בית המשפט דחה תביעה של אב לוויתור על מזונות לאחר שניתק קשר עם ילדיו

בתקופה האחרונה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מקרה בו אב ביקש מבית המשפט לפטור אותו מתשלום דמי מזונות עבור שלושת ילדיו הקטנים, לאחר שלא התראה עימם כשנה וחצי. בקשתו של האב נסמכה, בין היתר, על טענות לניכור הורי ולכך שילדיו הפגינו כלפיו מרדנות, אך בית המשפט דחה את התביעה על הסף וחייב את האב בהוצאות משפט.

רקע להליך: ניתוק קשר יזום והגשת תביעת הפחתה

האב טען שבמשך שנה וחצי הוא מנותק מילדיו, שלושה קטינים, וטען כי הדבר קשור ליחס עוין ולא אוהד מצד ילדיו, אותו ייחס להשפעת האם ולתחושת "ניכור הורי". המונח "ניכור הורי" מתאר מקרה בו צד הורי אחד משפיע לרעה על יחס ילדיו כלפי הצד השני, עד כדי ניתוק קשר.

על פי גרסת האב, אשתו לשעבר הסיתה נגדו את הילדים וגרמה להם להפנות לו גב. הסכם הגירושין ביניהם אמנם קבע זמני שהות מסודרים, אך לדבריו, הילדים "מרדנים" ומסרבים להיפגש עמו. יתרה מזאת, האב ציין כי חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי, מה שמקשה עליו לעמוד בתשלום דמי המזונות שנקבעו.

תגובת האם: דרישה לסילוק התביעה

האם פנתה לבית המשפט וביקשה לדחות את תביעת האב על הסף, בטענה שאינה מהווה עילה לוויתור על המזונות. היא הסבירה כי האב הוא זה שבחר באופן חד צדדי להפסיק לראות את ילדיו, וכי טענותיו למרדנות או לניכור הינן בלתי מבוססות, במיוחד לאור גילם של הילדים – שניים מהם עדיין בבית הספר היסודי. האם הדגישה כי האב התרחק מילדיו, השאיר את חינוכם וגידולם על כתפיה בלבד ולא לקח אף אחריות הורית שהוטלה עליו.

עמדת בית המשפט: אחריות הורית מתמשכת

בפסק הדין ציינה סגנית נשיאת בית המשפט, כי המקרה מעורר דאגה. לדבריה, בית המשפט מתמודד עם מקרה בו אב החליט ביודעין ובאופן יזום לנתק עצמו מילדיו ולהסיר מעליו את חובותיו כהורה. עמדתו של האב, לפיה "המרדנות" מצד ילדיו מצדיקה פטור ממזונות, נדחתה מכל וכל.

השופטת בחנה את ההתכתבות בין האב לבתו הבכורה, שבה זו הביעה כעס רב ואף תסכול מהתנהלות האב. האם הציגה כי הילדה נדרשה לקבל עזרה רגשית, וזאת עקב תחושת הנטישה על ידה ועל ידי אחיה. בית המשפט הסביר כי אין המדובר במרדנות אלא בכאב של ילדה שנפגעה, המייחלת להתקרבות עם אביה ולתשומת ליבו.

עוד התבקשה בבית המשפט השאלה האם ילדים בגיל כה צעיר יכולים להיחשב ל"מורדים" באופן עצמאי ולהצדיק בכך את הסרת חיוב המזונות מאביהם. מסקנת בית המשפט הייתה שאין בסיס לטענה זו, שכן ילדים בגיל זה אינם שוקלים החלטות כאלה בעצמם. ככל שיש נתק, זו תוצאה של בחירות האב ולא של הילדים.

• ניכור הורי – מונח משפטי המתייחס למצבים בהם אחד ההורים פועל להרחיק את הילדים מההורה השני.
• מרדנות של קטינים – טענה לעיתים מצד הורים, כי ילדיהם מסרבים לשמור על קשר אתם ממניעים עצמאים. בתי המשפט בוחנים בקפידה את רמת העצמאות של הילדים ואת הסיבות לנתק.
• חוב מזונות – אחד מעמודי התווך של דיני משפחה, ובית המשפט נוטה שלא לבטל חוב זה אם הגורם לניתוק הוא ההורה עצמו.

ההחלטה: דחיית התביעה וחיוב בהוצאות

בסופו של ההליך, קבע בית המשפט כי אין במסכת הטענות שהציג האב כדי להצדיק הפחתת חיוב המזונות, וגם לא לוויתור עליו. הפסיק מנימוקיו שהאב היה רשאי ויכול היה לראות את ילדיו בכל התקופה, אך בחר שלא לעשות כן, ולכן לא ניתן לראות בילדים "מורדים" שבגינם יש להפסיק דמי מזונות.

מעותו של פסק הדין הייתה להדגיש כי אחריות הורית אינה מתרוקנת גם כאשר קיימות מחלוקות קשות בין ההורים או הילדים. האב חויב לשלם מזונות כפי שנקבעו בהסכם הגירושין, וכן לשלם לאם הוצאות משפט בסכום של אלפי שקלים.

סיכום: מסר ברור להורים בהליכי גירושין

בית המשפט העביר במסגרתו של פסק הדין מסר חד וברור – זכויות הילדים למזונות נשמרות גם במקרי קושי בקשר עם ההורה, ובייחוד כאשר נתק כזה נבע מיוזמת ההורה עצמו. נטישת ילדים אינה מקנה עילה לוויתור על החובה הכלכלית והרגשית כלפיהם. פסיקת בתי המשפט נמשכת להעמיד את טובת הילד כערך מרכזי, גם אל מול מחלוקות הוריות עזות.

המקרה מדגיש את חשיבות האחריות ההורית, גם כאשר היחסים המשפחתיים חווים משברים ומשברים. על פי עקרונות המשפט והצדק, אין זו דרכם של הורים להסיר מעליהם את החובה לדאוג לצאצאיהם. בית המשפט נדרש לעמוד כחומה על משמר הזכויות של הילדים הקטינים.