בית המשפט: בן זוג שנעדר למילואים יפצה על היעדרות מזמני השהות עם הילד

פסק דין חדש בענייני משפחה דן בחלוקת פיצוי בין בני זוג שנפרדו, בעקבות המציאות הביטחונית החדשה והשלכותיה על משמורת והסדרי ראייה עם ילדיהם. מקרה זה פורסם לאחרונה, והשלכותיו חורגות מעבר למקרה האישי ויכולות להשפיע על הורים רבים בישראל.

רקע: היעדרות ממושכת בשל גיוס מילואים

בשנה החולפת ובפרט עם פרוץ סבב לחימה נוסף, זומנו אזרחים רבים לשירות מילואים ממושך. אחת התוצאות הפחות מדוברות היא הפגיעה בזמני השהות של ההורה המשרת עם ילדיו הקטינים, בעיקר כאשר בני הזוג גרושים או חיים בנפרד.

במקרה הנדון, אב לילד בן חמש קיבל מענק בסך 18,000 ש"ח מהמדינה – תשלום המיועד למפצים את משרתי המילואים על התקופה בה הם לא עובדים. האם, הגרושה, נדרשה לשאת לבדה בגידול הילד בעת היעדרות האב מהבית לצרכי שירות.

הטענות המרכזיות של הצדדים

האם, אשר מצבה הבריאותי והכלכלי עדין – הביאה לדיון את הקושי שנוצר מהיעדרות בן זוגה לשעבר. לדבריה, בשל העובדה שנדרשה להיות עם הילד באופן מלא לאורך תקופת המילואים, נבצר ממנה להשתלב בעבודה ולהתפרנס. לטענתה, יש לראות במענק המילואים גם פיצוי עבורה בגין האחריות הבלעדית שהוטלה עליה לבדה.

האב, לעומתה, טען כי המענק שקיבל מהמדינה נועד לשמש לו תחליף שכר בלבד, והכחיש כי שהותו הארוכה בצבא פגעה בזמני השהות שהיה לו עם בנו. הוא הסביר כי ככל הידוע לו, במשך רוב הזמן נמצא הילד במסגרת חינוכית עד שעות אחר הצהריים, ובכך יש כדי למזער את הפגיעה ביכולת האם לעבוד.

היבטים משפטיים: מטרת מענק המילואים והשלכתו על הפסיקה

בדיון העלתה השופטת את השאלה המשפטית הרחבה: מהי תכלית מענק המילואים? האם מדובר בתשלום אישי בלבד עבור השירות, או שמא סכום זה אמור לשמש גם כפיצוי למשפחה – ובפרט להורה שנותר לטפל בילד לבדו?

מן הפסיקה והחוק עולות שתי גישות עיקריות. האחת – רואה במענק המילואים צ'ק אישי בלתי ניתן לחלוקה, המיועד רק למשרת. השנייה – מתייחסת למענק כהכנסה שצריכה להשפיע, בין היתר, גם על חישוב מזונות הילדים, וכן כפיצוי עקיף לבן הזוג המטפל בילד, במיוחד אם נגרם לו נזק כלכלי ישיר כתוצאה מהיעדרות ההורה השני.

• המשמעות עלולה להיות מרחיקת לכת עבור משפחות בהן יש הסדרי משמורת משותפת או זמני שהות בקביעות, שנפגעים בשל הצורך של אחד ההורים להתגייס לתקופות ארוכות.

החלטת בית המשפט: גם להורה המטפל מגיע פיצוי

במקרה זה, בית המשפט איזן בין הצרכים של ההורים. מחד, השופטת קבעה כי אכן חלק מהמענק נועד להקל על ההורה המשרת, אולם, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בהיעדר אותו הורה בכוח חובה מוגברת על בן הזוג לשעבר.

לכן נפסק כי יש להכיר בזכות ההורה המטפל – אם במקרה זה – להיות מפוצה בגין התקופה בה נדרש למלא לבדו את כל האחריות כלפי הילד, מעבר למוסכם או לשגרה טרם תקופת החירום. יחד עם זאת, השופטת הדגישה כי על הפיצוי להיות מדוד ומותאם לנזק שנגרם בפועל, ולא כולל חלק משמעותי מהמענק, אלא השתתפות חלקית בלבד.

לבסוף, נקבע כי בגין החודשים שכבר חלפו ישלם האב 2,500 ש"ח פיצוי לאם עבור טיפולה הרצוף בילד. בהמשך, עבור כל חודש נוסף בו לא תתאפשר העברת הילד בין ההורים לפי ההסדר – יתווסף סכום חודשי של 500 ש"ח לפיצוי האם. על כך מצטבר ממילא הסכום החודשי של מזונות שנקבע על 1,500 ש"ח עבור הילד.

• מענק המילואים אינו בלתי-מחולק בהכרח, וחלקו עשוי להילקח בחשבון גם לטובת הצד המטפל בילד עקב היעדרות ההורה המשרת.
• עם זאת, בית המשפט קובע שעל הפיצוי להיות מידתי ולהיערך במקביל לקבלת מזונות או גביית נזקים נוספים.

משמעות פסק הדין והשלכות להורים גרושים

פסק הדין משמש אות אזעקה עבור זוגות פרודים, במיוחד בסיטואציה הביטחונית הלא יציבה של השנים האחרונות. אף כי מענק מילואים ניתן לכלל המשרתים, מציעה הפסיקה כלים להבטחת צדק ושוויוניות מצד המערכת – גם כאשר יש הורה יחיד שנושא בעול זמני השהות בתקופות חריגות.

מבחינת ההורים, המשמעות היא שתיתכן השתתפות מסוימת במענק שקיבל ההורה המשרת, כהכרה בעבודה הנוספת והעומס המוגבר של ההורה המטפל. יחד עם מזונות הילדים, נוצר בכך מנגנון נוסף לשמירה על טובת הילד וצמצום פערים שנוצרים בעל כורחם בזמן שירות מילואים ארוך.

לסיכום

ההכרעה מעבירה מסר כי על מערכת המשפט להעניק מענה למקרים מיוחדים בהם נסיבות חירום או שירות צבאי ממושך פוגעים בשגרה המשפחתית. בית המשפט נדרש לאזן בין זכויות וחובות ההורים באופן שיבטיח את טובת הילד – גם כאשר בני הזוג מתמודדים עם לחצים וחסרים הדדיים בלתי צפויים בשל הגיוס.

מדובר בפסיקה המגלמת רגישות למציאות החיים, ומדגישה כי לצד תרומת ההורים למדינה, ראוי לשמור על יציבות כלכלית ונפשית של הילדים. בכך, נבנית הלכה שצופה פני עתיד לעשרות אלפי משפחות מול אתגרי התקופה.