בית המשפט סירב להפחית מזונות: האב הציג מצג שווא לגבי מצבו הכלכלי

אב לשניים פנה לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את דמי המזונות להם הוא מחויב, בטענה כי מצבו הכלכלי הידרדר באופן משמעותי. בעודו מציג את עצמו כחסר אמצעים הנאלץ להתגורר עם קרובי משפחה ולהשתכר כשליח, העלה ההליך בפני השופטת את השאלה – האם מדובר בניסיון כן להתמודד עם קושי כלכלי, או שמא בהסתרת נתונים מהותיים במטרה להימנע מהתשלום כדין?

רקע התביעה להסדר המזונות

על פי ההסכם שנחתם בין ההורים בעת הגירושין בשנת 2018, נקבע מתווה ברור לסוגיית המזונות לשני ילדיהם – נער בן 13 וילדה כבת 8. במסגרת ההסכם התחייב האב לשלם מדי חודש סכום של 8,500 שקלים עבור צורכי הילדים. לצד זאת, כלל ההסכם סעיף מובהק, שלפיו אף אחד מהצדדים לא ייזום תביעה להגדלה או הפחתה של גובה המזונות, ולא תיחשב הרעה במצב הכלכלי של מי מההורים כעילה לשינוי ההסדר.

למרות ההסכמה המפורשת, בשנת 2022 פתח האב בהליך משפטי מחודש, כאשר נימק זאת בהרעה חדה לטענתו במצבו הכספי. לדבריו, החברה שבבעלותו קרסה, הוא איבד את מקורות ההכנסה ונקלע למצב של מצוקה כלכלית, שהוביל אותו, כך לטענתו, לגור בדירה קטנה של קרובת משפחתו ולעבוד במשלוחים.

מחלוקת עובדתית בין ההורים

גרסתו של האב עוררה התנגדות חריפה מצד האם, שטענה כי מדובר במצג שווא. לדבריה, אביהם של שני הילדים מתגורר עם רעייתו החדשה, המועסקת בתחום הפקות הטלוויזיה, בדירה רחבת ידיים בנאות צפון תל אביב, עבורה משולמים דמי שכירות נכבדים. עוד טענה האם כי האב הסתיר מבית המשפט מידע חיוני, לא שילם דמי מזונות במשך זמן ממושך ומציג נתוני שקר בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

• האם שכרה שירותי חוקר פרטי, אשר עקב אחר האב והעלה חשד מבוסס כי הוא ממשיך לנהל פעילות עסקית במשרדי חברה באזור תעשייה יוקרתי.
• נמצא כי האב עושה שימוש ברכב פרטי יוקרתי ונצפה מגיע באופן קבוע לסביבת העבודה אותה לכאורה עזב.

הכרעת בית המשפט והנמקת השופט

בהכרעתו הדגיש השופט הבכיר את חומרת ההתנהלות של האב לאורך ההליך השיפוטי, וציין כי התובע לא הקפיד על גילוי נאות ומסר מספר גרסאות סותרות באשר לנסיבות חייו. כך למשל, טען התובע בשלב הראשון כי מצא עבודה כשליח, ובהמשך שינה את גירסתו וטען כי כלל לא הועסק באותה חברה אלא רק הגיע לראיונות עבודה – טיעונים שהוטלו בספק לנוכח ממצאי החקירה הפרטית.

בניסיונו להציג מצב של הכבדה כלכלית, האב אף טען כי הוא חב לאביו מאות אלפי שקלים – טענה אשר לא נתמכה בראיות של ממש ולא שכנעה את בית המשפט בצדקתה. במהלך חקירתו, אימץ השופט גישה ביקורתית והצביע על 'פערים משמעותיים' בהתנהלות ובגרסאות שהציג האב.

• השופט הבהיר כי "היעדר אמירת אמת והעלמת נתונים מרכזיים יפגמו קשות במהימנות הצד הטוען".
• הוכח כי האב לא עמד בנטל להראות הרעה אמיתית ומשמעותית במצבו הפיננסי.
• הסכם הגירושין שנחתם בעבר, ובו איסור מוחלט על פתיחת תביעות להפחתה, משמש כבסיס להסדר והוא בעל משקל רב בהחלטה.

המשמעות המשפטית של הסכמים קודמים

במשפט המשפחה, הסכם גירושין המאושר כדין מהווה מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, המקשה על כל צד מהצדדים לחזור בו מהתחייבויותיו מבלי שיוכח שינוי קיצוני בנסיבות. גם כאשר מוצגת טענה להרעה כלכלית, מצופה מהטוען להציג ראיות ברורות, עקביות ומהימנות – שאותן לא הצליח האב להציג במקרה זה.

סעיף מרכזי בהסכמים מסוג זה קובע לרוב, כי לא יהיה ניתן להגיש תביעה מחודשת על גובה המזונות, למעט חריגה קיצונית מהמוצג קודם לכן, וזאת על בסיס עקרון הסופיות וחובת תום הלב.

הכרת בית המשפט ועיקרי פסק הדין

בסופו של יום קיבל בית המשפט את עמדת האם ודחה את תביעת האב להפחתת מזונות. מעבר לדחיית הדרישה, הטיל השופט על האב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לזכות גרושתו, בסך של 60,000 שקלים.

• הדיון הדגיש את חשיבות אמירת האמת והגילוי הנאות בהליך משפטי, במיוחד בנושאים רגישים כגון מזונות ילדים.
• העדר שינוי נסיבות מהותי – קריטריון מרכזי בפסיקת בתי המשפט במקרים אלה – עמד במוקד ההחלטה.
• פסק הדין נועד להרתיע ניסיונות לעקוף הסכמים מחייבים ללא בסיס עובדתי מוצק.

סיכום

ההליך המשפטי הנוכחי ממחיש עד כמה חשוב לקיים את הסכמים שנחתמו מרצון חופשי ובהבנה מלאה של ההשלכות, במיוחד כאשר מדובר בטובת הילדים. במקרה זה העדיף בית המשפט להגן על עקרון הסופיות ולמנוע פגיעה מיותרת ביציבות הכלכלית של הילדים.