טענות לאלימות נדחו: בית המשפט קבע – הסכם הגירושין יישאר בתוקף

האם אפשר לבטל הסכם גירושין שנחתם בעבר אם מי מהצדדים טוען ללחץ או לאלימות? מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את מורכבות השאלה, תוך בחינת טענות כבדות משקל ביחס לנסיבות החתימה, הפרות נטענות ואופן יישום ההסכם לאורך השנים.

תמצית המקרה: ניסיון לביטול הסכם גירושין בשל טענות לאלימות

בני זוג לשעבר, הורים לארבעה ילדים, סיימו את נישואיהם לאחר תקופה ארוכה של מתחים וסכסוכים, שהובילו לעשרות הליכים משפטיים ארוכי שנים. בסוף מרץ 2021 הגיעו להסכם גירושין מקיף שסדיר לא רק את חלוקת הרכוש, אלא גם את המשמורת והסדרי הראייה עם ילדיהם. ההסכם כלל סעיפים ברורים: משמורת משותפת, תשלום מזונות קטן לכל ילד עד לבגרותם, ופיצוי גבוה של מיליוני שקלים שהבעל התחייב להעביר לאשתו עבור חלקה בבית המגורים המשותף.

כעבור עשרה ימים אישר בית המשפט את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין מחייב. למרות זאת, שנה לאחר מכן, הגיעה פנייה מפתיעה מבת הזוג – עורכת דין במקצועה – שביקשה לבטל לחלוטין את ההסכם, בטענה כי נחתם תחת איום ואלימות מצד בעלה לשעבר. לטענתה, ההסכם נכפה עליה כאשר הייתה במצב נפשי מעורער, ובעלה אף ביצע כלפיה מעשי אלימות פיזית ומילולית, כולל ניסיון לפגוע בה בחניון בית המשפט.

טיעוני הצדדים: האם התקיימה כפייה או הפרת הסכם?

• האישה טענה כי בעלה הפר את ההסכם כמה פעמים, בין השאר לא שילם לה את מלוא הסכום עליו סוכם, לא נתן לה גט במועד ולא עמד בזמני השהות עם הילדים.
• האיש מצידו הכחיש כל מעשה אלימות והדגיש כי עמד בכל אחד מסעיפי ההסכם. לטענתו, האישה היא זו שהתנגדה להסדר במקרים מסוימים והפרה בעצמה התחייבויות, כגון תביעת כתובתה בבית הדין הרבני – בניגוד לאמור בהסכם.
• בית המשפט נדרש להכריע גם בטענות העובדתיות ובשאלה המשפטית: האם האישה חתמה תחת לחץ בלתי הוגן (כפייה או עושק בלשון משפטית) והאם הופרו סעיפי ההסכם.

פסיקת השופט הבכיר: אין ראיה לאלימות, ההסכם מחייב

לאחר שמיעת הצדדים ובדיקת הראיות, קבע השופט כי אין בסיס לעמדת האישה כי הופעלה כלפיה אלימות פיזית או נפשית בעת החתימה. לדבריו, גם בעדותו של קרוב משפחה שעמד בקשר עם בני הזוג בעת המשא ומתן להסדר, לא הוזכרה אלימות או איום. יתרה מכך – היו ימים ארוכים בין חתימת ההסכם לאישרורו בבית המשפט, ובתקופה זו לא נשמעה מצד האישה כל טענה כי היא פועלת תחת לחץ.

לגבי הטענה להפרות כלכליות ציין השופט כי הרוב המכריע מהסכום שנקבע הועבר בפועל לידי האישה – מעל שני מיליון ש"ח. יתר הסכום נותר במחלוקת ומטופל בהליכים אחרים הנוגעים לאכיפת ההסכם בהוצאה לפועל.

• קביעת השופט: "התובעת לא הוכיחה כי הופעלה עליה אלימות, לא פיזית ולא נפשית. טענה על ניסיון לדריסה בחניון – לא אומתה בעדויות ובמסמכים."
• הדגש: בחתימת ההסכם התנהלה הפרדה בין הצדדים, כל צד ישב בקומה אחרת וגורם שלישי ניהל ביניהם משא ומתן.
• במהלך הדיון התברר כי האישה פנתה במקביל לבית המשפט ולמערכת ההוצאה לפועל עם עמדות סותרות – האחת לביטול ההסכם והשנייה לדרישת אכיפתו.

בסיכום פסק הדין, נכתב כי "התובעת מחזיקה את החבל משני קצותיו – מחד מבקשת ביטול, מאידך אוחזת בהליכי גביה למימוש ההסכם". לשיטת השופט, התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב ודורשת את דחיית התביעה.

היבט משפטי: מתי ניתן לבטל הסכם גירושין?

המשפט בישראל קובע כי הסכמים בין בני זוג הם מחייבים, במיוחד לאחר שאושרו על ידי בית המשפט וקיבלו תוקף של פסק דין. ניתן להגיש בקשה לביטול הסכם כזה במקרים נדירים, בהם מוכח כי החתימה נעשתה תחת לחץ פסול, תרמית, עושק או טעות מהותית. ההוכחה לכך צריכה להיות ברורה ומשכנעת.

במקרה הנוכחי, הדגיש השופט כי לא נמצאה ראיה לכפייה, לחץ או תרמית. יתרה מזאת, עיון בהתנהלות הצדדים גילה כי הם ממשיכים לפעול בנוגע להסכם, כל אחד כשנוח לו – דבר הפוגם באמינות הטענות.

הוצאות והשלכות נוספות

בסיום ההליך דחה בית המשפט את תביעת האישה לביטול ההסכם וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 40 אלף ש"ח לצד השני. בכך הסתכם עוד פרק בסכסוך ארוך השנים, אך דלתות בית המשפט נותרות פתוחות למקרים חריגים, בהם יוכח שאכן התקיימו הנסיבות החריגות שמאפשרות ביטול הסכם גירושין.

לסיכום, בית המשפט העדיף לשמור על עקרון הוודאות וחזקה על הסכמי גירושין שאושרו, והזכיר כי טענות חמורות של אלימות או לחץ נבחנות במשנה זהירות – אך יש להן מקום רק אם הן מוכחות היטב.