרן השקעות עתירת סיכון, קביעת השווי לצורך איזון משאבים הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. הקריאה הושמעה בכנס משפטי של מרכז אקדמי לקידום זכויות נשים שנערך באוניברסיטה ציבורית במרכז הארץ, והדגישה את הצורך בהנחיות מחוקק שיתמודדו עם מאפייני עולם ההייטק וההון סיכון.

הרקע והקריאה לתיקון החוק

הדין הישראלי מכיר במנגנון איזון משאבים בין בני זוג הנפרדים, שנועד לחלק באופן הוגן את הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. אולם המציאות הטכנולוגית והפיננסית של השנים האחרונות יצרה קטגוריות חדשות של נכסים, ובהן אחזקות בחברות סטארט אפ צעירות, אופציות לעובדים ולמייסדים, ומניות חסומות התלויות באבני דרך עתידיות. לטענת השופטים, בית המשפט נדרש כיום להכרעות מורכבות ביחס לנכסים אלה בלי שמתקיים ארגז כלים חקיקתי מותאם, וכתוצאה מכך גדלה הסכנה להכרעות שאינן משרתות צדק מהותי או יציבות עסקית.

מהות הקושי המשפטי בחלוקת זכויות סטארט אפ

בשונה מדירה או חסכונות שניתן לאמוד באופן יחסי ומידי, שווי של חברת הזנק צעירה מושפע משלל גורמים בלתי ודאיים. תכניות עסקיות משתנות, סבבי גיוס מדללים, שווקים תנודתיים ורגולציה דינמית יוצרים תמונת מצב חלקית בלבד. לעיתים ההערכות מתבססות על תחזיות אופטימיות או על עסקאות שבוצעו בשיעור החזקה מצומצם שאינו משקף ערך כללי. במקרים אחרים נדרשת התבשלות של שנים עד שניתן לדעת אם המיזם יצליח, יירכש, ייסגר, או יסתפק בהכנסות מצומצמות. כאשר נכס כלכלי הוא בלתי נזיל ובעל שווי עתידי בלבד, קביעה חשבונאית נוקשה עלולה שלא להתאים לעקרונות חלוקה הוגנת בין בני הזוג.

איזון משאבים והחלתו על נכסים חדשניים

מטרת איזון המשאבים היא לחלק את הערך הכלכלי שנצבר בתקופת הקשר הזוגי, באופן שמעניק לשני הצדדים תחושת צדק ושומר על יציבות כלכלית בסיסית. אך כאשר הנכסים הם זכויות מותנות תגמול עתידי, החלת כלל שוויון פשוטה עלולה לעורר בעיות מעשיות. כך למשל, קביעה של חלוקה מיידית בשווה עשויה לחייב מכירה או משיכה של זכויות בנקודת זמן שבה אין שוק לנכס, או שקיימות מגבלות חוזיות כלפי משקיעים ושותפים עסקיים. מנגד, הימנעות מקביעה ברורה מותירה את בן הזוג שאינו בעל המניות ללא ודאות וללא הגנה נאותה על תרומתו הכלכלית או הביתית למיזם בעת צמיחתו.

דילמת מכירה כפויה והשלכות על עסק חי

אחת הסוגיות הבוערות היא השאלה אם נכון להורות על מימוש מיידי של חלקו של אחד מבני הזוג בחברה כדי לשלם את חלקו של בן הזוג השני. מכירה כפויה מסוג זה עלולה לפגוע בחברה עצמה, להרתיע משקיעים קיימים ועתידיים, ולשדר לשוק אי יציבות. יתרה מזו, כאשר שווי הנכס כולו נשען על יכולת היזם או היזמת להמשיך להוביל את החברה, פירוק הנכס באמצעים משפטיים עשוי לפגום במנוע הצמיחה שהעניק לו ערך מלכתחילה. מנגד, הותרת סוגיית החלוקה ללא הכרעה אפקטיבית מטילה על בן הזוג השני סיכון לא מוצדק לפערים עתידיים גדולים ללא פיצוי או הגנה.

הצעות ביניים וכלים אופרטיביים

בהיעדר הסדרה חקיקתית ייעודית, הציעו הדוברים לגבש קווים מנחים שיאפשרו איזון גמיש, מדורג ושומר עסק חי, לצד הגנה על זכויות בן הזוג האחר. בין הכלים האפשריים צוינו מנגנונים חוזיים ושיפוטיים המוכרים בעולם המסחרי, שניתן להתאימם לדיני המשפחה:

• הסכמות מסוג אם וכאשר המגדירות כי בעת התממשות אירוע נזילות, כגון מכירת מניות או חלוקת דיבידנד, יבוצע תשלום יחסי לבן הזוג השני.
• קביעת נאמנות או שעבוד פנימי על חלק מהמניות או הזכויות, כך שאלה ישמשו בטוחה לביצוע תשלומים עתידיים מבלי לכפות מכירה בזמן בלתי מתאים.
• הערכת שווי עצמאית באמצעות מומחה בית המשפט, תוך קביעת טווחי שווי ולא מספר יחיד, ושילוב הוראות התאמה במקרה של סטייה מהותית בעתיד.
• פריסת תשלומים מדורגת במקום סכום חד פעמי, עם מנגנון התאמות המחובר לתוצאות העסקיות בפועל לאורך זמן מוגדר.
• התייחסות לאופציות ומניות חסומות בהתאם ללוחות הבשלה, לרבות חלוקה מבוססת על רכיב ההבשלה בתקופת הקשר הזוגי בלבד.
• עקרונות גילוי ושמירה על סודיות, כדי להגן על אינטרסים מסחריים מול משקיעים ולקוחות מחד, ועל זכות בן הזוג האחר למידע מספק מאידך.
• אפשרות לשלב מגשר או בורר בעל מומחיות פיננסית להידברות ממוקדת וקיצור הליכים, בכפוף לפיקוח שיפוטי.
• קביעת מנגנוני פיצוי במקרה של דילול חריג או שינוי שליטה, כדי לשמר את ערך הזכויות שנקבע בהסכם האיזון.

הבדלים בין ערכאות והשלכות על תקדימים

הדוברים עמדו על פער פרוצדורלי מובהק בין ההליכים המקובלים בבתי המשפט האזרחיים, שבהם נבחנים שוויי חברות לאורך הליך ארוך ומבוסס חוות דעת כלכליות, לבין בתי המשפט לענייני משפחה המתמודדים עם עומס תיקים וצרכים אנושיים דחופים. לטענתם, קצב הטיפול המהיר הנדרש בדיני משפחה עלול שלא להתיישב עם מורכבות הערכת חברות וצפי הכנסות עתידי. בכך מתחדדת הקריאה לקבוע בחקיקה עקרונות מנחים שיאפשרו התאמה טובה יותר בין צורכי המשפחה לבין אופיים של נכסי החדשנות.

הקשר החברתי והשלכות על זוגות מתגרשים

שאלת חלוקת זכויות בחברות הזנק איננה טכנית בלבד. היא נוגעת בתרומה הלא מדידה של בני זוג לבניית הקריירה של האחר, באיזון בין סיכוי לסיכון, ובהבטחת קיום כלכלי בסיסי לאחר הפרידה. בהיעדר הסדרה ישנו חשש להעמקת אי השוויון, למשל כאשר צד אחד נשאר עם נכסים מבטיחים אך לא נזילים והצד השני נותר ללא רשת ביטחון. כללים ברורים עשויים לצמצם מחלוקות, לעודד הגעה להסכמות הוגנות בזמן קצר, ולהפחית תמריצים לניהול הליכים יקרים וממושכים.

קול האקדמיה והכנס המקצועי

בכנס האקדמי שבו הועלו הדברים הדגישו מארגניו כי לבתי המשפט לענייני משפחה חסרים כיום כלים מוסדיים קבועים להתמודדות עם חלוקת נכסים מורכבים מסוג זה. בעוד שבמרחב המסחרי מקובל לנהל תהליכי בדיקת נאותות מקיפים, הסתייעות במומחים ושמיעת ראיות כלכליות בהיקף נרחב, הליך המשפחה נדרש להכריע בזמן קצר יחסית ותחת אילוצים אישיים וכלכליים בוערים. על כן הומלץ לעגן בחוק או בהנחיות שיפוטיות קווי יסוד ברורים לשאלות כגון בחירת מומחים, אמות מידה להערכת סיכון, והתאמת תרופות המאזנות בין זכויות הצדדים לשמירה על עסק חי.

מבט לעתיד והצעת מדיניות

הקריאה לשינוי אינה מבקשת להפוך את שופטי המשפחה לכלכלנים, אלא להעניק להם מצפן נורמטיבי וכלים פרוצדורליים גמישים. בין ההצעות שעלו ניתן למנות גיבוש מסמך הנחיות ייעודי על ידי גורמי מקצוע במשרד המשפטים, בשיתוף הרשות לניירות ערך ונציגי האקדמיה והתעשייה, והטמעת מסלולי הליך מקוצרים להערכת נכסים טכנולוגיים. כמו כן הומלץ לעודד הצדדים בהליכי פרידה לכלול בהסכמים מנגנונים המתייחסים מראש לנכסים עתירי סיכון ואי ודאות, במטרה למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח חלוקה שניתנת לאכיפה.

נקודות מרכזיות

• הכלכלה החדשה מציבה אתגר מהותי לחלוקת רכוש בין בני זוג, בפרט לגבי אחזקות סטארט אפ, אופציות ומניות חסומות.
• שווי החברות הצעירות הוא תנודתי, לעיתים בלתי נזיל ותלוי באירועים עתידיים, ולכן קשה לאמוד אותו בעת פרידה.
• מכירה כפויה של זכויות עלולה לפגוע בעסק חי ולהזיק לצדדים שלישיים, אך היעדר הכרעה מותיר את בן הזוג האחר בחוסר ודאות.
• כלים כמו מנגנוני אם וכאשר, נאמנות פנימית, חוות דעת מומחים ופריסת תשלומים מדורגת יכולים לאזן בין זכויות הצדדים.
• קיימים פערים בין ההליכים בבתי המשפט האזרחיים לבין דיני המשפחה, הממחישים צורך בהנחיות חקיקה ייעודיות.
• עיגון כללי בסיס יגביר ודאות, יצמצם סכסוכים ויגן על אינטרסים משפחתיים וכלכליים גם יחד.

הדיון הציבורי סביב התאמת חוק יחסי ממון לעידן ההייטק מחדד כי המערכת המשפטית נדרשת לגמישות מחשבתית ולפתרונות מעשיים שאינם פוגעים בעסק חי ואינם מותירים אף אחד מהצדדים ללא הגנה. עדכון החוק או קביעת הנחיות שיפוטיות סדורות עשויים לספק ודאות, לחסוך הליכים ממושכים ולהבטיח חלוקה הוגנת יותר של נכסים חדשניים בעת פרידה.