ניסיון ההסתרה נדחה: מכסת הביצים של ה"בן הממשיך" תיחשב כהכנסה לצורך מזונות
ניסיון ההסתרה נדחה: מכסת הביצים של ה"בן הממשיך" תיחשב כהכנסה לצורך מזונות

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בצפון קובע כי מכסת ביצים הרשומה על שמו של אב כ"בן ממשיך" מהווה הכנסה לכל דבר ועניין לצורך חישוב מזונות. טענת האב כי מדובר ברישום פורמלי בלבד שמבטא זכויות של אמו – נדחתה. אף שזמני השהות בין ההורים שווים, נקבעו מזונות לאם בהתבסס על פערי ההשתכרות ועל ייחוס הכנסה נוספת לאב מהמכסה. לצד זאת, חויב האב לשלם לאם פיצוי כספי בהתאם להסכם ממון וכן לשאת בהוצאות המשפט.

הרקע: נישואין קצרים, ילד צעיר וזמני שהות שווים

הצדדים נישאו בתחילת העשור הנוכחי ונולד להם ילד. זמן קצר לאחר לידת הבן התגלע ביניהם משבר והם פנו להליך יישוב סכסוך. הגירושין הושלמו בתוך פרק זמן לא ארוך, ונקבעו זמני שהות שווים בין ההורים. המחלוקת המרכזית שנותרה נגעה לזהות ההכנסות של האב, ובעיקר לשאלת הבעלות וההנאה הכלכלית ממכסת ביצים הרשומה על שמו במסגרת זכויותיו כ"בן ממשיך" בנחלה משפחתית.

הדיון התמקד בשני נדבכים: ראשית, מהו היקף הכנסתו של האב בפועל, לרבות הכנסה פסיבית או הכנסה מנכס. שנית, כיצד יש ליישם את הסכם הממון שנחתם בין הצדדים על הכנסות שהופקו בתקופה שבין לידת הילד לבין פקיעת הנישואין.

טענות הצדדים: פערי שכר, הכנסה ממכסה וטענת "רישום בלבד"

לטענת האם, מתקיימים פערי השתכרות משמעותיים: משכורתה נטו נמוכה משמעותית ממשכורתו של האב. בנוסף, לשיטתה, למכסת הביצים הרשומה על שמו של האב יש שווי כלכלי שוטף, בין בהשכרה ובין בניצול לצורכי שיווק ביצים, ולכן יש להביא הכנסה זו בחשבון לצורך חישוב המזונות.

עוד הדגישה האם כי לפי הסכם הממון ביניהם, הרכוש וההכנסות שנצברו החל ממועד לידת הילד ועד לפקיעת הנישואין כפופים להסדר שיתוף. בהתאם, דרשה פיצוי כספי המשקף את חלקה בהכנסות שהופקו מהמכסה בתקופה הרלוונטית.

האב טען מנגד כי מכסת הביצים איננה שלו במובן המהותי. לדבריו, אמו מחזיקה בשתי מכסות, ואחת מהן נרשמה על שמו כעניין טכני בלבד כדי לעמוד בהסדרי הנחה החלים על מי שמחזיק מכסה אחת. לשיטתו, מאחר שהזכויות הכלכליות במכסה שייכות לאמו, לא מדובר בהכנסה שלו, וממילא אין להביאה בחשבון בעת חישוב המזונות.

בנוסף טען האב כי לאם יש הכנסות צדדיות מתחום הקונדיטוריה, אשר אינן מדווחות לשיטתו, ועל כן יש להביא גם אותן בחשבון. לשיטתו, נוכח זמני השהות השווים והכנסותיה הנטענות של האם, לא קמה עילה לחייבו במזונות או למצער יש לצמצם משמעותית את הסכום.

הכרעת בית המשפט: המכסה היא נכס של האב והכנסתה מיוחסת לו

בית המשפט דחה את גרסת האב וקבע כי אין מדובר ברישום טכני בלבד. השופטת הבכירה הבהירה כי כאשר נכס נרשם על אדם, והנסיבות מלמדות כי הוא נהנה ממנו בפועל או שיש לו יכולת ממשית ליהנות ממנו, רואים בו במישור המשפחתי והכלכלי חלק מנכסיו. בית המשפט הביע עמדה ברורה כי לא ישתף פעולה עם הסדרים מלאכותיים – המכונים לעתים בלשון העם "קומבינות" – שתכליתם הפחתת חבות במזונות או הברחת נכסים מפני בן הזוג האחר.

נקבע כי האב השמיע גרסאות עובדתיות חלופיות באשר למכסת הביצים, באופן שפגע במהימנות עמדתו. משכך, הוחלט לייחס לו הכנסה נוספת מהמכסה בסכום משוער של כ-5,000 שקלים בחודש, וזאת לצד שכר עבודתו כשכיר המגיע לכ-12,000 שקלים. מנגד, נקבע כי פוטנציאל ההשתכרות הריאלי של האם עומד על כ-7,000 שקלים בחודש, וכי לא הוכח קיום עסק פעיל או הכנסה יציבה מעוגות וקונדיטוריה; אירוע נקודתי שבו נאפתה עוגה בתשלום אינו יוצר תשתית להכנסה שוטפת.

ביישום הנתונים קבע בית המשפט כי מתקיימים פערי הכנסה מהותיים לטובת האב. על כן, חרף שוויון בזמני השהות עם הילד, חויב האב במזונות. סכום המזונות נע בין 2,000 שקלים בחודש עד הגיע הילד לגיל 6 לבין 1,300 שקלים בחודש מגיל 6 ואילך. עוד נקבע מנגנון השתתפות בהוצאות חינוך ובריאות חריגות ביחס של 55% על האב ו-45% על האם.

במישור הרכושי, בית המשפט יישם את הסכם הממון והורה כי האם זכאית לפיצוי בסכום של 20,500 שקלים, המשקף את חלקה בהכנסות מהמכסה שנצברו מהיום שבו נולד הילד ועד לפקיעת הנישואין. בנוסף חויב האב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.

מהו "בן ממשיך" ומהי מכסת ביצים? הסבר קצר

המונח "בן ממשיך" מתאר מינוי של בן משפחה כיורש זכויות עתידיות בנחלה חקלאית, לרוב במושבים. המנגנון נועד להסדיר העברת זכויות במשק המשפחתי לדור הבא. מכסת ביצים, מצידה, היא רישיון או זכות שהוקנתה למגדל לייצר ולשווק כמות מסוימת של ביצים. למכסה יש ערך כלכלי מובהק: ניתן להפיק ממנה הכנסה ישירה (מגידול ושיווק) או עקיפה (מהשכרה או משיתופי פעולה עסקיים).

במחלוקות משפחתיות, בתי המשפט בוחנים לא רק את השאלה הפורמלית על שם מי רשום הנכס, אלא גם את השליטה וההנאה ממנו בפועל. אם מתברר כי בן זוג נהנה מנכס, או שיש בידו היכולת לממשו וליהנות מפירותיו, בתי המשפט עשויים לראות בכך הכנסה הנלקחת בחשבון לצורך מזונות וחלוקת רכוש. כך במיוחד כאשר נטענת טענת "רישום פורמלי בלבד" שאין לה חיזוק ראייתי ומשתלבת בדפוס של ניסיון להפחית חבות כלפי בן הזוג והילד.

זמני שהות שווים אינם סוף פסוק כאשר יש פערי הכנסה

המשפט המשפחתי בישראל מכיר בכך שהשתתפות שני ההורים בגידול ילדיהם היא עיקרון חשוב, ובהתאם לכך, כאשר זמני השהות שווים והכנסות ההורים דומות, ייתכנו מקרים של מזונות נמוכים מאוד או אף ללא חיוב. אולם כאשר קיימים פערים ממשיים ביכולת ההשתכרות או הכנסות נוספות מצד אחד ההורים, בית המשפט עשוי לפסוק מזונות גם במתכונת של זמני שהות שווים.

במקרה שנדון, הפערים נעוצו הן בשכר העבודה והן בהכנסה המשוערת ממכסת הביצים. בית המשפט הדגיש כי תכלית המזונות היא להבטיח את צרכיו של הילד, לרבות רמת חיים סבירה ושגרת חינוך ובריאות מותאמות, ולאפשר חלוקה הוגנת של הנטל הכלכלי בין ההורים בהתאם ליכולתם הממשית.

מסר לציבור: שקיפות כלכלית והימנעות מהסדרים מלאכותיים

הכרעת בית המשפט משגרת מסר ברור: הסדרים שנועדו להקטין חבות כלפי בן הזוג או כלפי הילדים באמצעות רישומים פורמליים בלבד – צפויים להיבחן בקפדנות ואף להידחות. כאשר מתגלה פער בין הרישום לבין המציאות הכלכלית, בית המשפט רשאי לייחס הכנסה על פי תשתית ראייתית והיגיון כלכלי. ניהול מסודר של מסמכים, שקיפות בדיווח הכנסות ושיתוף פעולה עם דרישות גילוי – כל אלה עשויים להפחית מחלוקות ולצמצם התדיינויות ארוכות ויקרות.

כמו כן, פסק הדין מזכיר כי להסכמי ממון יש תוקף ומשמעות מעשית. כאשר ההסכם קובע שיתוף בהכנסות בתקופה מסוימת, ניתן לפסוק פיצוי כספי לבן הזוג בהתאם לחלקו, גם אם מקור ההכנסה הוא בנכס הרשום על שם האחר.

עיקרי ההחלטה בנקודות

  • מכסת ביצים הרשומה על שם האב הוכרה כנכס שבשליטתו והכנסה המיוחסת לו בפועל.
  • הטענה כי מדובר ברישום פורמלי בלבד שנועד להטבות – נדחתה.
  • ייחוס הכנסה חודשית נוספת של כ-5,000 שקלים לאב, בנוסף לשכר של כ-12,000 שקלים.
  • פוטנציאל ההשתכרות של האם הוערך בכ-7,000 שקלים, ללא הוכחת עסק פעיל נוסף.
  • נפסקו מזונות: 2,000 שקלים בחודש עד גיל 6; 1,300 שקלים בחודש מגיל 6 ואילך.
  • הוצאות חינוך ובריאות חריגות יחולקו ביחס של 55% על האב ו-45% על האם.
  • האם תפוצה ב-20,500 שקלים לפי הסכם הממון על חלקה בהכנסות מהמכסה בתקופה הרלוונטית.
  • האב חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.

בשורה התחתונה, בית המשפט העדיף את התמונה הכלכלית האמיתית על פני רישומים פורמליים והבהיר כי ניסיונות להסוות נכסים או להקטין הכנסות לא יצלחו. פסק הדין מדגים את חשיבות השקיפות, את המשקל שניתן לפערי השתכרות גם כאשר יש זמני שהות שווים, ואת היכולת לייחס הכנסה מנכסים לצורך קביעת מזונות. לכל מקרה נסיבותיו, ומומלץ להורים המצויים בהליכי פרידה לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ולהסדיר מראש את הסוגיות הכלכליות כדי לצמצם מחלוקות בעתיד.