בית המשפט דחה דרישת סבים להגביל מגורי אם נכדם לאחר מות הבן
בית המשפט דחה דרישת סבים להגביל מגורי אם נכדם לאחר מות הבן

האם לסבים יש זכות להגביל את חופש התנועה של כלתם לשעבר כדי להבטיח קשר עם נכדם? מקרה שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט למשפחה העלה סוגיה רגישה זו, שבה התמודדו הסבים עם החשש לאבד קשר עם נכדם בן השש לאחר מות בנם, וביקשו להשפיע על אורח חייה של אם הילד.

הרקע: אובדן במשפחה ומעבר מגורים שנוי במחלוקת

לאחר מותו של אב המשפחה ממחלה קשה, נותרו הורי המנוח עם כאב האובדן ושאיפה עזה להישאר חלק מחייו של נכדם. כעבור כשנתיים מהטרגדיה, עברה האם, שנותרה אלמנה, להתגורר באזור אחר. מהלך זה העלה חשש בליבם של הסבים, שנותרו הגורם הקבוע היחיד מחיי עברו של הילד.

הסבים הגישו בקשה לבית המשפט, ובה עתרו להגביל את מעבר מגורי האם כך שלא תתרחק יותר מ-25 ק"מ ממקום מושבם. לדבריהם, מדובר בצעד שנועד לשמר את הקשר עם נכדם ולמנוע מצב שבו אינם מצליחים לראותו לעיתים תכופות.

המחלוקת: זכויות הסבים מול זכויות האם

האם מצידה טענה בפני בית המשפט שלא ביקשה לנתק את בנה מהורי בעלה המנוח, ואף הכירה בחשיבות הקשר ביניהם. יחד עם זאת, הביעה התנגדות חריפה להגבלה על חופש תנועתה. לטענתה, כל עוד יש רצון מצד הסבים להמשיך להיות בקשר – ניתן לעשות זאת, בלי שתוטל עליה מגבלה מרחיקת לכת מבחינת מגורים.

במהלך ההליך, הועלו גם חששות מצד האם בנוגע לאופי הקשר בין הסב לנכד, וציינה כי נדרשת נקיטת אמצעי זהירות מסוימים לטובת רווחתו של הילד.

החלטת בית המשפט: שמירה על טובתו של הילד – ומתן חירות להוריו

בית המשפט בחן את טענות הצדדים וגם את ההשלכות האפשריות של הגבלת מגורי האם על זכויותיה כאדם עצמאי וכנושאת המרכזית באחריות לגידול הילד. השופט קבע כי הדרישה להגביל את מגורי האם מהווה בקשה חריגה ואין מקום להיענות לה. הוא הדגיש כי זכותה של האם להמשיך בדרכה ולנהל את חייה האישיים, לרבות חיפוש בן זוג והקמת משפחה חדשה, לא צריכה להיות כפופה להסכמת אחרים.

הפסיקה הדגישה כי, לצד הכאב שעברו הסבים, גם האם והילד חוו אבדן משמעותי, ויש לאפשר לכולם הזדמנות להמשיך בחייהם. ביטול בקשת הסבים בא לשמר את זכויות האם ואפשרותה לבנות לעצמה עתיד מחודש.

הסדרי שהות: זכות לביקורים ומפגשים קבועים

למרות דחיית הבקשה העיקרית, בית המשפט ביקש לאזן בין זכות הסבים לשמור על קשר עם נכדם ובין זכותה של האם לחירות אישית. לפיכך, נקבעו זמני שהות מסודרים ביניהם. נקבע כי על הילד לפגוש את סבא וסבתא אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים, ובכל סוף שבוע שלישי – מהצאת הלימודים ועד מוצאי שבת. בנוסף, נקבע כי יתקיים קשר טלפוני קבוע פעמיים בשבוע, בימי שלישי ושישי לפני כניסת השבת.

בהתאם לצרכי החופש הגדול, הוחלט שגם בתקופה זו יוקדש יום באמצע השבוע ויום בסוף השבוע, בהם יוכל הנכד לשהות עם סביו לסירוגין. הסדר זה נועד להעניק יציבות וקביעות במפגשים, תוך שמירה על טובתו של הילד.

  • המחלוקת נסובה על איזון בין רצון הסבים והתחייבויות חירויות בסיסיות של האם.
  • בית המשפט הכיר בכאבם של כל הנפגעים, אך בחר להעדיף את עקרון ההגנה על חירות הפרט ושיקול הדעת ההורי.
  • ההכרעה הדגישה כי יש לתת לכל צד לגיטימציה לחיים משל עצמו, כל עוד נשמרת טובת הילד וקשרו עם בני משפחתו.

סיכום

הדיון סביב זכויות ביקור של סבים לאחר מותו של אחד ההורים מעלה סוגיות רגישות של שימור קשרי משפחה, אך גם של פרטיות וחופש תנועה. במקרה הנוכחי, הכריע בית המשפט לטובת כיבוד זכויותיה של האם, אך דאג לייצר מסגרת שתאפשר גם לסבים להמשיך וליטול חלק בחייו של נכדם. בכך הודגם שוב האיזון העדין שבין עקרונות המשפט לבין המציאות המשפחתית המורכבת אל מול טרגדיות פרטיות.