פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם
פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה, מקרה מיוחד שנדון בבית המשפט למשפחה במחוז המרכז מספק הצצה לעמדת בתי המשפט כלפי התנהלות כזו, ומציב סטנדרט פיצוי חריג.

רקע: קשר משפחתי שנותק

הסיפור החל בשנת 2020 כאשר אב, תושב אזור השפלה, מצא את עצמו מנוע מלפגוש את בנו במשך למעלה מארבע שנים. הבן, העומד כיום על סף בגרות, סירב להיפגש עם אביו מאז אירוע מתוח בין השניים. לטענת האם, אביו של הילד לקח ממנו את הטלפון הנייד והטיח בו אמירות קשות שגררו את התפרצות המשבר. מנגד, האב טען כי מדובר באירוע שולי, וכי מאותו רגע פעלה האם להרחיק את הבן ממנו.

ניכור הורי, כפי שמכנים המשפטנים את התופעה הזו, מהווה סוגיה כאובה מבחינה משפחתית, רגשית ומשפטית. מדובר במצב בו אחד ההורים, לרוב ההורה המשמורן, משפיע על רגשות הילד כנגד ההורה השני ובכך מחבל בקשר ביניהם.

צעדי האב: תביעה כפולה

בשנת 2023 פנה האב לבית המשפט, כשהוא דורש שני סעדים עיקריים. הראשונה — ביטול חיובו במזונות עבור בנו, לאור הנתק המוחלט. השנייה — פיצוי משמעותי בגין הנזקים הנפשיים והכלכליים שנגרמו לו לטענתו בשל מעשי האם, במסגרת תביעה נזיקית. האב טען כי בנו הפך ל"בן מרדן" — מונח משפטי המתייחס לקטין המסרב מרצונו לשמור על קשר עם הורה, ללא הצדקה ממשית, ובשל כך נופלת מחובת האב תשלום המזונות כלפיו.

  • האב טען לניכור חמור, שגרם לו נזק נפשי וכלכלי מתמשך.
  • לטענתו, האם הפרה שוב ושוב החלטות שיפוטיות שנועדו לשקם את הקשר עם הילד.
  • התביעה התבססה על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל התנהלות זו לאורך שנים.

יש לציין כי ההכרה בניכור הורי כתופעה המזכה בפיצוי כספי איננה מובנת מאליה, והפסיקה בארץ עדיין מתעצבת בתחום הרגיש והמורכב הזה.

עיקרי טענות הצדדים

האם טענה להגנתה כי האב נקט באלימות כלפי הילד, הפגין יחס קשה ואכזרי וכי הוא אינו מסוגל לספק צרכים בסיסיים לבנו. בליבת טענתה עמדה הגישה לפיה לא ייתכן להטיל עליה אשמה בניתוק הקשר, מאחר וזו נובעת ממעשיו. עוד הוסיפה כי לא הובאו ראיות של ממש לכך שהבן הפך ל"בן מרדן", ולכן אין לשלול את המזונות ואף לא להטיל עליה כל פיצוי כספי.

מנגד, האב התעקש כי האם היא זו שפעלה לאורך זמן לשבש ולסכל כל ניסיון להתקרבות מחדש. לדבריו, היא ביזתה והפרה הוראות שיפוטיות שנועדו לעודד את חידוש הקשר בינו לבין בנו.

פסק הדין: אחריות האם והפיצוי החריג

לאחר שמיעת ראיות וטיעונים משני הצדדים, הכריע בית המשפט לטובת האב בכל הנוגע לשתי הדרישות המרכזיות. הוא קבע כי הילד מסרב לפגוש את אביו לאורך זמן ממושך ללא הצדקה סבירה, ובשל כך זכאי האב להפסקת חובת המזונות. מעבר לכך, נקבע כי האם גרמה בהתנהלותה לניתוק — אותו כינה בית המשפט "ניכור הורי בדרגה חמורה". על כן יש לראות באחריותה הישירה לנזק שנגרם לאב.

  • בית המשפט הורה לאם להשיב לאב את דמי המזונות ששולמו לה מאז מועד הנתק, סכום הנע בגובה מאות אלפי שקלים.
  • נפסק לאב פיצוי נזיקי בסך 250,000 ש"ח, בגין עוגמת הנפש והנזק שנגרמו לו עקב הניכור ההורי.
  • בנוסף, חויבה האם בתשלום הוצאות משפט בסכום של 80,000 ש"ח.

בית המשפט הבהיר כי תופעת הניכור ההורי תופסת מקום הולך וגדל בסכסוכי משפחה, וכי בתי המשפט לא יהססו להטיל אחריות ולפסוק פיצויים כספיים כאשר מסתבר שמתקיים ניכור הורי ברמה גבוהה במיוחד.

השלכות והיבטים משפטיים

חשוב להבין כי למרות המגמה הגוברת, לא בכל מקרה של ניכור הורי ייפסק פיצוי כספי או יבוטלו מזונות. נדרשת הוכחה ממשית לכך שאחד ההורים פועל במכוון ומונע באופן לא מוצדק את הקשר בין הילד להורה השני. רק במקרים חמורים ביותר, בהם מתגלה דפוס פעולה עקבי ומתמשך, ייטה בית המשפט לפסוק פיצויים גבוהים ולנקוט בצעדים חריגים.

  • הפסיקה מדגישה את אחריות ההורים להביע כבוד להחלטות בית המשפט ולפעול לטיפוח הקשר של הילד עם שני הוריו.
  • ניכור הורי אינו משמיט אחריות מההורה הפועל לכך, וייתכן כי תוטל עליו חבות כלפי ההורה המנוכר, הן כספית והן משפטית.

באופן כללי, הליך של תביעה בנושא ניכור הורי מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן כל מקרה לגופו. כאשר מוכחת אחריות ישירה להתנתקות הילד מההורה האחר, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין נזק כלכלי, נפשי ולעיתים אף בשל פגיעה בזכויות בסיסיות של ההורה והילד.

סיכום

המקרה שהובא כאן מחדד את העמדה השיפוטית ביחס לתופעת הניכור ההורי ואת הנכונות הגוברת של הערכאות לפסוק פיצויים משמעותיים במקרים חמורים. מדובר באות אזהרה להורים — כל ניסיון לשבש את הקשר בין ילד להורה עלול להוביל לתשלום סכומי כסף מהותיים ולהשלכות משפטיות משמעותיות. מעבר להיבט הכספי, הדגש הוא על טובת הילד והגנה על זכותו לשמר קשר עם שני הוריו.