מעבר האב למילואים לא יוביל להעלאת מזונות: בית הדין דחה תביעת האם

בית הדין הרבני דן לאחרונה במחלוקת בין בני זוג לשעבר סביב סוגיית גובה מזונות הילדים, בעקבות שירות ממושך של האב במילואים בתקופת לחימה. האם טענה כי ההוצאות על הילדים גדלו באופן משמעותי כאשר שהו אצלה ללא הפסקה עקב היעדרות האב, אך בקשתה להעלות את סכום המזונות נדחתה.

נסיבות המקרה: שירות מילואים ממושך

בני הזוג, הורים לשני ילדים בני 8 ו-10, התגרשו לפני מספר שנים. האב, שנישא בשנית ונוספה לו ילדה מנישואיו החדשים, נקרא בחודשים האחרונים לשירות מילואים חריג באורכו בעקבות פרוץ הלחימה באזור. במהלך תקופה זו נעדר האב מהבית לאורך 68 ימים, ולא יכל לקיים הסדרי ראייה עם ילדיו, שנותרו עם האם ברציפות.

טענות האם: גידול בהוצאות בשל שהות הילדים אצלה

האם פנתה לבית הדין הרבני בבקשה להגדלת חיוב המזונות הזמני, בטענה כי נאלצה להתמודד עם גידול בעלויות המחייה של הילדים בתקופה זו. לדבריה, כדי לעמוד בהוצאות, לקחה הלוואות בהיקף ניכר והדגישה כי לא הפסיקה לשאת באחריות הכוללת לטיפול בילדים, כאשר האב נעדר בשל חובתו לשרת במילואים.

טענותיה התבססו בין היתר על כך שהאב קיבל מענקים כספיים עבור שירות המילואים, בעוד היא נאלצה להתמודד לבד עם ההוצאות בגין שהותם הבלעדית של הילדים אצלה.

תגובת האב: ביצע "פיצוי" לאחר חזרתו ונישואיו השניים

מנגד, האב טען כי עשה מעל ומעבר כדי לאזן את השהייה של הילדים אצל האם בזמן שנעדר. הוא הבהיר כי עם שובו מהשירות, לקח את הילדים אליו למשך פרקי זמן ארוכים, כאשר לעיתים הם שהו אצלו גם מעבר להסדרים המקוריים. בנוסף, ציין שבתקופת שירותו במילואים שהה עם ילדיו במשך 18 ימים מתוך 68 וכן כי לאחר מכן הקדיש להם חופשות ופעילויות "על חשבונו". לטענתו, יש אף מקום להפחתת המזונות עקב שינוי מצבו המשפחתי לאחר שנישא בשנית והקים משפחה נוספת.

הכרעת בית הדין: הוצאות האם אינן מצדיקות שינוי

בהחלטתם הדגישו הדיינים כי הפסיקה ערה לעובדה שהאב קיבל מענקים בשל שירותו במילואים. עם זאת, לדידם, לא ניתן לעגן את תביעת האם להעלאת מזונות דווקא על בסיס אותם מענקים. הסיבה לכך היא שהסכום העיקרי עליו ניתן לדון הוא החיסכון המסוים שממנו נהנה האב עקב אי שהותה של ילדיו אצלו בימי המילואים, ולאו דווקא תוספת הכנסות מהמענקים.

• הדיינים הדגישו כי להתנהלות האם הייתה השפעה ישירה על היעדרות הילדים מבית האב. היא עצמה ביקשה בעבר למנוע הסדרי ראייה בין הילדים לאשתו החדשה של האב בהיעדרו, מה שעיכב אפשרות לזמני שהיה מלאים בבית האב גם בתקופת שירותו.
• הועלתה גם עמדת השירותים החברתיים, שקבעו כי אין הצדקה להרחיק את הילדים מאשת האב וכי רצוי לשמר את הקשר המשפחתי ככל הניתן.

"הנאה כפויה" ושאלת המזונות מדין צדקה

בית הדין הדגיש כי כל "רווח" לאב משירות המילואים – קרי, החיסכון שבאי שהות הילדים אצלו – אינו פרי בחירה אלא נכפה עליו בשל חובת השירות. במונחים משפטיים, זוהי "הנאה שבאה בכפייה", ואין מקום להשית עליה תשלום נוסף.

לכך מתווספת העובדה כי הילדים בני 8 ו-10, כלומר מעל גיל 6, ומכאן שחובת המזונות כלפיהם נובעת מ"דין צדקה". מדובר במצב בו חובת התשלום אינה מוחלטת וממילא קיימת גמישות לקבוע את גובה המזונות לפי נסיבות מיוחדות.

מסקנת ההליך: דחיית הבקשה ללא שינוי

בסיכום ההחלטה, קבעו הדיינים כי לא נמצא טעם מהותי המצדיק את העלאת המזונות המבוקשת על ידי האם. במקביל, נדחתה דרישת האב להפחית את שיעור המזונות, זאת לאחר שקבעו הדיינים כי לא חל שינוי נסיבות מהותי במצב המשפחתי שאמור להצדיק זאת.

• בהכרעת הדין ניכר רצון לאזן בין מחויבות ההורים לילדיהם גם במצבים של שירות במילואים ושינויים בהרכב המשפחה, לבין החובה להפעיל שיקול דעת מבוקר כאשר לא מתקיים שינוי חריג או בלתי צפוי שיצדיק החרגה מהסכומים שנקבעו מראש.

מדובר בהחלטה המדגישה את החשיבות שבמתן יציבות כלכלית לילדים, תוך בחינה מדוקדקת של נסיבות חיצוניות, כמו שירות מילואים, והשלכותיהם האפשריות על עקרונות דמי המזונות.

סיכום

המצב שנדון מדגיש כי בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו, מתוך ניסיון לאזן בין זכויות ההורים והילדים. שירות הורה במילואים, על אף שהשלכותיו ניכרות בחיי המשפחה, לא מחייב בהכרח עדכון סכום המזונות, במיוחד כאשר אין שינוי מהותי במצב ההורים או הילדים או כאשר ההתנהלות המעשית מאזנת את הפער שנוצר.