בית המשפט העניק לאישה רוב בזכויות בעקבות אחריות כלכלית שלילית של בן הזוג

פסק דין חדש של בית המשפט למשפחה עוסק בסוגיה רגישה וייחודית: האם הצד האחראי פחות כלכלית בנישואין יזכה להשפעה על חלוקת הנכסים במקרה של גירושין?

רקע: זוגיות שהתדרדרה למשבר פיננסי

בני זוג, שהיו נשואים למעלה משני עשורים והביאו לעולם ארבעה ילדים, מצאו עצמם לאחר שנות חיים משותפות בהליך גירושין טעון. לאורך השנים עבדה האישה כשכירה במחלקה ממשלתית, תוך שמירה על משרה יציבה, בעוד שהבעל פנה ליזמות עסקית מגוונת שכללה השקעות באירועים ותחומי מסחר נוספים.

בעוד האישה הקפידה להפריש כספים לזכויותיה הסוציאליות, השקיע הבעל את כספי המשפחה בעסקאות שהניבו קושי במקום רווח. אף על פי שמוקד המחלוקת היה בנוגע לאופן חלוקת הזכויות שצבר כל אחד מהצדדים, הרי שפרט נוסף השפיע דרמטית על התיק: נטען כי הבעל נהג להמר ולמשוך כספי פנסיה שצבר, זאת מאחורי גבה של אשתו וללא ידיעתה.

המאבק המשפטי: איזה איזון הוגן?

עם פירוק הנישואין, הגיש הבעל תביעה לפירוק שיתוף וחלוקת כלל הנכסים, בטענה כי רמת החיים בבית הייתה גבוהה וששני הצדדים נהנו מהפירות. מנגד, הגישה האישה בקשה לחלוקה שאינה שוויונית, וציינה כי הבעל הפעיל את סמכותו הכלכלית מבלי לשתף אותה בתהליכי קבלת החלטות או לעדכן אותה באשר לשימוש שנעשה בכספים המשותפים.

היא טענה כי סמכה על שיקול דעתו מתוך נאמנות, אך בפועל הבעל ביצע השקעות כושלות ואף נטל כספים שנועדו לתנאי פרישתו. עוד הדגישה כי צברה זכויות סוציאליות בעמל רב במשך שנים, ואף לא הייתה שותפה למשיכת כספי הפנסיה של הבעל שפדו אלמלא ידיעתה.

הדרך החוקית לחלוקת נכסים

החוק קובע כי בדרך כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין יתחלקו בשווה בין הצדדים. יחד עם זאת, סעיף ייעודי מאפשר לבית המשפט להחריג נכס מסוים ממערך האיזון – זאת בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

במקרה זה הדגישה השופטת שלעניין חלוקת הרכוש באופן שאינו שווה נדרש להציג נסיבות חריגות במיוחד. נקבע שבמקרים בהם צד אחד מתנהל באורח שמסכן את עתיד המשפחה או משתמש שלא בתום לב במשאבים – ניתן לשקול חריגה מהכלל לשם הגינות וצדק.

התנהלות חסרת אחריות והשפעתה

בהכרעת בית המשפט הועלתה דילמה רגישה: מצד אחד, הפסדים כלכליים עשויים להתרחש גם אצל אנשים ישרים ובזוגות תקינים; מצד שני, כאשר אחד מבני הזוג בוחר לפעול על דעת עצמו, משקיע כספים בהימורים או עסקאות נמהרות – מתקיים חשש לפגיעה הרסנית במרקם המשפחתי ובהתנהלות הכלכלית התקינה בבית.

הבעל במשפט זה, בצעדיו הכלכליים העצמאיים, פגע בתקציב המשותף והותיר את המשפחה בחובות משמעותיים. נפתחו נגדו הליכים בהוצאה לפועל בשל חובותיו, וגם התעוררו חשדות לפעילות כספית בעייתית.

החלטת בית המשפט והסיבות לה

בית המשפט ביסס את החלטתו על כך שהבעל פעל לאור שיקול דעת שגוי ואף חוסר אחריות, במיוחד כאשר פדה את קרן הפנסיה שלו מאחורי גבה של אשתו. השופטת קבעה כי לא היה מקום להאמין שהכספים שנמשכו שימשו לרווחת המשפחה, זאת בהיעדר ראיות מוצקות ותחושת אי-שקיפות מוחלטת ביחסים הכלכליים.

נקבע שאשתו לא הייתה שותפה פעילה או מודעת להחלטותיו וכי הופרה החובה לשקיפות הדדית, אשר אמורה לעמוד בבסיס ניהול כלכלי משותף במסגרת נישואין. בית המשפט ציין כי בעוד שמדובר בחריג לכלל, נסיבות התיק דרשו חלוקה בלתי שוויונית של המשאבים שנצברו.

• בפסק הדין נקבע כי הזכויות הסוציאליות שצברה האישה במהלך הנישואין, ישארו ברשותה ולא ייכללו באיזון הנכסים.
• הבעל לא יקבל חלק מכספים שמיועדים לביטחון הפיננסי העתידי של אשתו.

מה משמעות הפסיקה?

פסק הדין מדגיש את החשיבות שבשקיפות, נאמנות הדדית ואחריות כלכלית בשותפות זוגית. הוא מוכיח שגם בהליכי גירושין, בייחוד כשהתנהלות אחד מהצדדים חורגת באופן ברור מההיגיון ומהסכמה משותפת, בית המשפט יסכים לסטות מהכלל ויגן על הצד שנפגע.

פסיקה זו משדרת מסר ברור: חלוקת רכוש בגירושין תלויה לא רק בחוק היבש, אלא גם במידת היושר, שיתוף הפעולה וההגינות שגילו הצדדים לאורך השנים.

בסיכומו של דבר, מדובר בהחלטה משמעותית, אשר תורמת לגיבוש ההבנה הציבורית לגבי המעמד וההגנה המשפטית שמקבלים צדדים שומרי חוק וערכים מוסריים גם בשעה של פירוד.