בית המשפט לענייני משפחה קובע מתווה פיצוי שנתי במסורבות גט: 25 אלף שקלים לשנה, ללא הבחנה מהותית בין המינים

פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז מתווה עיקרון מנחה בתביעות לפיצוי בגין סרבנות גט: סכום פיצוי בסיסי של 25 אלף שקלים לשנה לטובת בעל שמסרבת לקבל ממנו גט. לצד קביעה זו הבהיר בית המשפט כי אין מקום להבחנה מהותית בעוולת הסרבנות בין גבר לאישה, משום שמדובר בראש ובראשונה בפגיעה חריפה בזכות היסוד לאוטונומיה של כל אדם, ללא קשר למינו. ההכרעה מציבה מסגרת אחידה יותר למחלוקות מהסוג הזה ומדגישה את המוקד הערכי והנזיקי של התופעה.

הרקע להליך והסוגיה שבמחלוקת

בתביעה נזיקית שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר, טען התובע כי האישה סירבה במשך תקופה ממושכת לקבל את הגט, ובכך הותירה אותו כבול לנישואים שאינם עוד לרצונו. הוא עתר לפיצויים כספיים בגין הנזק שנגרם לו, וכן ביקש פיצויים עתידיים עד לקבלת הגט בפועל. בית המשפט בחן את משך הזמן שבו התקיימה הסרבנות, את השלכותיה המעשיות על חייו של התובע, ואת התנהלות שני הצדדים במסגרת ההליכים בערכאה הדתית והאזרחית. על יסוד מכלול השיקולים הוכרה עילת הפיצוי, והונחה תשתית לחישוב ממוצע וענייני של הנזק לשנה.

סרבנות גט כפגיעה באוטונומיית הפרט

נקודת המוצא העקרונית שקבע בית המשפט היא כי עצם סרבנות הגט מהווה פגיעה ישירה וקשה בזכותו של אדם לאוטונומיה אישית. הזכות לאוטונומיה משמעה חירותו של אדם לקבל הכרעות יסודיות הנוגעות לחייו, לזהותו ולבחירותיו, לרבות ההחלטה לסיים קשר נישואין. כאשר בן זוג מסרב ללא הצדקה לשחרר את האחר מקשר הנישואין, נפגעות במקביל זכויותיו למימוש עצמי, לחירות ולכבוד. עצם הפגיעה בזכות זו מהווה ראש נזק בר פיצוי, גם כאשר היקפו הכספי המדויק אינו ניתן לכימות מלא.

בית המשפט עמד על כך כי סרבנות אינה אירוע נקודתי. מדובר בהתנהגות נמשכת ורציפה, שנמשכת כל עוד לא הותר הקשר או לא ניתן גט. מהותה המתמשכת מצדיקה מדידה שנתית של הפיצוי, כאשר הפגיעה מצטברת משנה לשנה. הגישה הזאת מאזנת בין הצורך לפצות על כבוד האדם שנפגע לבין הקושי למדוד באופן חשבונאי את כל היבטי הנזק הרגשי, החברתי והמשפחתי.

הבדלים מעשיים בין מצבם של מסורבות ומסורבי גט

לצד ההכרה השוויונית בעוולה עצמה, בית המשפט עמד על כך שבמישור המעשי עלולות להתקיים השלכות שונות בין מצבן של נשים מסורבות גט לבין מצבו של גבר מסורב גט. נשים שומרות מצוות, לדוגמה, עשויות להימנע לחלוטין מקשרים זוגיים חדשים עד לסיום הנישואין, ולשאת בעול חברתי, משפחתי והלכתי משמעותי. מנגד, גבר מסורב גט עשוי לעתים להקים מערכת זוגית חיצונית או לבקש היתר נישואין, אף כי לא בכל מקרה יפעל בדרך זו או יוכל לממשה.

המשמעות היא שהפיצוי לעיתים משקף גם את עוצמת הפגיעה בפועל, ולא רק את עצם הסרבנות. כאשר הפגיעה בפועל רחבה ומוכחת, שיעור הפיצוי עשוי להתגבר; כאשר הנפגע חווה פגיעה מתונה יותר או מנהל בפועל מערכת זוגית כלשהי בתקופת הסרבנות, ייתכן ששיעור הפיצוי יותאם כלפי מטה.

קווים מנחים לחישוב הפיצוי וקושי בכימות הנזק

הכרעת בית המשפט נשענה על דמיון מסוים בין סרבנות גט לבין עילות נזיקיות שבהן הנזק בלתי ממוני וקשה למדידה מדויקת, כגון פגיעה בשם הטוב או בפרטיות. במצבים כאלה מוכרים לעתים פיצויים ללא הוכחת נזק בהיקף מוגבל, כדי לשקף את הפגיעה הערכית בכבוד האדם. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי בסרבנות גט מדובר בהפרה מתמשכת, ולכן יש היגיון לקבוע מסגרת פיצוי שנתית קבועה, ולהחיל אותה באופן יחסי על משך התקופה.

כך גובש מתווה של פיצוי בסך 25 אלף שקלים לשנה במקרים שבהם בעל מסורב גט תובע את אשתו הממאנת לקבל את הגט. מתווה זה מגלם פיצוי ללא הוכחת נזק ספציפי, אך מאפשר גם התאמות לפי נסיבות. במקרים של חומרה יוצאת דופן, ניתן לשקול פיצוי מוגבר; לעומת זאת, כאשר העיגון הוסר בסמוך למועד פסק הדין או כאשר ההשלכות בפועל היו מתונות, ניתן להפחית.

מגמת אחידות בפסקי הדין והבדלים מגדריים בפסיקה

מהניתוח שנערך בפסק הדין עלה כי קיימת מגמה של אחידות הולכת ומתרחבת בקביעת פיצויים בתביעות של בעלים מסורבי גט נגד נשותיהם. הסכום של 25 אלף שקלים לשנה הפך לרכיב מרכזי באומדן הפגיעה. עם זאת, בתביעות נגד גברים סרבני גט התמונה מגוונת יותר, ובמקרים רבים נקבעו פיצויים גבוהים יותר לטובת נשים מסורבות גט, בין היתר בשל השלכות חברתיות ודתיות רחבות יותר עבורן. למרות הפערים הכמותיים, בית המשפט הדגיש שאין מקום להבחנה מהותית בעצם ההכרה בנזק ובזכות לפיצוי, שכן המוקד הוא הפגיעה באוטונומיה של בן הזוג שנפגע.

הכללים שנקבעו אינם מבקשים למחוק את ההבדלים האנושיים שבין המקרים, אלא להעניק תשתית אחידה ושקופה אשר ממנה ניתן לסטות במקרים חריגים. המדיניות מצמצמת אי-ודאות, ומסייעת לצדדים ולבאי כוחם להעריך מראש את היקף החשיפה ואת טווחי הסיכון.

יישום העקרונות במקרה הפרטני

בענייננו קבע בית המשפט כי התקופה הרלוונטית של הסרבנות הייתה קצרה משנתיים. בהתאם למתווה, חושב פיצוי יחסי בסכום של כארבעים וכמה אלפי שקלים לטובת התובע. במקביל נבחנה התנהלותו של התובע במהלך התקופה. התברר כי בשלב מסוים הוא קיים מערכות יחסים זוגיות בפועל, עובדה שהפחיתה את עוצמת הפגיעה המעשית בחירותו. בנוסף נקבע כי לא פעל באופן מואץ או תקיף מספיק בהליכים בערכאה הדתית, ולא ביקש במהלך התקופה סעד חלופי שעשוי היה לצמצם את משך העיגון. שיקולים אלה תרמו לכך שהפיצוי נותר במסגרת המועמדת ולא הוגדל.

באשר לעתיד, בית המשפט דחה את הבקשה לפיצוי גלובלי עד למועד מסירת הגט בפועל. הנימוק היה עקרוני: לא ניתן לדעת מראש מה יהיה היקף הנזק העתידי, איך ייראו נסיבות החיים של הצדדים, וכיצד יתפתח ההליך. לפיכך, פיצוי עתידי בשלב זה יעמוד בניגוד לעיקרון של פיצוי נזק מוכח. עוד חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט מתונות ושכר טרחת עורך דין בסכום מוגבל, וזאת בהתאם למידת המחלוקת ולתוצאה הסופית.

מונחים משפטיים והסבר תמציתי

• סרבנות גט: מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה עם סיום קשר הנישואין בדרך המקובלת על פי הדין הדתי, ובכך מותיר את בן הזוג האחר בעיגון.
• אוטונומיית הפרט: זכות יסוד של אדם להחליט בענייניו האישיים, לרבות בנושאי משפחה וזוגיות, באופן חופשי ומודע.
• ראש נזק בלתי ממוני: נזק שאינו ניתן למדידה כספית ישירה, כגון פגיעה בכבוד, בחירות או במוניטין, אשר בשל חשיבותו מוכר לעתים כפיצוי גם ללא הוכחת הפסד כספי קונקרטי.
• ללא הוכחת נזק: מנגנון פיצוי המאפשר קביעת סכום קבוע גם אם הניזוק אינו מוכיח במדויק את היקף נזקיו, בשל טיב הפגיעה ואופייה.
• ערכאה דתית: בית הדין הדתי המוסמך לדון בגירושין על פי הדין האישי; לצד זאת, תביעת פיצויים נזיקית מתבררת בבית המשפט לענייני משפחה.

השלכות מעשיות והכוונה לצדדים בהליכים

פסק הדין נושא השלכות רוחב. קביעת תקרת יסוד שנתית מאפשרת לבני זוג המצויים בעיצומם של הליכים להעריך את המשמעויות הכספיות כבר בשלב מוקדם, ולקבל החלטות מושכלות לגבי המשך ניהול המחלוקת או ניסיונות לגישור. לצד זאת, ההדגשה כי אין הבחנה מהותית בין המינים מבחינת עצם הפגיעה משדרת מסר ברור בדבר שוויון בהגנה על האוטונומיה.

לבני זוג הנמצאים בעיצומו של סכסוך, עולה מן ההכרעה מספר תובנות יישומיות: מומלץ לפעול בנחישות להסרת העיגון, להימנע מהתנהלות המאריכה לשווא את ההליך, ולשקול צעדים חלופיים חוקיים בכל ערוץ אפשרי. כמו כן, חשוב לתעד את הפגיעה המעשית בחיי היום יום, ככל שניתן, כדי לסייע לבית המשפט בתיחום הפיצוי המתאים.

• הפיצוי הבסיסי בתביעות בעלים מסורבי גט עומד על 25 אלף שקלים לשנה, בכפוף לנסיבות.
• אין הבדל מהותי בעוולת הסרבנות בין גבר לאישה; ההבדל, אם קיים, משתקף בעוצמת הפגיעה המעשית.
• פיצוי עתידי גלובלי אינו נפסק בהיעדר ודאות לגבי הנזק; הפיצוי מחושב בדיעבד ולפי התקופה שהוכחה.
• התנהלות הנפגע בערכאות והשפעת הסרבנות על חייו בפועל משפיעות על גובה הפיצוי.

מבט קדימה

מגמת האחידות בפסיקה מאפשרת לבתי המשפט לקבוע פיצויים עקביים ושקופים יותר בסכסוכי גירושין שבהם עולה טענת סרבנות. יחד עם זאת, ההכרה בגמישות שיפוטית לנוכח נסיבות חריגות מונעת קיפאון נורמטיבי. כך ניתן לתת מענה למצבים שבהם הסרבנות מלווה בהתנהגות פוגענית חמורה במיוחד או בהשלכות חריגות על חייו של הנפגע.

בסופו של דבר, ההכרעה מחדדת כי לב ליבו של הסכסוך אינו רק הסכום הכספי אלא ההגנה על זכות האדם להשתחרר מקשר נישואין שאינו רצוי לו. בתי המשפט מציבים בכך מסגרת ברורה: מי שנוקט סרבנות גט חושף עצמו לסיכון ממשי של חיוב כספי מתמשך, והדרך הראויה היא פתרון מוסכם ומהיר ככל האפשר של הקשר הנישואי.

פסק הדין מזכיר לכל הצדדים כי ניהול הליכי פרידה מחייב זהירות, תום לב והיכרות עם הכלים המשפטיים המתאימים. שמירה על ערוצי הידברות, שימוש במנגנונים של גישור והקפדה על פעולה במסגרת הדין עשויים לחסוך שנים של עיגון, פגיעה רגשית והפסדים כספיים. המגמה החדשה לעבר אחידות וסדרי עדיפויות ערכיים ברורים עשויה לתרום להקטנת ממדי התופעה ולהעמקת ההגנה על כבוד האדם וחירותו של כל אחד מבני הזוג.

סיכום

בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז קבע עיקרון מנחה של פיצוי שנתי בסך 25 אלף שקלים לטובת בעל מסורב גט, תוך הדגשה שאין הבדל מהותי בין סרבנות של גבר לסרבנות של אישה ברמת העוולה והפגיעה באוטונומיה. יחד עם זאת, הפיצוי ייקבע לפי נסיבות חייהם של הצדדים, עוצמת ההשלכות המעשיות, משך התקופה וההתנהלות בהליכים. במקרה שנדון נקבע פיצוי יחסי בגין תקופה קצרה משנתיים, הבקשה לפיצוי עתידי נדחתה, ונפסקו הוצאות מתונות. ההכרעה מאירה את הכיוון אליו פוסעת הפסיקה: יצירת מסגרת אחידה הוגנת, המכירה בזכותו של כל אדם להשתחרר מקשר נישואין שאינו חפץ בו.