האב הפסיק להיפגש עם ילדיו – דמי המזונות הוגדלו ב-1,200 שקלים

החלטה תקדימית שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה קובעת: אב שמפסיק לשהות עם ילדיו יידרש לשלם דמי מזונות מוגדלים. מדובר במקרה של בני זוג לשעבר, הורים לשני מתבגרים, שבית המשפט קיבל את עמדת האם ופסק להגדיל את תשלומי המזונות לאור השינוי בזמני השהות.

הסכם המזונות המקורי – והפרתו

בעבר סיכמו ההורים ביניהם כי האב ישלם מזונות חודשיים בסך 2,000 שקל לשני ילדיהם, בני 13 ו-14, זאת מתוך הנחה כי הוא משתתף בגידולם ומקיים עימם זמני שהות בתדירות מסוימת. ההסכמות בין הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין בשנת 2021.

עם הזמן, התרחש שינוי מהותי: האב חדל להתראות עם הילדים, והנטל בטיפול היומיומי והוצאותיהם עבר כולו לאם. כתוצאה מכך פנתה האם בתביעה להגדלת סכום המזונות לבית המשפט למשפחה, וטענה שהאב אינו נושא באחריות הורית בפועל וכי כל העומס נופל עליה בלבד. היא ביקשה להעלות את דמי המזונות לסך של 5,000 שקלים בחודש.

טענות ההורים – מאבק על נסיבות השינוי

האב מצדו טען כי לא מרצונו הופסקו המפגשים עם ילדיו, והאשים את האם בכך שהיא גורמת למה שמכונה "ניכור הורי" – מצב בו אחד ההורים משפיע על הילדים להתרחק מההורה השני. לטענתו, המפגשים מתאפשרים רק בחלקם בשל התנהגות האם ובני משפחתה, שמנעה קשר בינו לבין ילדיו.

מנגד, הדגישה האם בפני בית המשפט כי במשך תקופה ממושכת האב לא שוהה עם הילדים כלל, לא לשעה ולא לדקה, והשפעה זו ניכרת בנטל הכלכלי והאישי שהיא נושאת לבדה.

החלטת בית המשפט – התמקדות בשינוי המרכזי

בדיון שנערך בבית המשפט למשפחה נקבע בתחילה כי מצבה הכלכלי של האם השתפר מעט, ולכן אין מקום להגדיל את המזונות. עם זאת, האם לא השלימה עם תוצאה זו ופנתה לערכאת הערעור, בטענה כי נסיבות המקרה השתנו משמעותית – האב אינו ממלא עוד תפקיד פעיל בחיי הילדים.

בית המשפט המחוזי, שדן בערעור, קבע שלא ניתן להתעלם מהעבודה שהאב הפסיק בפועל כל קשר שגרתי עם ילדיו. נקבע כי הפסקת זמני השהות מהווה שינוי נסיבות מהותי, עקרון מרכזי בדיני משפחה, ומוצדק להתחשב בכך בעת קביעת גובה המזונות. שינוי נסיבות מהותי הוא שינוי במצב בסיסי שנוגע ליכולת הכלכלית או לחלוקת הנטל בין ההורים, המחייב עיון מחדש במוסכם בין הצדדים או בהחלטת בית המשפט.

• בהחלטה הובהר כי השינוי בזמני השהות רב משמעות ומשליך ישירות על ההוצאות והאחריות המוטלת בעיקרה על האם.
• התרחשות התופעה של ניכור הורי טרם הוכחה במקרה דנן, ולכן אין היא מהווה כרגע עילה למנוע את העלאת המזונות.
• הפסקת הקשר בין האב לילדים אינה מפחיתה את הצרכים הכלכליים של הילדים – להיפך, היא מותירה אותם לחלוטין באחריות האם.

הגדלת דמי המזונות וחובת תשלום הוצאות

בית המשפט קיבל את עמדת האם ופסק כי יש להגדיל את המזונות החודשיים ל-3,200 שקל, תוך שמירה על עקרון טובת הילד ושוויון הנטל בין ההורים. עוד חויב האב לשלם לאם הוצאות משפט בסך 3,000 שקל, כהכרה בעלויות הנוספות שגרם לה מהליך זה.

השופט אף הביע הבנה לקשיי האם, והדגיש כי מעבר לעלויות הכספיות יש להביא בחשבון את הפגיעה במהלך חייה והפחתת הזמן הפנוי שנגרמת לה, במיוחד בגידול בני נוער בגיל ההתבגרות.

משמעות פסק הדין – עקרונות בדיני משפחה

החלטה זו ממחישה את עמדת בתי המשפט כי אחריות שני ההורים לטיפול בילדים חייבת לבוא לידי ביטוי לא רק בהסכמות כתובות, אלא גם בהתנהלות בפועל. כאשר הורה מפסיק להיות שותף פעיל בגידול ילדיו, האחריות הכלכלית המוטלת עליו צפויה לגדול, מתוך הבנה אמיתית לצורכי הילדים והנטל שנושא ההורה המטפל העיקרי.

עוד מבהיר פסק הדין כי טענות הנוגעות לניכור הורי, אם לא הוכחו כנדרש, אינן יכולות לשמש עילה להפחתה בתשלום המזונות. "ניכור הורי" הוא מונח משפטי המתאר מצב בו הורה אחד מסכל או מונע קשר בין הילדים להורה השני, אך הוכחת קיומו מחייבת בירור יסודי של נסיבות המקרה.

סיכום

פסק הדין שניתן לאחרונה מהווה תזכורת לכך שזכויות ההורים ליחסים עם ילדיהם הולכות יד ביד עם חובותיהם. במקרה בו הורה חדל להיות נוכח בחיי ילדיו, גידול הנטל הכלכלי על ההורה השני יגרור בדרך כלל התערבות משפטית בדמות הגדלת דמי המזונות, במטרה להגן על טובת הילדים ולאזן את חלוקת האחריות בין ההורים.