בית המשפט חייב גרוש לשאת במלוא מסי המכירה עבור נדל"ן שהועבר לגרושתו

בפסק דין תקדימי שניתן באחרונה בתל אביב, נקבע כי גבר שחויב במסגרת הסכם גירושין להעביר לגרושתו נכסי נדל"ן ביישוב יוקרתי, יישא גם בכל המסים שנגזרו ממכירת הנכסים – בישראל ובארצות הברית.

רקע הסכסוך והסכם הממון

הצדדים, אזרחי ישראל וארצות הברית, נישאו בנישואין אזרחיים בניו יורק בשנת 2008. במהלך חייהם המשותפים רכשו שני נכסים בשרון, באזור מהמבוקשים ביותר למגורים. עם השנים, היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון – בין היתר, על רקע חילוקי דעות חריפים שגלשו, לפי טענות האישה, להתנהגות אלימה מצדו של הבעל כלפי בנה מנישואיה הקודמים.

בעקבות המתיחות, ערכו בני הזוג בשנת 2011 הסכם ממון. הסכם זה כלל, בין היתר, סעיף שלפיו במקרה פרידה יועבר נכס אחד במלואו לאישה, והנכס השני יחולק שווה בשווה. בנוסף, נכתב במפורש כי כל עלות מס שתחול על זכויות האישה בנכסים תכוסה על ידי הבעל. משמעות הדברים היא שבעל לשעבר התחייב לשאת במלוא נטל המס, ככל שיחול, לרבות מסים בישראל ומחוצה לה.

מכירת הבתים ומחלוקת על מסים

לאחר סיום הנישואין בשנת 2013, נמכרו שני הבתים. האישה, שהייתה בעלת אזרחות כפולה (ישראלית ואמריקאית), חויבה לשלם מסים בישראל וגם בארצות הברית על מכירת הנכסים. לטענתה, במסגרת פירוק השיתוף הבעל שילם את חובות המס רק בנוגע לאחד מהנכסים, בעוד שבגין מכירת הנכס השני היא נאלצה לשלם בעצמה מס שבח, מס אמריקאי, היטל השבחה ויתר החיובים הנדרשים. להערכתה, מדובר בסכום מצטבר של יותר מ-1.35 מיליון שקלים.

• האישה הדגישה כי כל החיובים הללו חלים עליה בשל אזרחותה הכפולה, וכי בהתאם להסכם, הבעל מחויב לשפות אותה במלוא ההוצאות הכספיות שנגרמו – גם בגין המסים האמריקאיים, גם במסים הישראליים, ואף היטלים נלווים.
• מנגד, הבעל טען כי דרישת האישה חורגת מהמקובל, נעדרת תום לב ואף מנוגדת לסעיף הדורש "כבוד הדדי" ו"הגינות" בביצוע ההסכם. לטענתו, כבר שילם לגרושתו נכסים בשווי כולל גבוה, ודרישתה להוסיף סכומים כה נכבדים נראית לו מופרזת.

החלטת בית המשפט לפרשנות ההסכם

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את עמדת האישה וקבע כי לשון הסכם הממון ברורה ואין ספק שכוונת הצדדים הייתה כי כל החיובים במיסוי – בארץ ובחו"ל – יחולו על הבעל. ההכרעה המשפטית התבססה על עקרון פרשנות חוזים, שלפיו יש לברר בבירור מה כתוב בהסכם ומה כוונת הצדדים, כל עוד לשון ההסכם חד משמעית ומובנת.

השופטת הדגישה שהבעל, במעמדו הכלכלי, לא הסס להעניק לגרושתו ביטחון כלכלי משמעותי, וידוע היה לו היטב שבעלי אזרחות כפולה צפויים לשאת בנטל מסים גם מחוץ לישראל, גם בארצות הברית. לכן אין בסיס לפרש כי ההסכם חל רק על חובות בישראל, כפי שטען.

עוד הדגישה כי הבעל אף לא טרח לזמן לעדות את עורכת הדין שערכה עבורם את ההסכם – עובדה המחזקת את עמדת האישה כי הכתוב בהסכם מובן וברור ולא סובל פרשנות שונה.

משמעות פסק הדין: חלות התחייבות גם על מסים זרים

הפסיקה מחדדת את זכויות הצדדים בהליכי חלוקת רכוש וגירושין. הסכמים בין בני זוג מחייבים, כל עוד תוכנם ברור. גם מסים שמוטלים על נכס שמקורו בישראל אך מחובת מס נקבעה לפי אזרחות שלא קשורה ישירות לעסקה – במקרה זה, האזרחות האמריקאית של האישה – יוטלו על הצד שהתחייב במפורש לשאת בהם.

• לטענת בית המשפט, כאשר בהסכם אין הבחנה בין סוגי מסים, על הצדדים לעמוד בכל התחייבותיהם במלואה.
• הביעור על פסק הדין, שהגיש הבעל, נדחה גם הוא בבית המשפט המחוזי.

דגשים ומסקנות

• הסכמים ממוניים בין בני זוג נכנסים לפרטי פרטים, וכדאי להקדיש תשומת לב לכל סעיף לפני החתימה.
• יש חשיבות להליך של קבלת ייעוץ משפטי מקצועי, בעיקר במקרים בהם בני הזוג הם בעלי אזרחות כפולה או נכסים בחו"ל.
• בית המשפט מסתמך על הלשון הברורה של ההסכם ועל הנסיבות הספציפיות, ומבכר להחיל את הנכתב כלשונו כל עוד אינו משתמע לשתי פנים.
• התחייבות כללית בהסכם גירושין עלולה להטיל חובות מס משמעותיים גם על צד שלא צפה את היקפן בעת החתימה.

בית המשפט קיבל את תביעת האישה במלואה וחייב את הבעל לשלם את מלוא חובות המס, בסך כולל של מעל מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח, בנוסף להוצאות משפט ולשכר טרחת עורך דין משמעותי. בכך הדגיש בית המשפט את חשיבות עמידה על כל תנאי ההסכם, בייחוד כאשר לשונו ברורה וחד משמעית.

לסיום, הסכם ממון הוא מסמך משפטי מחייב. פסק הדין ממחיש את מרכזיותו של נוסח ההסכם, את חשיבות הבהירות בניסוחו, ואת ההשלכות המשפטיות הכלכליות הרבות שהוא עלול ליצור, בייחוד במצבים בינלאומיים מורכבים.