טען למימון השיפוץ ודרש מחצית מהדירה: בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה

בית המשפט לענייני משפחה בצפון דחה לאחרונה תביעה של גבר שביקש להירשם כבעלים על מחצית מדירת פרודתו בטענה שמימן את שיפוצה, וכי הוסכם בעל-פה שתירשם לטובתו הערת אזהרה. השופטת הבכירה קבעה כי לא הובאה כל תשתית ראייתית להסכמה חריגה מהסכם הממון שנחתם בין הצדדים, וכי גרסת התובע התפתחה והשתנתה לאורך ההליך באופן שפגע באמינותה. בסיום פסק הדין חויב התובע בהוצאות בסך 50 אלף שקל.

הרקע: נישואי פרק ב' והסכם ממון מובהק

הצדדים נישאו בשלהי העשור הקודם, לכל אחד מהם ילדים מנישואין קודמים ונכסים שנצברו טרם הקשר. זמן קצר לפני הנישואים הם חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מלאה. הסכם ממון הוא מסמך משפטי שמסדיר את אופן הבעלות והחלוקה של נכסים בין בני זוג, לפני או במהלך הנישואין, ובדרך כלל מונע טענות לחלוקה שונה בעת פרידה.

בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגוררו בני הזוג בדירה זמנית בבעלות משפחת הבעל, בעוד דירתה של האישה עברה שיפוץ. עם השלמת העבודות עברו בני הזוג להתגורר בדירת האישה, הרשומה על שמה בלבד. חלוף הזמן והמשבר הזוגי שהוביל לפרידה הציבו במרכז המחלוקת את שאלת הבעלות בדירה – והאם הוסכם על שינוי הבעלות בעקבות השקעות כספיות נטענות של הבעל בשיפוץ.

טענות הצדדים: הסכמה בעל-פה מול הצגת הסכם הממון

התובע טען כי מתוך אמון זוגי ותוך כדי מהלך השיפוץ, הוא הלווה לאשתו לשעבר סכומי כסף משמעותיים למימון העבודות. לטענתו, הצדדים הסכימו בעל-פה כי במקום להשיב לו את הכספים במזומן, תירשם לטובתו הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין שתבטיח את זכותו למחצית הדירה. הערת אזהרה היא רישום בטאבו, המתריע בפני עסקאות סותרות ומגן על זכויות עתידיות בנכס. עוד הוסיף כי ההסכמה הייחודית הזו נועדה לשקף את השקעתו בפועל ולהבטיח לו חלק בדירה על אף הסכם הממון.

מנגד, האישה דחתה את הדברים מכל וכל, והדגישה כי ההסכם הכתוב הוא שמסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם, ולפיו הדירה שייכת לה בלבד. לדבריה, הכספים שהועברו לקבלנים יצאו מחשבונותיה, והיא רק הותירה בידי בעלה דאז את הטיפול השוטף בתשלומים בשל עומס בעבודתה. עוד ציינה כי דווקא התובע נטל ממנה במהלך חיי הנישואין כספים וחסכונות בסכומים ניכרים.

המסגרת המשפטית: הסכמות בין בני זוג, נטל הראיה וחוזה למראית עין

במחלוקות רכושיות בין בני זוג נקודת המוצא היא ההסכמות הכתובות. כאשר קיים הסכם ממון ברור, מי שמבקש לסטות ממנו נדרש להציג ראיות כבדות משקל להסכמה חדשה, ברורה ומוכחת. נטל הראיה במקרה כזה מונח על כתפי הטוען לשינוי. הסכמה בעל-פה בענייני מקרקעין מעוררת קושי ראייתי מיוחד, במיוחד כאשר היא עומדת בסתירה להסכמה כתובה ומאושרת כדין.

נקודה נוספת שעלתה בפסק הדין היא טענת התובע בשלב מאוחר יותר להימצאותה של הסכמה שנועדה לעקוף תשלומי מס. ההלכה המשפטית מבהירה כי חוזה שאחד ממרכיביו הוא תרמית או הונאה כלפי רשויות המדינה עשוי להיחשב כחוזה בלתי חוקי או כחוזה למראית עין בלבד, ולכן בתי המשפט ממעטים לאוכפו. חוזה למראית עין הוא הסכם שמוצג כלפי חוץ בצורה אחת, בעוד בין הצדדים ה"אמיתיים" הוסכם על תוצאה אחרת. הסכמים כאלה אינם זוכים בדרך כלל להגנת המשפט.

ממצאי בית המשפט: גרסאות משתנות וחוסר תימוכין מספק

בית המשפט בחן את התיעוד הכספי, מסמכי התשלומים לקבלנים, התכתבויות בין הצדדים והעדויות שנשמעו בדיון. נקבע כי לא הובאה ראיה אובייקטיבית לכך שהתובע הלווה כספים מהונו הפרטי לשיפוץ הדירה, ואף לא לכך שהוסכם על רישום הערת אזהרה לטובתו. השופטת עמדה על כך שבפועל הכספים ששולמו לקבלנים נבעו ממקורותיה של האישה, והתובע רק תיווך את התשלומים מול הגורמים המקצועיים, ככל הנראה מטעמי נוחות וניהול פרקטי של הפרויקט.

שורה של סתירות בגרסת התובע החלישו עוד יותר את טענותיו. בראשית ההליך תיאר את הסכומים כ"הלוואה" שיש להשיבה. בשלב מאוחר יותר טען שהאישה הציעה לו מרצונה חופשי מחצית מהדירה כפירעון ההלוואה. בהמשך הוצגה על ידו גרסה שלפיה מדובר בהסכמה שנרקמה מלכתחילה עוד לפני החתימה על הסכם הממון, אך לא נכללה בו כדי להימנע מתשלום מסים. בית המשפט קבע כי המהלך הזה אינו רק סותר את גרסתו הראשונית, אלא גם מציג תזה של חוזה בלתי חוקי, שאינו ראוי לאכיפה.

עוד הודגש כי במסגרת הליך אחר בין הצדדים – ענייני מזונות – התובע הודה שהדירה אינה שייכת לו, ואף לא מחציתה. הודאה זו הוצגה בבית המשפט כראיה נסיבתית משמעותית הפוגעת בגרסתו המאוחרת. בנוסף, נמצאו אי-דיוקים ביחס לגובה הסכומים שלכאורה הועברו לשיפוץ, לרבות שינויים בין כתבי הטענות ובין העדויות בעל-פה.

היבט עובדתי נוסף שהכביד על התובע הוא הממצא שלפיו בתקופת שיפוץ דירת האישה בוצעו עבודות שיפוץ גם בדירה אחרת הקשורה אליו. בהיעדר ראיות מלוות וברורות לגבי מקור הכספים וזהות התשלומים לכל פרויקט, קבע בית המשפט כי אין ביכולתו לקבוע שהתשלומים שמקורם בתובע הגיעו בהכרח לטובת דירת האישה, או שהם העידו על השקעה המזכה אותו בזכויות קנייניות.

הכרעה: אין סטייה מהסכם הממון, ואין זכות קניינית לתובע

לנוכח התשתית הראייתית הדלה, הסתירות הפנימיות והודאות קודמות של התובע, דחה בית המשפט את התביעה לרישום מחצית מהדירה על שמו. נפסק כי לא הוכחה הלוואה, לא הוכח מתווה להסדר חלופי בדמות רישום הערת אזהרה, וממילא לא הוכחה קיימות הסכמה קונקרטית שמקימה לתובע זכות בנכס. בית המשפט הדגיש כי הסכם הממון הוא עוגן מחייב, וכי סטייה ממנו מחייבת ראיות ברורות ומשכנעות – מה שלא התקיים במקרה זה.

בהתאם לתוצאה, חויב התובע לשלם לאישה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 שקל. מדובר במסר ברור כי ניהול הליך ללא בסיס ראייתי מספק, ובפרט כשניתנות גרסאות משתנות, עלול להביא להטלת הוצאות משמעותיות.

המשמעויות לציבור: לתעד, לא להסתמך על הבטחות בעל-פה ולכבד הסכמים כתובים

פסק הדין מזכיר לזוגות – ובמיוחד לבני זוג בפרק ב' – כי תיעוד הכספים, ההעברות וההסכמות הוא קריטי. כאשר קיימת הסכמה מסודרת בכתב בדמות הסכם ממון, ההנחה הבסיסית היא שההסכם משקף את רצון הצדדים ואת חלוקת הזכויות ביניהם. מי שמבקש לחרוג ממנו חייב להציג ראיות חד-משמעיות: מסמכי הלוואה, רישומים בנקאיים, הסכמים חתומים או התכתבויות סדורות המאששות את הטענות. היעדרם של אלה יפעל בדרך כלל לחובת הטוען לשינוי.

לצד זאת, חשוב להבין כי הבטחה לקביעת זכויות במקרקעין – כגון הענקת חלק בדירה – מחייבת עיגון פורמלי. רישום הערת אזהרה, למשל, מצריך הסכמה בכתב והצגת מסמכים מתאימים לרשם המקרקעין. אמירה כללית או התחייבות בעל-פה, גם אם נאמרה בתקופת אמון זוגי, אינה תחליף לפעולה משפטית מסודרת. כאשר מתווספת לכך טענה באשר לכוונה לעקוף הוראות מס או להציג מצג שווא כלפי רשויות המדינה, בית המשפט לא יושיט יד למתווה כזה.

נקודות מפתח מהפסק

• הסכם ממון תקף יגבר על טענות כלליות להסכמות בעל-פה, אלא אם יוכחו ראיות חותכות לשינוי מאוחר.
• נטל הראיה על כתפי הטוען לסטייה מהסכם כתוב, במיוחד כשמדובר בזכויות במקרקעין.
• גרסאות משתנות וחוסר עקביות פוגעים באמינות התובע ועלולים להוביל לדחיית התביעה ולהטלת הוצאות.
• הבטחות בעל-פה אינן תחליף לרישום הערת אזהרה ולמסמכים פורמליים כאשר מדובר בזכויות בנכס.
• בתי המשפט לא יאכפו הסדרים המגלים כוונה להונות את הרשויות או לעקוף הוראות דין.

מבט לעתיד: זהירות ראייתית והיוועצות משפטית

עבור קוראים המצויים במצבים דומים, המסר ברור: אם הועברו כספים לצורך שיפוץ או השקעה בנכס שאינו רשום על שמכם, יש להקפיד על תיעוד מלא – הסכם הלוואה, אסמכתאות בנקאיות והבהרה מפורשת לגבי זכויות עתידיות בנכס, כולל רישום הערת אזהרה במידת הצורך. מומלץ גם להיוועץ בעורך דין טרם נקיטת צעדים כספיים משמעותיים בתוך מערכת זוגית, כדי להימנע ממחלוקות עתידיות ומנזקים כלכליים ומשפטיים.

לסיכום, בית המשפט דחה את תביעת התובע לקבלת מחצית מדירת פרודתו וקבע שאין בסיס ראייתי לסטייה מהסכם הממון. ההכרעה מדגישה את המשקל שמעניק המשפט להסכמים כתובים, את החשיבות בתיעוד מדויק של התחייבויות כספיות ואת אי-הנכונות להכשיר הסכמות הפוגעות בשקיפות ובחוקיות. מדובר בתזכורת פרקטית ומשפטית כאחד: הסכמות מסודרות ושקופות הן המפתח למניעת סכסוכים יקרים ומיותרים.