בית המשפט מונע מצעיר לטוס לרוסיה בעקבות חשש לחייו – צו עיכוב יציאה מהארץ לשנה

בימים אלה דן בית המשפט לענייני משפחה בעיר הצפונית בקשת הורים להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בנם הבגיר. הבקשה התבססה על דאגת ההורים כי בנם, אשר מתגורר עמם ואינו מנהל קשרים חברתיים, מתכוון לנסוע לרוסיה מתוך כוונה להתגייס לצבא ולעמוד, כלשונם, בפני סכנות חיים ממשיות.

החשש לנזק נפשי ופיזי – עמדת ההורים

הוריו של הגבר, המתגורר בביתם, פנו לבית המשפט בבקשה למנות לו אפוטרופוס – מינוי אשר לפי החוק נועד לאפשר לאדם אחר לנהל את ענייניו של מי שאינו מסוגל לכך בעצמו. לדבריהם, הוא הביע מספר פעמים את רצונו לעזוב את הארץ ולהתגייס לצבא רוסיה, ואף פנה ללשכת גיוס במדינה זו. הם הוסיפו כי הוא איבד עניין בפעילויות חברתיות ואינו יוצא מהבית אלא לצורך אימוני כושר בודדים.

לטענת ההורים, הסכנה הנשקפת לבנם משמעותית במיוחד על רקע דבריו ותכניותיו, המעלות חשש ממשי לבריאותו ולחייו. הם ביקשו להגן עליו על-ידי ההליך המשפטי הניתן בחוק למצבים בהם קיימת מגבלה נפשית או שכלית הפוגעת ביכולתו של אדם לדאוג לעצמו.

עמדת בעלי התפקיד שמונו לתיק

בהליך המשפטי מונתה אפוטרופסית לדין – עו"ד שממונה לייצג את ענייניו של האדם שבמרכז ההליך, גם כנגד עמדת המשפחה. האפוטרופסית התנגדה לבקשת ההורים וציינה כי אין הצדקה למינוי אפוטרופוס, שכן לדעתה הצעיר מסוגל לנהל את ענייניו הכלליים. גם העובדת הסוציאלית שערכה תסקיר בעניינו הצטרפה לעמדה זו.

הערכת המסוגלות העצמאית

בית המשפט בחן לעומק את התנהלות הצעיר ושוחח עמו באופן ישיר. הובהר כי בעבר סבל הצעיר מחרדה חברתית ומקשיי תפקוד אחרים שהובילו אף לאשפוזים פסיכיאטריים, אולם כיום הוא מתפקד יחסית באופן עצמאי בתחומי חייו הכלליים.

למרות זאת, סביב ההיבט הספציפי של נסיעה לחו"ל ולנוכח ההיסטוריה הרגשית והחברתית של הצעיר, קבעה השופטת כי יש להטיל מגבלה ממוקדת שתמנע ממנו לעזוב את הארץ לבדו בשלב זה. צוין כי אחת הראיות שהוצגו – פירוט שיחות המעיד על יצירת קשר עם לשכת גיוס צבאית ברוסיה – חיזקה את חשש ההורים.

התייחסות לטענותיו של הצעיר

בפני בית המשפט טען הבן כי מדובר בטיול קצר בלבד, לצורך היכרות עם שורשיו במדינה בה נולד. הוא לא הכחיש את יצירת הקשר עם הגורמים הרוסיים, אך טען כי עשה זאת מתוך טעות, במחשבה שמדובר בגוף רשמי אחר שמספק המלצות לתיירים.

עם זאת, השופטת קבעה כי הסבר זה אינו מניח את הדעת, שכן במציאות רוב האנשים הפונים לטיול במדינה חדשה מתייעצים עם מדריכי תיירים ולא עם לשכת גיוס צבאית.

היעדר כרטיס חזור – סימן שאלה להצהרת כוונות

עוד התגלה בעת הדיון כי לא נרכש כרטיס חזרה לישראל, דבר שהתפרש על-ידי ההורים ואף בית המשפט, כתמיכה בחשדם כי מדובר בהחלטה חד-משמעית ולא בטיול קצר כפי שהוצג.

עקרון קדושת החיים וגדרי הסמכות המשפטית

בפסק הדין צוין כי לבית המשפט אחריות כבדה להגן על חייו של כל אדם, במיוחד כאשר מוצגות בפניו ראיות מחשידות לכוונה לסכן את החיים באמצעים קיצוניים ופוטנציאל לפעולות בלתי הפיכות. נקבע כי יש להפעיל את סמכותו במסגרת "עקרון קדושת החיים" החולש על כלל החלטותיו בנוגע למוגבלות או פגיעות נפשית.

• צו עיכוב יציאה מהארץ, שניתן לתקופה של שנה, הוא פתרון מידתי – מגבלה שאין בה לשלול את יתר זכויותיו וחירותו של הצעיר בכל יתר תחומי חייו.
• החלטת בית המשפט מאפשרת להורים להעניק לבנם סיוע נפשי נוסף ולספק לו כלים להתמודדות עם העולם מחוץ לבית הוריו.

משמעות מינוי אפוטרופוס ודחיית הבקשה

בית המשפט הסביר בקצרה את משמעות מינוי אפוטרופוס: מינוי שכזה נעשה רק במצבים חמורים של חוסר מסוגלות כללית לנהל עניינים אישיים וכלכליים. במקרה זה, קבע כי אין לעת עתה בסיס משפטי רחב מספיק למינוי אפוטרופוס מלא, כדרישת ההורים, אולם יש מקום להגבלה ממוקדת על חופש התנועה אל מחוץ לארץ.

שיקול הדעת של בית המשפט התבסס, בין השאר, על העובדה כי מדובר בצעד שפוגע פחות בזכויות הבן אך שומר על בטיחותו.

סיכום

בית המשפט הכריע לטובת מוצא האמצע: הצעיר יוכל להמשיך לנהל את ענייניו, אך לא יורשה לעזוב את הארץ בשנה הקרובה. בתקופה זו יופנו מאמצים למתן סיוע מקצועי נוסף וכלים שיוכלו לקדם את מסוגלותו העצמאית בעתיד.

הדיון מעלה לסדר היום הציבורי את המתח שבין חירות אישית להגנה על אדם מפני עצמו, במיוחד כאשר קיים קושי ברור בתקשורת עם הסביבה וקיים חשש אמיתי לפגיעה בחיים.