פסק דין: גרוש אינו יכול לשנות מיסוי פנסיה ולהפחית את חלק גרושתו

בית המשפט לענייני משפחה עסק לאחרונה בשאלה עקרונית: האם גמלאי רשאי לשנות את אופן מיסוי הפנסיה שלו באופן חד צדדי, כך שחלק גרושתו יפחת בפועל? פסק הדין כולל הסברים על משמעות הפסיקה והשפעתה על בני זוג שהתגרשו וחולקים זכויות פנסיוניות.

הרקע למחלוקת: פיצול פנסיה בין בני זוג

מדובר בבני זוג לשעבר, שבעת גירושיהם נקבע בפסיקת בית המשפט כי האישה זכאית לכ-35% מהפנסיה הצבאית של בן הזוג שפרש מצה"ל לפני למעלה משני עשורים. במשך שנים רבות קיבלה האישה את חלקה המלא בפנסיה, כאשר המיסוי בוצע כאילו מדובר בהכנסה עיקרית – כלומר, בשיעור נמוך יותר של מס.

• מיסוי כהכנסה עיקרית מעניק בד"כ פטור מס מסוים או מס נמוך יחסית.
• משיכת פנסיה כהכנסה שנייה מכפיפה אותה למיסוי גבוה יותר, דבר שצמצם את הסכום שהתקבל אצל האישה בפועל.

שינוי חד צדדי במיסוי והשלכותיו

בשנת 2013 החליט בן הזוג לשעבר, מבלי ליידע את גרושתו, לשנות את אופן דיווח הפנסיה – לסווג אותה כהכנסה שנייה במקום עיקרית. צעד זה העלה את שיעור המס על הפנסיה ובפועל, הפחית באורח משמעותי את הסכום שהיה אמור לעבור לגרושתו. לטענת האישה, השינוי בוצע שלא כדין, וגרם לנזק כלכלי חמור ולעוול.

הגרושה טענה בבית המשפט כי המהלך החד צדדי מהווה חוסר תום לב ואף עולה כדי תרמית, כיוון שהוביל לכך שחלקה בקצבה פחת באופן משמעותי – לכדי כ-45% מס, מבלי שניתן לה מענה הולם מצד בעלה לשעבר.

עמדתו של הגמלאי: תכנון מס מותר על פי חוק

במענה לטענות, טען בן הזוג כי מותר לכל אדם "לתכנן מס" – קרי, לבחור באופן דיווח לגיטימי לפי החוק. הוא הסביר כי יש לו האפשרות להחליט אם הפנסיה תדווח כהכנסה ראשונה (עיקרית) או שנייה (משנית) – בחירה שמשפיעה במישרין על שיעור המס שישלם ואף על חלקה של הנתבעת.

לשיטתו, לא הייתה כל מניעה שהוא יבחר כיצד למסות את הגמלה מדי שנה, ושאין בכך פגם חוקי.

עמדת בית המשפט: הגנה על זכויות קנייניות לאחר גירושין

בית המשפט דחה את עמדת הגמלאי וקיבל את עמדת הגרושה. בפסק הדין צוין כי הפנסיה, או חלק ממנה, לאחר גירושין – אינה רק קצבה עתידית, אלא זכות קניינית אשר הועברה לאישה מכוח פסיקת בית המשפט עצמו.

• מונח "זכות קניינית" משמעו: זכויות של אדם בנכס כלשהו שאותן לא ניתן לשנות או להפקיע בקלות.

משום שבמשך שנים חילקו את הקצבה לפי מיסוי כהכנסה עיקרית – קבעה השופטת שהגרוש אינו יכול לשנות את אופי המיסוי כך שייגרע בפועל חלקה של האישה. עוד קבע בית המשפט כי מהלך כזה מהווה "חוסר תום לב" – עקרון משפטי המציין חובה לנהוג בהגינות וביושר בין צדדים להסכם, בפרט כשמדובר ביחסי משפחה.

החובה לבצע תיאום מס ושמירה על זכויות הגרושה

פסק הדין הדגיש, כי חירותו של כל אדם לבחור את אופן הדיווח הפנסיוני שלו אינה מוחלטת, כאשר הבחירה משפיעה ישירות על זכויות צד שלישי – בדגש על גרושה לה זכות קבועה בחוק. לפיכך, נקבע כי הגרוש רשאי לבחור לדווח כהכנסה שנייה או לא לעשות תיאום מס, אך במקרה כזה, יהיה עליו להשלים מדי חודש לגרושתו את ההפרשים שנוצרו – כלומר, להבטיח שתקבל את חלקה כאילו בוצע על הסכום מיסוי כהכנסה עיקרית.

עוד הבהירה השופטת, כי אין זה מתקבל על הדעת שהפרשנות לאופן מיסוי פנסיה – בחירה טכנית לכאורה – תוביל לפגיעה קניינית בלתי הוגנת בצד השני, בעיקר כאשר הדבר נעשה ללא תיאום או דיון עמו מראש.

עקרונות יסוד בפירוק זכויות פנסיה בין בני זוג

• חלוקת פנסיה בין בני זוג עם גירושיהם נועדה להבטיח שהצד החלש יותר ימשיך לקבל הכנסה שוטפת לאורך שנים.
• החוק והפסיקה בישראל רואים בזכות לחלק מהפנסיה רכוש לכל דבר, ולא זכות "מותנית" שתלויה בהחלטות חד צדדיות של אחד מהצדדים.
• שינוי חד צדדי בדיווח למס הכנסה, אשר מגמד את חלקו של אחד מבני הזוג, עלול להיחשב לפגיעה בחוק ובפסיקה.

סיכום והשלכות פסק הדין

בסופו של יום, הורה בית המשפט לגרוש להעביר לאשתו לשעבר את ההפרשים החודשיים שנוצרו בשל שינוי המיסוי, החל ממועד הגשת התביעה. על אף שקיבל את דרישת הגרושה, בית המשפט ויתר על חיוב הגרוש בהוצאות משפט.

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה למי שמנסה לבצע פעולות חד צדדיות העלולות להקטין את זכויות בן או בת הזוג לשעבר בפנסיה – ומדגיש את עקרון תום הלב וחובת ההגינות בפירוק זכויות כלכליות לאחר גירושין.

זכויות הפנסיה בגירושין נחשבות כיום לרכוש מוגן, שכל שינוי בהן חייב להיעשות בזהירות, תוך שיתוף והסכמה בכתב בין הצדדים – ולא באופן חד צדדי, העלול לפגוע בזכויות הצד השני.