בתום פרידה: החתן חויב להשיב הלוואה של מאות אלפי שקלים לחמותו

האם מחויב אדם להחזיר להורי בת זוגו הלוואה, גם כאשר מערכת היחסים הזוגית כבר הסתיימה? פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באזור הצפון שופך אור על סוגיה זו, במיוחד כאשר מדובר בהלוואות בסכומים מהותיים שבעבר ניתנו מטעמים משפחתיים.

רקע: הלוואה בסכום ניכר בין חמות לחתן

במהלך השנים האחרונות ניתנה הלוואה בסכום של יותר משני מיליון שקלים מהאם של אישה לבעלה לשעבר, אדם שאיתו הייתה נשואה במשך מספר שנים. לאחר גירושי בני הזוג, הם המשיכו להתגורר יחד ואף הביאו לעולם בת נוספת. בשנת 2016 חתמו החמות וחתנה על הסכם הלוואה בסך 2,100,000 ש"ח, במטרה לסייע למשפחה לרכוש דירה ולהבטיח עתיד לילדים, לטענת החמות, הסובלת ממחלה קשה וביקשה לדאוג לשקט ולביטחון המשפחתי.

לאורך השנים החזיר החתן חלק מההלוואה אך בשנת 2019 הפסיק להעביר כספים נוספים. רק לאחר פרידתם הסופית ב-2021, בחרה החמות להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, בדרישה להחזר היתרה – סכום בגובה מאות אלפי שקלים.

טענות הצדדים: מתנה או הלוואה?

• החמות טענה כי מדובר בהלוואה ברורה ומסודרת, המעוגנת בהסכם מסודר שאינו משתמע לשתי פנים.
• מנגד, טען החתן כי הסכומים הועברו לו ולבתה של התובעת כמתנה, וכי כל ההליך המשפטי נולד מתוך רצון לנתק אותו מבת הזוג לשעבר לאחר שעזב את הבית והקשר המשפחתי נפגע.
• החתן הודה כי החזיר לאורך השנים סכומים ניכרים, אולם לשיטתו – לא היה מחויב להחזיר את היתרה.

הועלתה גם טענה מצד החתן, מדוע החמות המתינה תקופה ממושכת עד שדרשה את יתרת ההלוואה, מה שעשוי לרמוז כי לא ראתה בכך חוב בר-אכיפה, אלא הענקה בתוך המשפחה.

בירור בית המשפט: האם אכן מדובר בהלוואה?

בית המשפט נדרש להכריע בשאלה אם הכספים הועברו כהלוואה רגילה, או שמא כמתנה ללא צורך בהחזר. אחד מהשיקולים המרכזיים היה עצם העובדה שהנתבע הודה בהשבת חלק מהסכום לחמותו לאורך השנים. לשיטת השופט, הודאה זו מחזקת את גרסת התובעת ונותנת לה תוקף ממשי.

בנוסף, הוצגו במסמכים נוספים כמו צוואות והסכמי ממון של החמות, בהם פורט כי קיים חוב כספי שאין כל ויתור לגביו, זאת לטובת ילדיה. מסמכים אלו שכנעו את בית המשפט כי מדובר בחוב אמיתי, ולא במתנה שנטמעה בנורמות המשפחתיות.

הצעת תשלום באמצעות דירה – ומדוע לא התקבלה

הדיון המשפטי העלה הצעה שעלתה באחד השלבים, לפיה היתרה של ההלוואה תיפרע באמצעות הקצאת דירה מפרויקט בנייה שטיפל בו החתן. המחלוקת הפעם נסובה סביב השאלה למי הייתה אמורה להינתן הדירה – לחמות או לבתה. בסופו של יום הסיק בית המשפט כי אף אחת מהן לא קיבלה דירה כלשהי ומכאן שמדובר בחוב שעומד בעינו.

ההכרעה: חובת ההחזר גוברת

לאחר בחינת העדויות והמסמכים, קבע בית המשפט כי החתן אכן נטל מהחמות הלוואה והחזיר חלק ממנה בלבד. סכום ההלוואה שלא הושב, העומד על כ-784,000 ש"ח, חייב החתן לשלם לאישה שעד לא מזמן הייתה חמותו. לסכום זה נוסף גם שכר טרחת עורך דין בסך של כ-44,800 ש"ח.

• החוזה נחתם ונתמך במסמכים רשמיים – דבר שחיזק את טענות התובעת.
• החזרת סכומים קודמים – הודאותיו של הנתבע פעלו לרעתו בהקשר זה.
• ההשהיה בצעדים המשפטיים הוסברה על רקע נסיונות להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

לבסוף, הבהיר בית המשפט כי הזיקה המשפחתית והחמרה ביחסים האישיים בין הצדדים אינם משפיעים על קיום החוזה. ברגע שהוכח כי קיים חוב אובייקטיבי, החתן לשעבר מחויב להחזירו, ללא קשר למסגרת המשפחתית שעברה טלטלה.

משמעות פסק הדין לסכסוכי משפחה

פסק הדין מדגיש כי הלוואות בסביבת המשפחה אינן שונות מהותית מהלוואות רגילות. כאשר יש הסכמה בכתב או ראיות תומכות, יש לכך תוקף ממשי שמונע מהצד המקבל לטעון שמדובר במתנה. גם כאשר יחסי הקרבה מתערערים – ההתחייבות הכספית עומדת על כנה.

ההליכים של דיני משפחה מסובכים לעיתים בשל יחסי האמון ההדוקים והמורכבים שיש בין בני המשפחה, ובית המשפט בוחן בקפידה כל מקרה לגופו, תוך שימת לב להסכמות, התנהגויות ומסמכים שנחתמו בזמנים הרלוונטיים.

לסיכום, הסיפור מדגים את חשיבות עיגון עסקאות כלכליות בין בני משפחה באופן ברור, אשר יחסוך סכסוכים עתידיים ומספק תחושת ביטחון משפטי לכל הצדדים המעורבים.