בית המשפט הורה על חידוש הקשר בין אם לבנותיה לאחר ניתוק ממושך

במקרה חריג בבית המשפט לענייני משפחה, הוחלט לאחרונה על חידוש מיידי של הקשר בין אם לשתי בנותיה לאחר נתק שנמשך כחודשיים. בית המשפט הביע דאגה ניכרת מניכור הורי חמור, שלפי החשד, התרחש בעקבות התנהלות האב.

הרקע: ניתוק מוחלט בין האם לבנותיה

הפרשה התגלתה כאשר שתי האחיות, ילדות בגילאי 10 ו-11, חדלו מלפגוש את אימן בסוף חודש יוני האחרון. בנות אלו, שהיו רגילות לחלוק את זמנן בצורה שווה בין שני הוריהן הגרושים, מצאו עצמן שוהות ללא הפסקה בבית אביהן ומנתקות קשר כמעט מוחלט עם האם.

לטענת האב, הבנות בחרו להפסיק להגיע לבית האם בשל תחושות קשות שהביעו בעניינה, ביניהן דיווחים על יחס פוגעני ואף אלימות פיזית ונפשית. לדבריו, אירוע של סטירה ואיומים מצד האם הובילו להחלטת הבנות להישאר עימו. בנוסף, העלה האב טענות על אווירה עכורה שנוצרה מאז בחרה האם בן זוג חדש, והצורך לפנות חדר עבורו בבית עורר תרעומת אצל הבנות.

האם: טענות האב מופרכות ונועדו לנתק את הקשר

מנגד, טענה האם שהאירועים שהוצגו על ידי האב אינם נכונים או הוצאו מפרופורציה. לגרסתה, היה מדובר לכל היותר בוויכוח שגרתי סביב התנהלות יומיומית – סירוב לשטוף כלים או להוציא את הכלב. עוד נטען על ידה כי האב מסית את הילדות נגדה, נוקט בתכסיסים ומעודד ניכור הורי תוך פגיעה בקשר החשוב שבין בנות לאמן.

בנסיבות הללו פנתה האם לבית המשפט וביקשה כי יורה לאב לאפשר את חידוש המפגשים באופן מיידי, ואף להטיל עליו סנקציות כספיות אם יפריע למימוש זמני השהות המוקצים לה עם בנותיה.

ההליך בבית המשפט: בדיקת עומק וחשש לניכור חמור

בית המשפט התבקש לברר את ההתרחשויות ואת הרקע לניתוק הפתאומי. בפני השופט הוצג תסקיר שירותי הרווחה הבוחן את טענות הצדדים. מהתסקיר עלה כי האם אמנם סטרה באירוע בודד לאחת הילדות, ויצאה לחופשה קצרה כאשר הבנות שהו אצל חברה. עם זאת, בתסקיר לא נמצאו ממצאים המצביעים על סכנה ממשית או על אלימות שיטתית ומכננת מצד האם.

השופט התרשם כי לא התרחש מאז תחילת יוני שום אירוע קיצוני או משמעותי המצדיק ניתוק כה עמוק בין האם לבנות. למעשה, בפסק הדין נכתב כי מצטיירת תמונה של ניתוק שנעשה בפתאומיות וללא סיבה ישירה שמקורה במעשי האם. נקבע כי הבנות לא היו בסכנה במסגרת בית האם, וכי התרחקותן טומנת בחובה סימנים ברורים להשפעה חיצונית.

• במקרים של ניכור הורי, אחד ההורים פועל באופן מודע או תת-מודע לעודד את הילדים להתרחק ולהתנכר להורה השני.
• בית המשפט בוחן בכל מקרה לגופו את נסיבות ההתנהגות והאם קיים סיכון לשלמות הנפשית של הילדים.

מסקנות בית המשפט – אחריות ההורה והשלכות ליחסים בתוך המשפחה

השופט ציין במפורש כי האב לא מילא את אחריותו ההורית לפקח על שמירת הקשר ולהפעיל את סמכותו לטובת המפגשים עם האם. במקום להניע את הבנות לחזור לשגרה של שהות משותפת אצל שני ההורים, ביכר האב לתמוך בניתוק ולא לקח חלק פעיל בשיקומו של הקשר המשפחתי.

עוד הודגש בפסק הדין כי מתנהלות האב גרמה גם לפגיעה במישור החינוכי, כאשר לא דאג לקחת את הילדות אל יום הסיום בבית הספר. אחת הבנות, בשל כך, לא קיבלה את תעודות ההצטיינות שלה. לכך עלולות להיות השלכות על תחושת הערך העצמי של הילדות והשתלבותן החברתית.

• בית המשפט קבע כי הפגיעה בקשר עם האם היא חמורה ועלולה לגרור השפעות רוחב על מצבן הנפשי של הקטינות.
• האב חויב לשלם לאם פיצוי כספי עבור כל מפגש שייסוכל ביוזמתו, ובנוסף לשאת בהוצאות המשפטיות שלה.

עקרונות מנחים: טובת הילד – שיקול עליון

ההליך ממחיש את האיזון העדין שנדרש בבתי המשפט למשפחה: מחד, יש להתחשב בטענות בדבר יחס פוגעני, מאידך יש למנוע ניתוק שרירותי של הורה מהילדים בלא הצדקה. המושג "ניכור הורי" מתייחס למצב שבו הורה מביא לכך שהילדים מגבשים יחס עוין ובלתי-מבוסס כלפי ההורה השני – תופעה שנחשבת למסוכנת לבריאות הנפשית של הילדים.

לסיום, בית המשפט הדגיש את חובתו של כל אחד מההורים לפעול במשותף על מנת לשמר את הקשרים המשפחתיים, ולדאוג כי טובת הילדים תמוצה עד תומה.

מקרה זה ממחיש את חשיבות הערנות והמעורבות של בתי המשפט והמוסדות הרלוונטיים לטובת שלומם של ילדים המצויים בעין הסערה המשפחתית.