חלוקת רכוש חריגה: בית המשפט קבע כי ההסכם לא אושר – ויש לאזן משאבים

בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי הסכם הממון עליו הסתמכו בני זוג לשעבר איננו תקף, ולכן יש לבצע ביניהם חלוקת נכסים שווה. ההחלטה מהווה שלב דרמטי בסכסוך רכושי הכולל עסקים וחברות בשווי גבוה במיוחד, ונוגעת בסוגיה רגישה – מתי מוענק תוקף משפטי להסכם ממון בין בני זוג.

רקע לפרשה: "אימפריה כלכלית" משותפת

בני הזוג, שהקימו יחדיו משפחה ונישאו בחו"ל בשנות התשעים, ניהלו במהלך חייהם המשותפים פעילות עסקית אינטנסיבית. לטענת האישה, השנים הללו נשאו פרי ושגשוג רב: יחד בנו רשת של חברות נדל"ן, ומניות שונות בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים.

המשבר בין בני הזוג החל לאחר עשרות שנות נישואין. במקביל לתהליך הגירושין הפורמלי, הוגשה תביעה רכושית בשמה של האישה, במטרה להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים שנצברו במהלך הקשר.

מחלוקת על הסכם הממון

מרכז הסכסוך התרכז בשאלה האם התקיים הסכם ממון בעל תוקף מחייב. הבעל, דמות בולטת בתחומי העסקים, טען כי שבוע אחד בלבד לפני החתונה שנערכה באירופה, נחתם הסכם במסגרתו הוסכם על הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג. הוא הסתמך על תוכנו של ההסכם כדי לטעון שאין לבצע כלל חלוקה ברכוש המשותף.

לטענתו, מסמך זה אף אומת בפני נוטריון, מה שמקנה לו גושפנקא משפטית. לדבריו, התביעה הרכושית שהגישה בת זוגו לשעבר חורגת מההסכמות המוקדמות בין השניים ובאה בסתירה למוסכם.

טענות האישה: חוסר תוקף להסכם

מנגד, התובעת הציגה תמונה אחרת: לדבריה, החתימה על ההסכם נכפתה עליה בעוד היא בהריון, וכי בפועל בני הזוג לא קיימו את הוראות ההסכם במהלך החיים המשותפים. עוד הוסיפה כי המסמך מעולם לא קיבל את האישור הנדרש על פי דין, ולכן הוא חסר כל תוקף משפטי.

האישה ביקשה שבית המשפט יפעיל את מנגנון "איזון המשאבים" – מושג המבטא חלוקה שווה של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, כפי שמוגדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג.

הכרעת בית המשפט: אין תוקף להסכם, יתבצע איזון

לאחר שמיעת עדויות וניהול דיונים ארוכים, הגיע בית המשפט למסקנה כי ההסכם המדובר אינו עומד בדרישות המשחק החוקתי להסכם ממון.

• המסמך שהוצג לבית המשפט היה חסר אישור נוטריוני גלוי: לא הובאה ראיה מספקת לכך שההסכם אומת כדין בפני נוטריון, כנדרש מהסכמי ממון טרום נישואין.
• העדויות מצד הנתבע היו בלתי עקביות: בסדרת עדויות שניתנו בפני השופט, נמצאו סתירות בין גרסאות שונות אשר סופקו במועד חקירת התיק. בין היתר נטען כי מסמך ההסכם "נמצא" בידי אחד מבני המשפחה באיחור, ללא הסבר מניח את הדעת.
• העד המרכזי מטעם ההגנה היה בעל עניין: בשל קרבתו לנושא, הופחת ממשקל עדותו.
• עדות הנוטריון לא שכנעה את בית המשפט: אמנם הנוטריון טען שהיה מעורב, אך עדותו לא יכלה לקשור חד-משמעית את ההסכם למעמד האימות.

השופט קבע, כי מעבר לבעיות בהוכחת תוקף ההסכם, עלה גם שימוש בביטויים פוגעניים מצידו של הבעל כנגד האישה, שבאו לידי ביטוי בהתייחסות מבזה במהלך ההליך.

לבסוף נדחו כל הטענות החלופיות שהעלה האיש לסיווג ההסכם כהסכם מחייב ממקורות משפטיים אחרים, כגון דיני חוזים ותום לב.

השלכות: הליך איזון משאבים ומינוי מומחה

בכפוף להחלטת בית המשפט, יחול בין הצדדים הסדר איזון משאבים מלא. ההליך המשפטי קובע כי יש למנות רואה חשבון כמומחה מטעם בית המשפט, כדי להעריך את שווי כלל הנכסים שצברו בני הזוג. כל אחד מהצדדים יידרש להגיש תצהיר מפורט על הנכסים שבבעלותו, לקראת קביעת החלוקה מול המומחה.

מלבד זאת, חייב בית המשפט את הבעל בתשלום הוצאות משפט בסכום גבוה, לצורך כיסוי הוצאות הגרושה.

המשמעות לציבור: מתי הסכם ממון מחייב?

הפרשה ממחישה מחדש את החשיבות שבהכנה ואישור של הסכם ממון כדין. הסכם כזה, שנחתם טרום נישואין, יכול לקבל תוקף משפטי מחייב רק אם אושר כדין בפני רשות מוסמכת (כגון בית משפט או נוטריון), בהתאם לדרישות החוק.

עוד עולה מן הפרשה, כי גם כאשר אחד הצדדים טוען שההסכם נכפה עליו בנסיבות מסוימות – בית המשפט יבחן בשימת לב האם אכן נכפה או שמא התקיימו פגמים מהותיים נוספים הפוגעים בתקפות ההסכם.

לסיכום, פסק הדין מסמן קו ברור: ללא אישור פורמלי ומלא, הסכמות ממון שנערכות בין בני זוג אינן מחייבות באופן אוטומטי. מהלך זה עשוי להשפיע על מאות זוגות המצויים במחלוקות רכושיות, ולהדגיש את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי מקצועי לפני עריכת הסכמים משמעותיים.