כיצד קובעת מערכת המשפט חלוקת רכוש בגירושין לאחר שנות נישואין ממושכות?

בתהליך גירושין ממושכים, לעיתים ניצבות בפני בתי המשפט שאלות מהותיות בנוגע לחלוקת הרכוש בין בני הזוג. כאשר מדובר בנישואין אשר נמשכו עשרות שנים, סוגיות אלו הופכות מורכבות במיוחד ויש להביא בחשבון שיקולים מגוונים, לרבות גיל בני הזוג, פרק החיים בו הם מצויים ותרומתם הכלכלית המשותפת.

היקף הרכוש המשותף ואופן החלוקה

• בחלק מהמקרים, בני הזוג חולקים רכוש משותף שנרכש במשך עשרות שנים. בהליך הגירושין, כל נכס אשר נרכש במהלך תקופת הנישואין נחשב ברוב המקרים לרכוש משותף, אלא אם הוכח כי מקורו בהון אישי.
• עם זאת, חלוקת הרכוש אינה עוסקת רק בחלוקה טכנית של נכסים. לעיתים יש חשיבות גם למצבה הכלכלי של כל אחד מבני הזוג לאחר הפרידה, וביהמ"ש ייטה להעניק התחשבות מיוחדת כאשר אחד הצדדים חסר אמצעים לרכישת דירה חדשה או זקוק לתמיכה כלכלית בשל גיל או מצב בריאותי.
• למשל, כאשר מדובר בזוג אשר הנישואין ביניהם נמשכו מעל 40 שנה, נשקלת פעמים רבות שאלת חלוקת הדירה המשותפת תוך כדי התחשבות בצרכים המיוחדים של כל צד.

השפעות פסקי הדין והחוק על אופן החלוקה

• כחלק מהשיקולים המשפטיים, ישנה חשיבות רבה לעקרון 'איזון המשאבים'. עקרון זה מחייב חלוקה שוויונית ברוב המקרים של הנכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים, אך מאפשר חריגים כאשר יש הצדקה לכך.
• בתי המשפט יכולים להעניק לצד מסוים "זכויות שימוש" בדירה המשותפת כאשר נמצאים לנגד עיניהם נימוקים מהותיים, כמו גיל מתקדם, מגבלות גופניות וגם אם יש תלות כלכלית של אחד הצדדים בשני.
• במקרים מסוימים אחד הצדדים עשוי לקבל זכות מגורים בדירה לתקופה מוגדרת של שנים, ולאחר מכן תתבצע מכירת הדירה או חלוקתה בהתאם להסכם. לעיתים זו הדרך לשמור על יציבותו הכלכלית של בן הזוג הנזקק.

המסגרת המשפטית: חלוקה לאחר יותר מ-20 שנות נישואין

• כאשר מדובר בנישואין ארוכים במיוחד, משקל משמעותי ניתן לתרומת כל אחד מהצדדים לאורך השנים. פרמטר זה מתחשב לא רק בתרומה הכספית הישירה, אלא גם בהשקעת הזמן, בחינוך הילדים ובניהול משק הבית.
• לעיתים, במצבים בהם לאחד מבני הזוג אין מקורות הכנסה נוספים, יבחן בית המשפט אפשרות של פיצוי כספי או דחיית מועד פינוי הדירה לשנים ארוכות, בעיקר אם מדובר בצד המבוגר או החולה יותר.
• בני זוג מגיל 60 ומעלה, נמצאים במצב מורכב יותר. לעיתים זכויות הפנסיה והרכוש המשמעותי ביותר – דירת המגורים – מהווים את עיקר הנכסים לחלוקה. בחלק מהמקרים, בית המשפט יאשר פיצול הדירה או מכירתה, אך במקרים חריגים אחד מהצדדים יקבל אפשרות להמשיך להתגורר בנכס לתקופה מסוימת, תוך תשלום דמי שימוש לשותף הבעלים השני.

השפעת משך השהייה בדירה לאחר הגירושין

• בתי המשפט רואים חשיבות גם במשך הזמן שבו יוכל אחד מבני הזוג להמשיך להתגורר בדירה לאחר סיום הקשר הזוגי. לעיתים כן יאפשר לו להישאר בדירה עד גיל השלמת הפנסיה או פרק זמן קצר יותר, הכול תלוי בנסיבות האישיות.
• במקביל, קיימים שיקולים לטובת חלוקה מידית של הנכס, בעיקר כדי לאפשר לצד השני לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. לכן, שאלת מועד הפינוי של הדירה אינה אחידה ותיבחן בכל תיק לגופו.

ילדים בוגרים והשפעתם על ההחלטה

• במשפחות שבהן ישנם ילדים בוגרים, שאלת זכויות המגורים והפיצוי הכלכלי פחות תלויה בצרכים של הילדים, אלא יותר במצב בני הזוג עצמם לאחר הפירוד.
• עם זאת, כאשר קיים צורך חריג – למשל מגבלה רפואית של אחד ההורים או ילדים תלויים – ביהמ"ש עשוי לשקול גם שיקול זה בהחלטתו.

סיכום

גירושין לאחר שנות נישואין רבות מעלות אתגרים לא פשוטים בהיבט של חלוקת רכוש, בעיקר כאשר מדובר בזוגות מבוגרים. בתי המשפט שואפים לאזן בין זכותו של כל צד לקבל את חלקו בנכסים לבין עקרון ההגנה על החלש יותר מבחינה כלכלית. פתרון כמו דחיית פינוי הדירה, פיצוי כספי ואף חלוקה שונה של המשאבים – אמורים לאפשר לכל אחד מהצדדים להמשיך לחיות בכבוד לאחר הפרידה. המפתח הוא בהתאמת הפתרון לנסיבות הספציפיות של כל תיק.