בית המשפט ביטל העברת זכויות בדירה בשל עושק והטעיה בהליך גירושין

במקרה ייחודי שעמד לאחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה באזור הצפון, בוטלה העברת חצי דירה שבוצעה על ידי אישה לטובת בעלה לשעבר, בעקבות מה שהוגדר כפגם מהותי בגיבוש ההסכמה ביניהם. ההחלטה מגלה פרטים על האופן שבו הליכים משפטיים ויחסים בין בני זוג בהליכי גירושין עשויים להשפיע על קבלת החלטות כלכליות ומשפטיות כבדי משקל.

הרקע למחלוקת: פירוק התא המשפחתי והסכם הממון

מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2007, ניהלו משק בית משותף והביאו לעולם שני ילדים. טרם נישואיהם, חתמו השניים על הסכם ממון אשר אושר בפני נוטריון, ובו הוגדר כי חלק מנכסי המקרקעין יוותר בבעלותו הבלעדית של אחד מבני הזוג. סעיף מיוחד בהסכם הממון הבהיר כי אם תימכר הדירה שבבעלותו של הבעל, והרכישה הבאה תתבצע במשותף, אזי כל התמורה שמקורָה בדירה הישנה תיוותר של הבעל, ואילו היתרה תמומן בשותפות ותחולק שווה בשווה.

לאורך השנים, נמכרה אותה דירה, ונרכש נכס חדש בשווי של כ-2 מיליון שקלים, כאשר התמורה מהמכירה הקודמת שימשה לחלק מהמימון. בתום תקופה לא פשוטה של מערכת יחסים שהתערערה, פתחו בני הזוג בהליכי גירושין ביוני 2020.

חתימת תצהיר מתנה: נסיבות רגשיות ומתח משפטי

זמן קצר לאחר תחילת הליך הגירושין, חתמה האישה, הפרודה, על מסמך שנקרא "תצהיר מתנה", בו היא מביעה את כוונתה להעניק את זכויותיה בדירה החדשה במלואן לבעל. זמן קצר לאחר מכן הגירושין הושלמו רשמית.

לימים, האישה הגישה תביעה לביטול ההעברה בטענה כי לא הייתה מודעת בתוך ההסתבכות המשפטית והרגשית שפקדה אותה, למלוא משמעות צעדיה. לדבריה, היא סבלה ממשבר נפשי כאשר המשפחה התפרקה ובעלה החל לנהל מערכת יחסים חדשה, דבר שהשפיע ישירות על שיקול דעתה ובחירותיה. בנוסף, לא הייתה מודעת לכך שלפי הסכם הממון קיימות לה זכויות ממשיות בדירה החדשה.

מנגד, הבעל טען כי גרושתו פעלה מתוך הבנה מלאה, וטען כי מדובר באישה עצמאית, בעלת השכלה גבוהה, שאינה נכנעת בקלות ללחצים. הבעל התעקש כי הסכמתה ניתנה מרצון חופשי וללא הפעלת לחץ או שידול.

עיון בפסק הדין: עושק, הטעיה והעדר ידיעה

בית המשפט נדרש לברר אם חתימתה של האישה על תצהיר המתנה אכן משקפת ויתור מודע, או שמא מדובר בהסכמה פגומה מבחינה משפטית, בשל נסיבות האירוע או חוסר בהירות ביחס למציאות הזכויות בדירה.

• מבחינת המספרים: שוויה של הדירה הנוכחית עמד על סך 2,013,259 ש"ח, כאשר הנכס הקודם נמכר לפי ערך מהוון של 935,500 ש"ח. עקב כך, החלק שמעל לסכום זה – מעל מיליון ש"ח – אמור היה להתחלק שווה בשווה בין הצדדים.
• בית המשפט קבע כי האישה נטל את ההחלטה בענין זה בלי לעיין בהסכם הממון ובלא שידעה כי היא בעלת זכויות מהותיות בדירה החדשה.
• נקבע כי התקיימו שני פגמים משפטיים עיקריים: עושק – הבעל ניצל את מצוקתה של האישה וחוסר ידיעתה; והטעיה – הבעל לא הציג לה את מלוא פרטי הסכם הממון בעת שחתמה על מסמכי המתנה ואף גרם לה להאמין שאין לה כלל זכויות.
• בפסק הדין הובהר כי הסכם מתנה מסוג זה חייב להיות מאושר בבית המשפט, ומתן תוקף פורמלי לו מהווה שלב משמעותי לכניסתו לתוקף. בהיעדר אישור רשמי – ההעברה בטלה.

לאור כל זאת קיבל בית המשפט את טענות התובעת, ביטל את תוקפה של המתנה, וחייב את הבעל לשלם לגרושתו הוצאות משפט בסך של כ-14,000 ש"ח.

משמעות פסק הדין: הסכמה מדעת בנכסים משותפים

פסק הדין מדגיש עד כמה חיוני להבטיח כי כל שינוי בזכויות במקרקעין בין בני זוג יהיה תוצאה של הסכמה מושכלת וברורה. בהסכם ממון מובהר בדרך כלל כיצד יחולקו הנכסים בעת פרידה, אך כאשר אחד הצדדים פועל מתוך לחץ נפשי, בלי לדעת את כל המידע החשוב, קיימת סכנה לכשלים מהותיים בתוקף ההסכמה.

המקרה מלמד כי תקופה רגישה של גירושין עלולה להשפיע באופן מהותי על שיקול הדעת של בני הזוג, במיוחד כאשר הם עומדים בפני משברים רגשיים וכלכליים בעת ובעונה אחת. כאשר צד אחד אינו מודע לזכויותיו, מתעצמת הסכנה לפעולה שמבוססת על חוסר בהירות או על השפעה בלתי הוגנת מהצד השני.

סיכום

פסק הדין מהווה תזכורת ברורה לחשיבותו של הליך מסודר, בשקיפות מלאה, ואישור של כל שינוי במעמד הקנייני בבית המשפט בלבד. היקף החובה לידע ולאפשר שיקול דעת אמיתי בא לידי ביטוי במדיניות השיפוטית המחמירה כלפי בעלים שמנצלים חוסר ידיעה, ובכל מקרה שבו זכויותיו של בן הזוג עלולות להיפגע. ככל שצדדים מוצאים עצמם מתמודדים עם חלוקת רכוש בתקופות משבר – מומלץ לעיין היטב בהסכמי הממון ולקבל ייעוץ משפטי נאות בטרם חתימה על הסכמים משמעותיים.