חלוקת זכויות בדירה לאחר פרידה – התמודדות עם סוגיה מורכבת

במקרה של פרידה בין בני זוג, מתעוררות לעיתים קרובות שאלות משפטיות מורכבות סביב חלוקת הדירה המשותפת. הסוגיה מקבלת משנה תוקף כאשר לא קיימת הסכמה ברורה בין הצדדים, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג השקיע סכומים משמעותיים במהלך הקשר. במאמר זה נבחן את העקרונות שעל פיהם פועלים בתי המשפט בדיני משפחה כשמתגלע סכסוך על זכויות בדירה לאחר פרידה.

מהם ההיבטים המשפטיים בחלוקת נכס משותף?

• דירה שנרכשה במשותף במהלך החיים המשותפים, נתפסת לא אחת כרכוש משותף שעשוי להתחלק שווה בשווה בין הצדדים.
• במקרים שבהם רק אחד מבני הזוג רשם את שמו בטאבו או השקיע את מרבית ההון העצמי ברכישת הנכס, הקביעה עשויה להיות מורכבת יותר.
• בתי המשפט מפעילים מבחנים של כוונה שיתופית – האם הכספים והמשאבים שהושקעו בנכס נועדו לשמש את שני בני הזוג ביחד.

נסיבות היחסים והשקעות הצדדים

• כאשר אחד הצדדים טוען שהשקיע סכום נכבד (למשל 1,600 אלף ₪) לשיפוץ או לרכישה, בעוד השני תרם פחות, עולה השאלה האם חלה התחשבות בהפרשים הללו בחלוקה.
• שיעור ההשקעות וסוג ההשקעות (כסף, עבודה, טיפול יומיומי) נבחן תוך התייחסות למסגרת היחסים – האם חיו יחד, האם ניהלו משק בית משותף, ועוד.
• לדוגמה, החזקת דירה בצוותא במשך 18 שנים בהחלט תיחשב ליחסים ממוסדים, שנותנים משקל לכוונה לשיתוף.

פסיקות בתי המשפט בדיני משפחה – מה קובע בית המשפט?

• המערכת המשפטית בישראל, ובעיקר בתי הדין לענייני משפחה, בוחנת כל מקרה לגופו, ומעניקה חשיבות להסכמה שניתנה או להבנות שנוצרו לאורך השנים בין בני הזוג.
• מנעד רחב של החלטות משקף את הגישה הפרטנית הננקטת – במקרים רבים הוכר הנכס כרכוש משותף גם כאשר ההשקעה או הבעלות נרשמו רק על אחד מבני הזוג.
• בתי המשפט עשויים להורות על תשלום "איזון משאבים" לצד שהשקיע סכומים גבוהים, כאשר אין מחלוקת על הסכומים או כאשר קיימים מסמכים המעידים על השקעה.

דוגמה לחלוקת דירה בפרידה

• במקרה שנדון באחד מבתי המשפט, טענו הצדדים להשקעות שונות: בתחילה אחד השקיע 2,255 אלף ₪, והשני 1,600 אלף ₪.
• לאחר פירוט השקעות נוספות בשיפוצים, הלוואות או שדרוגים, התברר כי הצדדים תרמו בשלבים שונים ובאופנים שונים.
• בסופו של יום, הורה בית המשפט על חלוקה שהלכה למעשה העניקה לאחד מן הצדדים כ-70% מן הזכות בדירה, בעוד השני קיבל 30% – בעיקר בשל היקף ההשקעות והעובדה שאחד מהצדדים נשא בנטל עיקרי במשך שנים.
• עם זאת, במקרים אחרים, בייחוד כאשר יש ראיות לשיתוף הדוק וחלוקת חובות שווה, הפסיקה נעה גם לחלוקה של 50% ו-50%.

איך קובעים אחוזי בעלות – ומה עם הערך הכלכלי?

• קביעת החלוקה הסופית נעשית בדרך כלל לפי תמהיל השקעות, תרומה בפועל במרוצת הקשר, וראיות למגורים משותפים.
• בעלויות המספריות מתבטאת הערכה של בית המשפט – לעניין זה, הוא נותן משקל למסמכים, לעדויות ולכנות טענות הצדדים.
• לדוגמה, ניתן למצוא מקרים בהם חלוקת הזכויות אינה שוויונית – למשל 62% לצד אחד ו-38% לצד שני, בהתאם לסך ההשקעות והמשך החיים המשותפים.

משמעויות כלכליות לצדדים בפרידה

• חלוקת הדירה לאחר סיום מערכת היחסים נושאת השלכות כלכליות כבירות עבור שני הצדדים. לעיתים ובייחוד כאשר לא נחתם הסכם ממון מראש – יוצרים מחלוקות סביב שיעור החלוקה, סכומי הפיצויים והתשלום לצד הנדרש לוותר על חלקו בדירה.
• כל צד רשאי להגיש תביעה לקביעת חלקו בבית המשפט למשפחה, אשר יבחן את נסיבות הקשר, התנהלות הצדדים ויסודות ההשקעה והשותפות.
• ראוי לזכור כי הדרך המיטבית להקטנת מחלוקות בעתיד היא הסדרה חוזית כוללת מראש – בין אם באמצעות הסכמות כתובות ובין אם באמצעות הסכם ממון רשמי.

סיכום

בחלק מהמקרים, וללא הסכם ממון ברור, בית המשפט בוחן את כל נסיבות האירוע, ההשקעות והמערכת הכלכלית של שני בני הזוג ונוטה להכריע בשיעורי חלוקה שונים בהתאם להשקעות, ראיות למסגרת חיים משותפת ולכוונה לשיתוף. לאור המורכבות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כאשר מתגלע סכסוך סביב דירה לאחר פרידה. בחלק ניכר מהמקרים, הכרעה מושגת תוך בחינה זהירה של צדקת כל צד, שווי ההשקעות, וניהול החיים המשותפים לאורך השנים.