בית המשפט ביטל פסק דין שניתן בהיעדר תגובה בשל שירות מילואים של עורך הדין

מערכת בתי המשפט עסקה לאחרונה במקרה יוצא דופן, בו התקבלה החלטה חשובה בנוגע לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות אחד הצדדים, עקב שירות מילואים ממושך של עורך דינו.

הרקע להליך המשפטי: סכסוך בין בני זוג לשעבר

בין שני בני זוג לשעבר התנהל הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה באזור המרכז, כאשר מוקד המחלוקת נסב סביב סוגיות הנוגעות לבנם הקטין. האב, אשר שהה בחו"ל במסגרת שליחות מטעם המדינה, נעזר בשירותיו של עורך דין מקומי שנקרא לשירות מילואים בפתיחת סבב הלחימה האחרון.

• עורך הדין של האב גויס לשירות מילואים פעיל ב-7 באוקטובר.
• בשל ההיעדרות, לא נמסרו תגובות לבית המשפט להחלטות שיפוטיות שניתנו לאורך ההליך.
• כתוצאה מכך, קיבלה האם בחודש יוני החלטה המעניקה לה את הסעדים שביקשה, לאחר שפסק דין ניתן לטובתה בהעדר תגובה מהאב או בא כוחו.

פניית האב לביטול פסק הדין

בעקבות ההחלטה, פנה האב לבית המשפט באמצעות עו"ד חדשה, בבקשה לבטל את פסק הדין. בבקשתו טען האב כי המצב אליו נקלע היה בלתי אפשרי עבורו – בהיעדר ייעוץ משפטי והיותו שליח במדינה זרה, כאשר גם התקשורת עמו הייתה לקויה. האב הדגיש את הפגיעה המהותית שנוצרה בקשר בינו לבין בנו עקב פסק הדין, דבר אשר השפיע עליו ועל בנו באופן חמור.

• האב הודיע כי בשליחותו מעבר לים לא יכול היה לגשת למערכת "נט המשפט" על מנת לקבל עדכונים ולהגיב להחלטות.
• האב החליף ייצוג משפטי, ופנה לעורך דין חדש כדי להסדיר את המצב ולהחזיר את ההליכים למסלולם התקין.

טענות הצד השני והתנגדות לביטול פסק הדין

האם, באמצעות ייצוג משפטי משלה, טענה כי התנהלות האב מלמדת על אדישות מכוונת להליך המשפטי. במענה לבית המשפט היא ציינה כי האחריות לעקוב אחר ההתרחשויות בתיק מוטלת ממילא על האב, ובייחוד כאשר קיימת ידיעה מראש עורך דינו עסוק בשירות צבאי. האם הדגישה כי במשך תקופה ממושכת האב נמנע מלתת כל התייחסות להליכים המתנהלים בעניינו, ולכן עליו לשאת בתוצאות מעשיו.

• טענת האם: האב מתעלם לאורך זמן מהליך משפטי, על אף שידע שאין בא כוחו זמין.
• לטענתה, חובת הצד להכין מענה לתיק אינה פוסקת גם כאשר יש נסיבות אישיות יוצאות דופן.

ההכרעה: פגם מהותי בהמצאת ההחלטות

בהחלטה מנומקת ציינה השופטת כי קיימות במערכת שתי עילות מרכזיות המאפשרות ביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות אחד הצדדים:

• ביטול מחובת הצדק – כאשר מתגלה פגם מהותי בהליך, כמו אי-ידיעה של בעל הדין על ההחלטה, או אי-המצאה תקינה של ההחלטה.
• ביטול בהתאם לשיקול דעת בית המשפט – גם אם הייתה המצאה כדין, בית המשפט רשאי לבטל פסק דין לאור נסיבות מסוימות ובעיקר כאשר נגרם עיוות דין מהותי.

במקרה זה ציינה השופטת כי לא בוצעה המצאה תקינה של ההחלטה המרכזית לבא כוחו של האב ואף לא לאב עצמו. הדבר נבע, בין היתר, מהעובדה שעורך הדין שירת בשירות מילואים פעיל ובמהלך מלחמה, טיפול שוטף בתיק היה בלתי אפשרי וללקוח לא הייתה אפשרות מעשית לעקוב אחר ההחלטות מרחוק.

השופטת הדגישה כי בנסיבות כאלה, יש להימנע מפגיעה בזכות הגישה לערכאות – זכות יסוד במשפט בישראל. היא קבעה כי האב לא צריך להיענש על שירות המילואים של עורך דינו, במיוחד בתקופה בה הטיפול בענייניו המשפטיים היה קשה ביותר.

השלכות מעשיות של ההחלטה

• פסק הדין שניתן בהיעדר תגובה בוטל, וההליך בין האב לאם נפתח מחדש.
• בית המשפט קבע כי ראוי לאפשר לצדדים להציג את טיעוניהם לגופם של דברים.
• האב חויב לשלם לאם הוצאות משפט בסכום סמלי של אלף שקלים.

הליך זה מדגיש את המורכבות שבה מתמודדים בתי המשפט בעידן בו צדדים ועורכי דינם לעיתים נעדרים מהליך שלא באשמתם, ובפרט כאשר מדובר בנסיבות חריגות כמו שירות מילואים בעת אירועי חירום.

משמעות משפטית רחבה: איזון בין ניהול הוגן של הליך ושמירה על זכויות יסוד

המקרה מוכיח את חשיבות האיזון שבין היעילות והסדר התקין של ההליך השיפוטי לבין ההכרה בזכויות היסוד של הפרט, גם כאשר אלו נפגעות בעקבות נסיבות חיצוניות חריגות. כאשר בעל דין או בא-כוחו מתקשים לעקוב אחרי ההליכים בשל שירות למדינה או מגבלות אישיות מוצדקות, בית המשפט בוחן בקפידה האם נבצר מהם לפעול, ובמקרים כאלו עשוי להורות על פתיחת הליך מחדש.

המבנה של ביטול פסק דין בהעדר תגובה נועד למנוע עיוותי דין במקרים שבהם צד לא זכה להזדמנות נאותה להגן על זכויותיו. ככלל, מדובר במנגנון שמופעל בזהירות רבה ותוך בחינה פרטנית של נסיבות כל תיק.

המקרה שלפנינו מציג כיצד בנסיבות קיצוניות, לרבות שירות משמעותי למען ביטחון המדינה, בית המשפט נכון לגלות גמישות תוך שמירה על זכויותיהם של כלל הצדדים.

סיכום

בית המשפט לענייני משפחה בחר לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר תגובה בשל שירות מילואים פעיל של עורך הדין. בכך חידד את החשיבות בהבטחת זכות הגישה לערכאות גם בנסיבות אישיות או לאומיות חריגות. ההחלטה ממחישה את האיזון הראוי בין כללי ההליך לבין נסיבות חיצוניות, ומתווה דרך למקרים דומים שייתכן ויתעוררו בעתיד.