מפגש ראשון: בנות שש יפגשו את אביהן המרצה מאסר ממושך

לראשונה בחייהן, תינתן לתאומות בנות שש האפשרות להיפגש פנים מול פנים עם אביהן הכלוא, מרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות מין שביצע בקטינים. החלטה זו, שנויה במחלוקת, התקבלה בבית המשפט לענייני משפחה, כשהיא חורגת מעמדת גורמי הרווחה שהתנגדו לקיום המפגשים בשל מצבם הנפשי הרגיש של הילדות לאחר שפונו מביתן בזמן מלחמה.

הרקע להחלטת בית המשפט

אביהן של התאומות נשלח לרצות עונש של יותר משני עשורים מאחורי סורג ובריח בגין עבירות חמורות שביצע כלפי קטינים. בנותיו נולדו בתקופת מאסרו, ועד היום לא פגשו אותו אישית. הקשר ביניהם התמצה בתקשורת טלפונית ושיחות וידאו בלבד.

• לאורך כל שש שנות חייהן, לא התקיים כל מפגש פיזי בין הבנות לאביהן הכלוא.
• רק לאחרונה פנה האב לבית המשפט בבקשה לאפשר מפגשים ישירים ללא מחיצה ולפחות למשך שעתיים, בתדירות של פעם בחודש.
• גם האם תמכה בבקשת האב, וטענה כי המפגשים בתנאי שב"ס המקובלים, הכוללים מחיצת זכוכית ומפגש קצר, אינם מספקים לצרכים הרגשיים של בנותיה ואף מקשים עליה נוכח מצב בריאותה המורכב.

עמדת השירותים החברתיים

בניגוד לעמדת שני ההורים, מחלקת הרווחה של מקום מגורי המשפחה לשעבר הציגה גישה זהירה יותר. לטענת אנשי הרווחה, הבנות עברו לאחרונה חוויית פינוי מביתן בשל נסיבות ביטחוניות, ומתמודדות בימים אלו עם חרדות קשות ותחושה של חוסר יציבות. במקרה כזה, הוסבר, מפגש ישיר עם האב בבית הכלא עלול להכביד עוד יותר על הווייתן הרגשית ולפגוע בהתמודדותן, ולכן המלצתם הייתה להסתפק בשיחות וידאו בלבד בשלב זה.

• הרווחה סברה כי המפגש בכלא – סביבה שאיננה מתאימה לילדים – עשוי להעצים לחץ נפשי אצל הבנות אחרי הטלטלות האחרונות שחוו.
• פקידי הסעד המליצו להעדיף את רווחת הילדות על פני רצון ההורים, לפחות לעת עתה.

החלטת השיפוט והנימוקים

שופטת המשפחה בחנה את מכלול הטיעונים והעדויות, והכריעה לטובת קיומו של מפגש פיזי בין הבנות לאביהן האסיר. בנימוקיה ציינה כי יש מקום להעדיף את רצון ההורים והאוטונומיה ההורית, כל עוד לא הובאה ראיה משמעותית שעלולה לגרום לנזקים ברורים ומידיים לילדות.

למרות הדאגות שהציגה הרווחה, הדגישה השופטת כי על פי הדיווחים שהוגשו לה, בנות שש מחזיקות בכוחות נפשיים ומודעות גבוהה למצבן – ובין היתר, הן ערות לעובדת מאסרו של אביהן. נקבע כי הבנות וההורים יזכו להכנה ראויה טרם המפגש, מה שיסייע להתמודד עם המעמד.

• נפסק כי כעת יש להעדיף את רצון שני ההורים לקיום מפגש, בציון יתרונותיו עבור טובת הילדות, גם אם המפגש יתקיים במתחם הכלא.
• ההחלטה הדגישה כי מתכונת המפגשים, כולל העדר מחיצה וזמן השהות, אינם נתונים לסמכותו הישירה של בית המשפט, אך מומלץ לאפשר מפגש פתוח ככל שניתן לייעל את הקשר המשפחתי.
• בהתחשב במצבה הרפואי של האם, המפגשים יתקיימו אחת לחודשיים באופן קבוע, ואם תחול הטבה – ניתן יהיה להעלות את תדירותם.

מה אומרים המושגים המשפטיים?

הליך מסוג זה מתבצע בדרך כלל במסגרת "הסדרי ראייה" – החלטות משפטיות המסדירות מתי ואיך יפגוש הורה את ילדיו. כשאחד ההורים מרצה עונש מאסר, ההסדר מורכב ומצריך איזון מדויק בין זכויות ההורים, טובת הקטינים והשיקולים של רשויות הרווחה.

בכל החלטה בוחן בית המשפט בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד – עיקרון יסוד בדיני משפחה, שמעניק עדיפות לעתיד ולהתפתחות התקינה של ילדות וילדים בכל הכרעה הקשורה בחייהם.

• הליך הסדרי ראייה במצבים חריגים, דוגמת מאסר ממושך, עשוי להוביל להחלטות חריגות ותקדימיות, תוך שיקול דעת רחב המוענק לבית המשפט.
• במקרה הנוכחי, בית המשפט קיבל את ההמלצות שהוצגו בפניו, אך הדגיש גם את חשיבות הכנת הבנות והאמא נפשית ומעשית למפגשים.

סיכום ומבט לעתיד

החלטת בית המשפט לאפשר את המפגש הפיזי בין התאומות לאביהן האסיר מעלה לדיון ציבורי מחודש את האיזון שבין זכותם של הורים לשמור על קשר עם ילדיהם, לבין העדפת טובת הקטינים והגנה על רווחתם הנפשית במצבים מורכבים. ההכרעה החריגה מספקת דוגמה לעדינות והמורכבות שבהן נדרשים בתי המשפט לדיני משפחה לדון, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות חיים קשות וחריגות.