בית המשפט למשפחה: מענקי מילואים לא ייחשבו כהכנסה לחישוב מזונות ילדים

פסיקת בית המשפט לענייני משפחה קובעת: מענקים המוענקים בגין שירות מילואים לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב דמי המזונות שעל הורה לשלם עבור ילדיו. החלטה זו עשויה להשפיע על הורים משרתים במילואים, במיוחד לאור האירועים הצבאיים האחרונים והעומס הכלכלי שמוטל עליהם.

רקע המחלוקת

הסוגיה נדונה לאחרונה בתביעה למזונות שהוגשה על ידי אם לילדה כבת שש, שנולדה לה ולאב לאחר נישואים קצרים. בני הזוג נפרדו לאחר כחמש שנים של חיים משותפים, ובית המשפט נדרש לפסוק בנוגע למזונות הקטינה. ההורים חולקים את זמני השהות עם בתם, כאשר האם מתפקדת כמטפלת העיקרית.

במסגרת ההליכים, טענה האם כי הכנסת האב גבוהה משמעותית משלה – היא עובדת כטלרית בבנק ומשתכרת כ-6,500 שקל בחודש, ואילו האב מנהל לוגיסטיקה בחברה ומכניס, לדבריה, כ-17,600 שקל בחודש. לטענת האם, יש להביא בריבית וריבית את מענקי המילואים שקיבל האב במהלך שירותו הנמשך כגורם המשפיע על חישוב המזונות. היא הדגישה כי בתקופת הלחימה נפגע זמן השהות שלו עם הבת, אך למשק הבית שלו התווספו מענקים משמעותיים.

טענות הצדדים בנוגע להכנסה ולמענקים

האם דרשה להגדיל את המזונות בהתחשב בהבדלי ההכנסות, וטענה כי המענקים ששולמו לאב בגין שירות המילואים הם, מהותית, הכנסה החוזרת מדי שנה ויש להתחשב בהם כחלק מהמשכורת החודשית הקבועה. היא הוסיפה כי היא נושאת בעיקר הנטל בגידול הבת, לרבות ימי מחלה וזמנים נוספים שבהם האב אינו נוכח בשל שירותו.

מנגד, האב טען כי שכרו נטו עומד על כ-12,700 שקל בלבד, וכי הסכומים החריגים שהתקבלו לחשבונו הם תוצאה של שירות מילואים בשעת חירום וגרמו לו עצמו להפסדי הכנסה בשכרו הרגיל. לדבריו, מענקי המילואים אינם הכנסה שוטפת, כי אם פיצוי חד-פעמי וייעודי שנועד לכסות הפסדים ולהוקיר את תרומתו בשירות.

המדיניות השיפוטית והכרעת בית המשפט

בפסק הדין עיינה השופטת במסמכים הבנקאיים ובחנה את הרכב ההכנסה של האב לאורך השנה שקדמה לדיון. היא התרשמה כי האב אכן קיבל סכום מצטבר של מספר אלפי שקלים בגין שירות מילואים, אך קבעה כי אין לכלול את המענקים הללו בחישוב ההכנסה לצורכי מזונות. השופטת הדגישה כי מענקי מילואים נועדו לא רק לפצות על הפסדי שכר, אלא גם להוקרת השירות והסיכונים הכרוכים בו.

• מענקי מילואים נחשבים כסכומים המיועדים לאדם שהקריב מחייו ומשפחתו למען חובת המדינה.
• ייעודם של מענקים אלה הוא פיצוי ותמריץ, לא הכנסה שגרתית.
• פסיקת מזונות צריכה להתבסס על הכנסה קבועה ויציבה, ולא על תקבולים חד-פעמיים כתוצאה משירות מיוחס.

השלכות על חישוב המזונות וחלוקת העלויות

בסופו של יום, קיבל בית המשפט את עמדת האב וקבע כי דמי המזונות יחושבו על בסיס משכורתו הקבועה בלבד. בהתאם להחלטה, חיוב המזונות החודשי עומד על 2,580 שקלים, סכום שייפחת ל-1,100 שקלים כאשר הבת תגיע לגיל שש, והכול תוך התחשבות בפרקי השהות שאב מבלה עם הילדה ובהכנסתה של האם. בנוסף, הגובה התייחס גם להשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות חריגות, שנפסקו בחלוקה שווה בין ההורים.

• תשלום דמי מזונות ייעשה עד הגיע הקטינה לגיל 6 בסך 2,580 שקל.
• החל מגיל 6, סכום המזונות יופחת ל-1,100 שקל לחודש.
• הורים יתחלקו בנפרד בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות.

משמעות פסיקת בית המשפט

ההחלטה מבהירה את ההבדל בין הכנסות שוטפות לבין מענקים בעלי אופי חד-פעמי שניתנים כתוצאה מנסיבות יוצאות דופן כמו שירות מילואים. גישה זו דואגת לשמור על עקרון השוויון בין הצדדים, מן הבחינה הכלכלית, תוך איזון בין היכולת הכלכלית לבין התמריץ וההוקרה הנדרשים כלפי חיילי המילואים.

פסיקת בית המשפט בענייני משפחה שמה דגש על טובת הילד מחד, אך שומרת גם על כך שלא יוטלו חובות כספיים בלתי סבירים על הורה, במיוחד בשל נסיבות שאינן בשליטתו, כמו שירות צבאי או קבלת מענקים ייעודיים.

סיכום

המקרה שנידון בבית המשפט למשפחה מהווה דוגמה לשאלות המתעוררות סביב חישוב מזונות ילדים במציאות כלכלית וגאו-פוליטית משתנה. ההחלטה שלא לכלול מענקי מילואים בהכנסה השוטפת להערכת דמי מזונות מבטאת את מורכבות הנושאים הנידונים בדיני משפחה, תוך ניסיון להבטיח איזון, הגינות וצדק לכל הצדדים.