בית הדין הרבני חייב בעל נכה בתשלום כתובה בת מיליון שקל לאשתו לשעבר

בימים האחרונים התקבלה החלטה דרמטית בבית הדין הרבני הגדול בירושלים: גבר הסובל מנכות קשה חויב לשלם לאשתו לשעבר מיליון שקלים, סכום הכתובה המלא, למרות שטען כי אינו חייב בתשלום בשל סיבות שונות. פסיקה זו עוסקת בשאלות מורכבות בתחום דיני המשפחה ומדגימה את משקלה של מסירות זוגית והיחס בין הצדדים גם כשהיחסים עולים על שרטון.

סיפור חייהם של בני הזוג

המדובר בבני זוג שנישאו לפני כשלושים שנה והביאו שלושה ילדים לעולם. זמן קצר לאחר שנישאו, חלה הבעל בסוכרת קשה. בשלב מאוחר יותר מצבו הידרדר עד שהפך למרותק לכיסא גלגלים ואיבד את מאור עיניו. מצבו הרפואי החמיר עד כדי כך שנזקק להשתלת כליה – ובמעשה יוצא דופן של נתינה, אשתו באותה תקופה היא שתרמה לו את כלייתה, מה שהציל את חייו.

האישה טיפלה בו במסירות במשך שנים ארוכות. בהמשך, לקה הבעל גם במחלת סרטן ועבר ניתוח מורכב, שוב נזקק לעזרתה והיא לקחה חלק מרכזי בתהליך שיקומו ובחיי הבית. חרף מה שעברה עמו, בסופו של דבר נאלצה האישה, לטענתה, לעזוב את הבית בשל התנהגותו כלפיה ומנהגי רוע שהפגין. באוקטובר 2020 עזבה את דירתם והחלה בהליך גירושין.

רקע לתביעת הכתובה

חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין נוגע לכתובה – מסמך הלכתי בו הבעל מתחייב לשלם לאשתו סכום קבוע במקרים מסוימים של פירוד. במקרה זה, האישה דרשה את הסכום המלא שנקבע בכתובה – מיליון שקל, תוך שהיא מדגישה כי למרות נתינתה האין סופית, בעלה התעלל בה, השיב לה רעה תחת טובה ואף סירב, ואף כיום מסרב, לתת לה גט.

בית הדין הרבני האזורי קבע בשנה שעברה שעל הבעל לתת לאשתו גט לאלתר וציין בהחלטתו כי הוא "מעגן" אותה, מונע ממנה להינשא בשנית ופוגע בזכויותיה. נקבע כי לאורך כל שנות הנישואין התמסרה האישה לאיש ונשאה בנטל המשפחה, בעוד הוא מתנהג אליה בכפיות טובה ומבקש לנצל את הליך הגט כדי להשיג יתרון כלכלי.

ערעור הבעל והפסיקה בבית הדין הגדול

בעתירה לבית הדין הרבני הגדול העלה הבעל טענות כבדות משקל: לטענתו, אשתו בגדה בו ויש לה חלק בכך שהנישואין עלו על שרטון. הוא טען כי כספי הכתובה מוגזמים ושמדובר במצב בו עליו לפטור את עצמו מן התשלום.

אלא שבית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו. הדיינים ציינו כי נסיבות המקרה – ובמרכזן מסירותה יוצאת הדופן של האישה, במיוחד תרומתה הרפואית והנפשית, מחייבות התייחסות ייחודית. צוין בפסק הדין כי העובדה שהבעל מנסה להתנות את הענקת הגט בויתור על זכויותיה הכלכליות של האישה, מלמדת על יחסו ולמעשה מהווה אקט של אכזריות שאין לה מקום במסגרת הנורמות המשפחתיות והדין.

משמעות הכתובה בדין העברי

במשפט העברי, כתובה נועדה להגן על נשים במקרה של גירושין או התאלמנות: זו התחייבות חוזית, ששיעורה נקבע בעת הנישואין. כתובה יכולה להגיע לסכומים גבוהים, במיוחד כאשר בני הזוג מסכימים על כך מראש. תשלום כתובה מתבצע בדרך כלל כאשר הבעל יוזם את הגירושין, אך קיימים מקרים בהם בית הדין מחייב בתשלום גם כאשר האישה היא זו שפתחה בהליך, אם הבעל הפר את חובותיו כלפיה.

בפסק הדין האחרון הודגש, כי מסירות האישה והקיפוח שחוותה מצדיקים את מלוא תשלום הכתובה, אף אם מדובר בסכום משמעותי ביחס למקובל. בית הדין הדגיש כי אין זה מתקבל שפירוד יוביל לכך שאדם יתנער ממחויבותו, במיוחד כאשר ברקע מערכת יחסים שבה צד אחד העניק והשקיע מעל ומעבר.

התייחסות לאופיו של הליך הגירושין

החלטת הדיינים לפרסם נימוקים נוקבים שמה דגש על החשיבות במניעת תופעת "עיגון" – מצב בו אחד מבני הזוג, לרוב הבעל, מסרב לתת גט ומונע מבת זוגו לפתוח דף חדש בחייה. הפרקטיקה הזו נחשבת לבעיה מוכרת בדיני משפחה בישראל. הפסיקה מעבירה מסר ברור בגנות תמרון זכויות הגירושין על ידי הצד שמחזיק בכח, תוך ניצול מצוקתו של בן הזוג השני.

עוד נקבע, כי זכויותיה של האישה לקבלת כתובה בעיניין זה מוצדקות לאור העובדה שהיא עזבה את הבית רק בשלב בו נסבלותה הגיע לקצה, נוכח ההתנהגות המתמשכת מצדו של הבעל.

• בית הדין חייב את הבעל, בנוסף לכתובה, גם בתשלום שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
• הדיינות ציינו כי אין בעצם נכותו של הבעל או בעובדת היותו עיוור כדי להקל עמו בשאלת תשלום הכתובה.
• הגישה שעל פיה הליך הגירושין ישמש ככלי לחץ כלכלי פסולה, וחובת התשלום לא תיפגע בעקבות כך.

סיכום והיבטים לעתיד

פסק הדין מדגים את מורכבות דיני הגירושין בישראל ואת האיזונים שהמערכת המשפטית מחויבת להם, בין דיני התורה, דיני הצדק והשוויון המגדרי. מקרים בהם אישה נאלצת לעזוב ביתה בשל יחס פוגעני, למרות נתינה אינסופית מצידה, מדגישים עד כמה חשוב להבטיח שאיש לא ימצא עצמו חסר הגנה בסיום מערכת יחסים. ההחלטה לחייב את הבעל בכתובה המלאה נועדה לעודד אחריות ויושרה מצד בני זוג, ולעקור מן השורש את האפשרות לניצול מגדרי בכל הנוגע לפירוק התא המשפחתי.