בית המשפט קובע: קובלנה פלילית אינה המסלול לסכסוכי גירושין וניכור הורי

בית משפט השלום הבהיר לאחרונה כי לא כל סכסוך בין בני זוג לאחר גירושין מצדיק ניהול הליך פלילי. זהו מסר שמשתקף מפסק הדין בו נדחו ארבע קובלנות פליליות שהוגשו בידי גבר נגד גרושתו ובן משפחתה, בטענה ללשון הרע ופגיעה בפרטיותו.

רקע: מתיחות מתמשכת לאחר גירושין

הפרשה נוגעת למערכת יחסים עכורה שנמשכה גם לאחר סיומם של הליכי הגירושין ביניהם, אשר נחתמו בתחילת 2022. הבעל לשעבר בחר בנקיטת מהלך חריג: הוא הגיש סדרה של ארבע קובלנות פליליות לבית המשפט כנגד גרושתו וקרוב משפחתה, בהן טען כי אלו פעלו להשמיץ את שמו ולהפר את פרטיותו. לדעתו, מדובר במסע הכפשות שנמשך מאז הגירושין, שכלל הגשת תלונות במשטרה בנושאים שונים ואף פנייה לערכאות אחרות בסוגיות משפחתיות.

• קובלנה פלילית: הליך המאפשר לאדם פרטי להגיש כתב אישום במקרים של עבירות קלות יחסית – וזאת כאשר המדינה עצמה אינה נוקטת בהליך פלילי.
• לשון הרע: פרסום שפוגע בשמו הטוב של אדם.
• פגיעה בפרטיות: שימוש במידע אישי או חשיפתו ללא הסכמת האדם.

טענות הצדדים: האשמות הדדיות לסחטנות ותלונות שווא

הבעל טען כי גרושתו פתחה נגדו, מיד לאחר פקיעת הנישואין, במסכת של תלונות כוזבות – לרבות תלונות על עבירות מין ואיומים בפני המשטרה, וכן ניסיון לקבל צו הגנה תוך שידול רשויות החוק להטיל עליו סנקציות. לדבריו, כל הטענות נבדקו ונסגרו בשל "חוסר אשמה". הוא הסביר כי כל התנהלות זו נעשתה מתוך כוונה לפגוע בשמו הטוב, בהכנסותיו ובמעמדו.

במקביל, ציין כי קרוב המשפחה של הגרושה שימש דמות דומיננטית בהתנהלות זו, כאשר לטענתו, אותו קרוב עודד אותה לאורך כל הדרך להחריף את הסכסוך.

מנגד, הגרושה הבהירה כי לא מדובר במהלך תמים מטעם בעלה לשעבר, אלא בניסיון להפעיל עליה לחץ במסגרת מאבקי הגירושין. לדבריה, הבעל לשעבר הוא זה שפועל בצורה פוגענית ומגיש נגדה תביעות סרק – הליכים שמנוהלים ממניעים זרים, ונועדו בין היתר להציג אותה כאם פוגענית מול ילדיהם המשותפים. עוד היא ציינה כי בכל הנוגע לטענות על ניכור הורי, נדחתה עמדתו בבית הדין הרבני, והיא אף זכתה למשמורת מלאה על בנה.

הנאשם הנוסף בתיק, קרוב המשפחה, טען כי כל הקובלנות מנותבות לניסיון לייצר יתרון עבור הבעל בהליכי הגירושין והרכוש, ובאות להרתיע עדים אפשריים ולהפעיל לחץ פסול.

הכרעת בית המשפט: ממרכז הסכסוך אל המהות הפלילית

השופט הדן בתיק הצביע על כך שקובלנה פלילית אינה המסלול הראוי, בדרך כלל, להתמודד עם סכסוכי משפחה מורכבים. קובלנה פלילית, בניגוד להליך פלילי רגיל בו המדינה מנהלת את האישום ומאזנת בין אינטרסים ציבוריים ופרטיים, מסורה לאדם הפרטי ולעיתים מלווה בשימוש לרעה, כאשר הרקע הוא סכסוך אישי מתמשך.

• בהליכים פליליים רגילים, המדינה (באמצעות התביעה הכללית) מחליטה אם להגיש כתב אישום בהתאם לאינטרס הציבורי.
• בהגשת קובלנה פלילית – אדם פרטי יוזם את ההליך. הדבר מעלה חשש לשימוש בכלי זה לצורך נקמה אישית והחרפת סכסוכים משפחתיים.

לשון הרע: היקף הפרסום ומידת החומרה

בית המשפט בחן את היקף הפרסומים עליהם ביסס הבעל את תלונותיו: הוא מצא כי מרביתם בוצעו במסגרת תלונות במשטרה או פניות לרשויות, וכן בפני מספר קטן ומוגבל של בעלי תפקידים – ולא פורסמו בציבור הרחב.

השופט הדגיש שלהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע בהקשר זה יש מקום רק במקרים יוצאי דופן, בהם הנפגע יוכל להראות פגיעה חמורה במיוחד. לדבריו, המקרה הנוכחי לא עונה על רף זה.

פגיעה בפרטיות: הגנות החוק ועבירות מקבילות

גם בטענות הפגיעה בפרטיות, פסק השופט כי לנאשמים עומדת הגנה שנקבעה בחוק, שבעיקרה מאפשרת לאדם להגיש תלונה בפני רשות מוסמכת מבלי שהדבר ייחשב כפגיעה אסורה בפרטיות הזולת. הוא אף ציין שחלק מן המעשים שנזכרו בקובלנה – כמו כניסה לבית עם ליווי משטרתי – דומים יותר לעבירות אחרות (כדוגמת הסגת גבול), וגם זאת, לא נמצאה הצדקה ברורה להליך הפלילי שהוצע.

התנהלות ממניעי נקמה ובזבוז משאבי בית המשפט

לסיום, הבהיר השופט כי בהתנהלות הצדדים משתקף חשש ממשי שהם פועלים ממניעים של נקמה בשל הסכסוך בין בני הזוג לשעבר. הוא פטר את הנאשמים מכל אשמה, דחה את כל ארבע הקובלנות וחייב את הקובל (התובע) לשלם לכל אחד מהנאשמים הוצאות משפט בגובה 3,000 שקלים.

• הליך פלילי אינו נועד להוות במה לסכסוכים אישיים משפחתיים, אלא לטיפול במעשים פליליים שמעסיקים את כלל הציבור.

פסק דין זה מבהיר מחדש את חשיבות מיון ההליכים המשפטיים והכלים המתאימים לכל סוג מחלוקת. בתי המשפט, כך עולה מהחלטה זו, לא ישמשו כלי ל"סיבוב נוסף" על רקע רגשות עזים לאחר גירושין, וידחו שימוש פסול בהליך הפלילי בעניינים משפחתיים.