בית המשפט סירב לצו הגנה: הקלטות סודיות של האב לא התקבלו כראיה

מקרה מורכב של סכסוך משפחתי הגיע בימים האחרונים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה באזור הצפון. אם לשני ילדים, שנמצאת מזה שנים בסכסוך עם בן זוגה לשעבר, ניסתה להשיג צו הגנה נגדו. בבקשה שהגישה, הציגה האם הקלטות של האב, בהן נשמעות התבטאויות קשות. אולם, בשל אופן השגת ההקלטות והיעדר הסבר מניח את הדעת למקורן, בחרה השופטת לדחות את הבקשה ולחייב את האם בהוצאות משפט.

רקע המקרה והשתלשלות האירועים

המדובר בזוג שהתגרש לאחר למעלה מעשור של נישואין ויש להם ילד בן אחת עשרה וילדה בת תשע. בשנת 2017, בעקבות מתחים ביניהם, עזב האב את הבית. מאז הגירושין ב-2018, ניהלו השניים מערכות יחסים מתוחות שכללו עשרות הליכים משפטיים סביב סוגיות הקשורות לילדים.

לפני מספר חודשים קבע בית המשפט הסדרי ראייה מקוצרים בין הילדים לאביהם, לפיהם יוכל להיפגש עם ילדיו אחת לשבועיים בלבד. זאת, בין השאר, בשל תלונה קודמת של האב נגד האם, שבסופו של דבר לא התקבלה. באותה תקופה נדחתה בקשת האם לחייב את האב לעבור בדיקה פסיכולוגית.

בקשת צו ההגנה והקלטות האב

בחודש האחרון פנתה האם לבית המשפט בבקשה למנוע מהאב גישה לילדיהם, בטענה כי האב נוקט באלימות נפשית ורגשית. לתמיכה בטענותיה צירפה מספר הקלטות, בהן נשמע האב מביע דעות שליליות על אם הילדים – בין השאר כינה את עורך דינה "רע ושקרן" וציין כי האם "מפחדת שטוב לכם איתי". בנוסף, נשמע האב מציע לילדיו לעבור לגור עמו בעתיד, והביע ביטחון שלא יחויבו בכך על ידי המשטרה.

האם טענה כי הקלטות מוכיחות הסתה מתמשכת מצד האב נגד האם. מאידך, האב הודה כי התבטאויותיו היו לא ראויות והביע עליהן חרטה – אך הדגיש כי מדובר בניסיון מניפולטיבי של האם להרחיקו מהילדים ולפגוע בזמני השהות שלו עימם. האב טען שמסע התביעות של האם נמשך שנים וגורם לו לנזק קשה.

היבטים משפטיים של קבילות ההקלטות

סוגיית קבילות הקלטות בבית המשפט עולה לעיתים קרובות בסכסוכים משפחתיים. הקלטה שמבוצעת ללא ידיעת כל המשתתפים מכונה, במונח המשפטי, "האזנת סתר" – פעולה האסורה, למעט חריגים מסוימים. במקרה הנוכחי, האב טען כי ההקלטות נגבו שלא כחוק ולכן אין לקבלן כראיה נגדו.

השופטת קבעה כי על אף שההקלטות אינן מהוות האזנת סתר אסורה מבחינה משפטית, לא ניתן להסתמך עליהן במקרה דנן. הסיבה לכך דווקא טמונה בדרך בה השיגה האם את ההקלטות: היא לא הסבירה כיצד הגיעו לידיה, וקיים חשד כי הושתלו מכשירי הקלטה בקרב ילדיהם. מהלך שכזה עלול לפגוע בטובתם של הקטינים, הביאה השופטת דברים ברורים.

• לפי בית המשפט, אין זה ראוי כי קטינים יהפכו לכלי בסכסוך שבין הוריהם.
• גם כאשר יש חשש להסלמה בין ההורים, יש למצוא כלים ממוקדים ומידתיים לבדיקת טענות.
• העדפתו של אחד ההורים לערב את הילדים ולהקליט את השני עלולה להזיק דווקא לקטינים.

התנהלות ההורים ופסק הדין

בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת גם על התנהלות האם, אשר עמדה על עריכת בדיקות פסיכולוגיות לאב אך סירבה להיבדק בעצמה. לטענת השופטת, אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך שנים של סכסוך כה עמוק, האם תסרב להשתתף בהדרכה הורית בטענה כי כשירותה ההורית אינה מוטלת בספק, על אף המלצות רשויות הרווחה. בנוסף, ציין בית המשפט כי לילדים יש צורך בקשר עם שני ההורים והאב כבר נאלץ לשלם "מחיר יקר" בדמות צמצום זמני הביקור.

לבסוף, לאחר שהאם לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לגבי מקור ההקלטות, נקבע כי אין ראיות מספקות לחשש מיידי לפגיעה בילדים. הבקשה לצו הגנה נדחתה, והאם חויבה לשלם לאב סכום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשיעור 6,000 שקלים.

• החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות בשקילה זהירה של בקשות לצווי הגנה – במיוחד כשמדובר במשפחות עם ילדים קטינים.
• מתן צווים כאלה על בסיס ראיות שמקורן לא מוסבר או תוך פגיעה אנושה בפרטיות, עלול להעצים את הנזק לילדים עצמם.

לסיכום, החלטת בית המשפט בעניינם של בני הזוג לשעבר מציגה דילמות מורכבות עמן מתמודד המערכת המשפטית בתחום דיני המשפחה. מחד, יש לקחת ברצינות טענות לאלימות או להסלמה הורית; מאידך, יש להיזהר מהפיכת הילדים לכלי משחק בסכסוך. בהעדר ראיות קבילות, ובמיוחד כאשר יש חשש לפגיעה בקטינים, ייטה בית המשפט לדחות בקשות מהסוג שהובא לפתחו במקרה זה.