האם בני זוג צריכים להתגרש בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי?

הליך הגירושין והסמכות הייחודית של בית הדין הרבני מעסיקים לא מעט זוגות בישראל. השאלה היכן יש להגיש תביעת גירושין, אילו עניינים נדונים בבית הדין הרבני, ומה המשמעות של "מירוץ הסמכויות", מהווה סוגיה מרכזית במערכת המשפט לענייני משפחה בישראל.

ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה

• בישראל פועלים שני מוסדות שדנים בענייני גירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.
• בית הדין הרבני עוסק בעניינים של נישואין וגירושין בין יהודים, בהתאם להלכה היהודית. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה דן בנושאים נלווים כמו מזונות, משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
• ברוב המקרים, פניה לבית הדין הרבני בגין הליך גירושין תכלול גם תביעות נלוות. זו אסטרטגיה משפטית המכונה "מירוץ הסמכויות".

מה זה מירוץ הסמכויות?

• "מירוץ הסמכויות" הוא מונח המציין את ההחלטה היכן לפתוח את ההליך המשפטי בנושאי משפחה.
• מי שפונה ראשון לאחת הערכאות – מכתיב לרוב מה יידון ואיפה. המשמעות המשפטית לכך היא שהגוף אליו פנו ראשון, יקבע בסוגיות כמו משמורת, רכוש ומזונות.
• זוהי סיבה משמעותית לכך שבעת סכסוך בין בני זוג, מיהר מי מהם להגיש תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה, כדי להבטיח יתרונות בסוגיות החשובות לו.

משמעות הסמכות הייחודית בענייני גירושין

• החוק בישראל מעניק לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בגירושין בין בני זוג יהודים. המשמעות היא שלגט (פסק גירושין) יש לגשת אך ורק לבית הדין הרבני.
• עם זאת, עניינים נלווים כמו חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת – יכולים להידון בבית הדין הרבני אם כללו אותם ב"כריכה" עם תביעת הגירושין, או בבית המשפט למשפחה, במידה ולא נכרכו מיידית.
• לכן, החלטה אסטרטגית על המוסד שבו תיפתח התביעה ראויה לשיקול משפטי מוקפד, שכן לכל ערכאה עשויים להיות יתרונות וחסרונות בסוגיות מסוימות.

מהם הקריטריונים שנבחנים ומה כדאי לדעת?

• בתי הדין הרבניים פועלים על פי דיני התורה וההלכה, ולכן לא בהכרח נוקטים בגישה שוויונית כלפי רכוש ומשמורת ילדים.
• בית המשפט למשפחה פועל על פי הדין האזרחי ושואף לרוב לחלוקה שוויונית יותר ולבחינה עניינית של טובת הילדים.
• במקרים מסוימים, מי שנזקק להליך קבלת מזונות, צריך להביא בחשבון את גובה המזונות אשר נפסק בכל ערכאה. יש פערים בסכומים שנפסקים בהתאם לנסיבות המקרה ולשיקול הדעת של הדיינים או השופטים.
• לאור זאת, רצוי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבין היכן נכון להגיש את התביעה, ולשקול את כל האפשרויות מראש.

תנאים בסיסיים להגשת תביעת גירושין

• ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני כאשר לפחות צד אחד מבני הזוג הוא אזרח או תושב ישראל ויהודי על פי ההלכה.
• אם תביעת הגירושין כוללת סוגיות כמו רכוש ומשמורת, ניתן "לכרוך" אותן עם תביעת הגירושין, אך יש להגיש זאת יחד עם התביעה העיקרית.
• בני זוג שפותחים בהליך הגירושין נדרשים להציג עילה מוכרת בדין הדתי לגירושין, כגון טענות לאי נאמנות, פגיעה קשה בנישואין ועוד.

ערכאה מתאימה – כיצד לבחור?

• בחירת הערכאה המתאימה עשויה להיות מורכבת ולדרוש שיקולים אסטרטגיים.
• משפחות שיש להן חילוקי דעות מהותיים בעניין חלוקת רכוש, מזונות, או משמורת על הילדים – לרוב ייטיבו לבחור מראש את הפורום שיוכל להגן על זכויותיהם בצורה מיטבית.
• לכל חלופה השלכות שונות ולפעמים הכרעה שונה מהותית שתשפיע על כלל בני המשפחה.

סיכום

הליך גירושין בישראל מציף שאלות רבות בנוגע לבית המשפט או לבית הדין שרצוי לפנות אליהם. מדובר בהחלטה בעלת השלכות רחבות – משפטיות ומשפחתיות כאחד. מומלץ מאוד לכל פונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה, כדי למצות את זכויותיו, לבחור נכון ולהיערך בהתאם להליכי הגירושין, מבחינת משמעויות כלכליות ומשפחתיות לטווח הארוך.