גבר חויב בתשלום מלוא הכתובה לאחר פירוק נישואין בשל התנהגות פוגענית

פסיקתו של בית הדין הדתי בענייני משפחה חשפה לאחרונה מקרה יוצא דופן: גבר חויב לשלם לגרושתו את מלוא הכתובה, עשרות אלפי דולרים, בשל התנהגות פוגענית והצעות קיצוניות שהובילו להתפרקות הנישואין.

השתלשלות הנישואין ופירוקם

הסיפור מתחיל בזוג מן המגזר הדתי שנישא לפני מספר שנים. כבר במהלך השנה הראשונה לנישואיהם, החלה להתגלע מתיחות חריפה בין בני הזוג. האישה העידה כי בעלה סבל מקשיים בתפקוד היומיומי, נמנע מעבודה ומלימוד, ואף לא השתתף כלל בניהול הבית המשותף. מעבר לכך, תיארה מסכת ארוכה של יחס קר ולעיתים אף כוחני.

• האיש לא עבד ולא לקח חלק במטלות הבית.
• העיד כי אהב לישון והסתגר בבית ימים שלמים.
• לטענתה, לא קיים חיי זוגיות תקינים ואפילו פגע ברכוש האישי שלה.

מרגע פירוק הנישואין, פנתה האישה לבית הדין הרבני בדרישה לקבל את מלוא סכום הכתובה שנקבע בחתונה, סכום ניכר המוערך בעשרות אלפי דולרים.

התנהלות חריגה והשלכותיה

במסגרת ההליך, העלתה האישה בפני הדיינים שורה של התנהגויות חריגות מצד הבעל. בין היתר טענה כי הציע לה, זמן קצר לאחר החתונה, לשים ביחד קץ לחייהם – אמירה שהותירה בה תחושת חוסר אונים עמוקה. עוד תיארה מצבים של התפרצויות, פגיעות פיזיות והשפלות.

• האישה סיפרה כי בן זוגה נהג לזרוק אוכל על פניה ועלב בה בהתנהגות פוגענית.
• פעמים אחדות, כך טענה, גרם לה נזקים פיזיים ורגשיים.
• ציינה כי בעלה השתמש בניסוחים חמורים ואיים באלימות מרומזת.

בית הדין, שמאזין לעדותם של הצדדים, מעניק משקל רב לאמינות עדויות הנשים בתיקים מעין אלו, בשל ההכרה בקושי להוכיח מעשי התעללות בתוך הבית פנימה. הדיינים התרשמו באופן מובהק כי הבעל הדגים דפוסי התנהגות בעייתיים – הן ברמה האישיותית והן ברמה הכלכלית והמוסרית.

טענות הצדדים בפני בית הדין

הבעל ביקש מהדיינים לדחות את טענות אשתו לשעבר. לטענתו, לא הפעיל כל אלימות ואפילו תרם לחשבונם המשותף את הכנסה מינימלית שהשתכר ממסגרת לימודית דתית. עוד האשים את האישה כי היא זו שגרמה למשבר, ולכן לשיטתו אין היא זכאית לכתובתה.

לעומת זאת, האישה תיארה בפני הדיינים כיצד היה שותפה לתקופה ממושכת של סבל נפשי, בדידות ותסכול. לדבריה, לא קיבלה כל תמיכה, ונאלצה לשאת בעול הכלכלי והנפשי כמעט לבדה.

• הבעל לא השכיל לנהל זוגיות בריאה ותומכת.
• בהתנהלותו, כך טענה התובעת, חיבל בכוונה בתחושת הביטחון והיציבות במשפחה.
• סיפרה כי הוא הציע לה להתאבד עמו, זמן קצר אחרי הנישואין.

הכרעת הדיינים וחיוב בתשלום כתובה

לאחר שמיעת העדויות הבהירו הדיינים את עמדתם: החשיבות של יחסי אמון, שותפות ותפקוד הדדי בנישואין היא יסוד משפטי וחברתי כאחד. קבלת עמדת האישה נבעה, בין היתר, מהתרשמותם הכנה מטענותיה ומהעובדה כי הבעל עזב מיוזמתו את הבית ופעל באופן המנתק אותו מהמשפחה.

• בית הדין קבע שהבעל אשם בפירוק הנישואין בשל בעיות התנהגות וכשלים בתפקודו כבעל.
• נקבע כי הבעל לא היה שותף אמיתי לבית – לא כלכלית ולא חברתית.
• הדיינים התרשמו שקיימת אפשרות גם לקושי רגשי או נפשי אצל האיש שפגע בתפקודו.

מתוך כך פסקו הדיינים, פה אחד, כי על האיש לשלם לגרושתו את מלוא כתובתה – סכום משמעותי שהוסכם בחופה.

משמעות והשלכות ההחלטה

בקרב הציבור הדתי, כתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, הקובע את הסכום שהבעל מתחייב לשלם לאשתו במקרה של גירושין שלא באשמתה. פסיקתו של בית הדין בתיק זה משמשת תזכורת לכך שלפעמים, כאשר הבעל הוא זה שמביא בפועל לפירוק הקשר, אין מנוס אלא להפעיל את מלא הכלים המשפטיים להגנת זכויות האישה.

• פסקי דין מעין אלו משדרים מסר נגד אלימות ויחס מזלזל בנישואין.
• הם מגבירים את המודעות לחשיבות כתובה כמכשיר משפטי לחיזוק ביטחונה הכלכלי של האישה.
• ההליך ממחיש את עמדת בית הדין בדבר שוויון זכויות במסגרת חוזה הנישואין הדתי.

הכרעה זו מבססת את החוות הדעת המקובלת בנוגע לאחריות האיש לניהול מערכת נישואין תקינה. כאשר כשל בכך – במיוחד תוך כדי התנהלות כוחנית – ייאלץ לשאת בהשלכות הכלכליות של מעשיו.

פסק דין זה מלמד כי מערכת בתי הדין בוחנת כל מקרה לגופו, שוקלת את מכלול הראיות, ומפעילה את שיקול הדעת הראוי. אישה שנאלצת לעזוב בית בשל התנהגות פוגענית של בעלה, עשויה לזכות במענה משפטי מלא ולזכות בתשלום הכתובה שנקבעה לה מלכתחילה.