ביהמ"ש דחה: תביעה לשיתוף ברכוש בזוגיות לא הוכחה – אישה חויבה בהוצאות

פרידה מרכוש אינה מסתיימת תמיד בהכרה של בית המשפט בשותפות רכושית בין בני זוג, גם כאשר מדובר ביחסים ארוכים ובלתי פורמליים. כך עולה מפרשה שנידונה לאחרונה בבית המשפט, במסגרתה תבעה אישה לקבל מחצית מהרכוש של בן זוגה לשעבר, אך תביעתה נדחתה.

העובדות המרכזיות: זוגיות קצרה ופירוד מהיר

• האישה, מרצה בתחום האקדמיה, ניהלה זוגיות בת שלוש שנים עם מוזיקאי.
• הם עברו להתגורר יחד, נולדה להם בת, אך הקשר ביניהם הסתיים עוד לפני יום ההולדת הראשון של הבת.
• בני הזוג התגוררו בדירה השייכת לגבר במשך תקופת הקשר.
• לאחר הפרידה, האישה עזבה את הבית והגישה תביעה רכושית לבית המשפט למשפחה.

טענות התביעה והתגובה בבית המשפט למשפחה

האישה טענה בתביעתה כי הצדדים ראויים להיחשב כידועים בציבור – מונח משפטי חלופי למעמד של בני זוג הנשואים כדין, אשר חלים עליו לעיתים דינים דומים בענייני רכוש. בין היתר, דרשה להחיל על מערכת יחסים זו את "חזקת השיתוף" – עיקרון המאפשר חלוקה שווה של הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים.

• האישה ביקשה כי יוענק לה מחצית מכלל החסכונות, הנכסים והזכויות הסוציאליות של בן זוגה לשעבר, וכן מחצית מהעסק שניהל ומתכולת דירתו.
• לעומתה, בן הזוג טען כי כל אחד מהם דאג לרכושו באופן עצמאי, ובהיעדר הסכמה מפורשת – אין להחיל עליהם חזקת שיתוף או לתת תוקף למעמד של ידועים בציבור בהיבט הרכושי.

החלטת בית המשפט: לא הוכח רצון לשיתוף בנכסים

השופט שדן בתיק בחן מקרוב את נסיבות המקרה והגיע למסקנה שמדובר בקשר זוגי שבפועל התנהל בהפרדה, הן בעניינים האישיים והן ברמה הכלכלית. פסק הדין התבסס על מספר אינדיקציות מובהקות:

• לא נפתח חשבון בנק משותף בין בני הזוג לאורך כל תקופת הזוגיות.
• האישה סירבה במפורש להצעה לחתום על הסכם ממון שיעגן שיתוף רכושי.
• בסמוך למועד הפרידה התעקשה האישה לברור בצורה מדוקדקת רכוש שהיא טוענת שנרכש על ידה בלבד, מסירים ועד לכלי מטבח.

לעניין זה, התייחס השופט לעדות האישה כי "המקרר שלך, הקערה שלי" – ביטוי לאופן החלוקה הנפרד שנהגו בו הצדדים בפועל. בנוסף, הוזכרה גם התנגדות קודמת שלה להסכם שיקבע כי רכוש שיצטבר בהמשך יהיה משותף.

ערעור למחוזי ופסיקת בית המשפט המחוזי

האישה לא קיבלה את הכרעת הערכאה הראשונה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעורה טענה כי בני הזוג התכוונו לקיים חיים משותפים: גרו יחד במשך שלוש שנים, ניהלו משק בית משותף וגידלו ילדה. לשיטתה, אפילו תכננו להינשא בטקס מחוץ לישראל, אלא שהנסיבות (מגפת הקורונה) מנעו זאת.

• בן הזוג טען מנגד כי סירוב האישה להסכם ממון שולל כל כוונה מצידה לשותפות רכושית.
• הוא הדגיש שכבר במהלך החיים המשותפים ההוצאות והנכסים נוהלו בנפרד ומעולם לא הייתה הבנה על שיתוף כספים או רכוש.

בית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים, בחן מחדש את הדברים ודחה את הערעור. נקבע שכלל לא הוכח כי הצדדים התכוונו להכניס את עצמם תחת שיתוף בנכסים. להיפך – התנהלותם בפועל מצביעה בבירור על הפרדה רכושית.

הערכאה השיפוטית הדגישה בפסק הדין כי "אין מקום להתערבות בממצאים עובדתיים המובילים למסקנה שהמעלה ערעור כלל לא ראתה עצמה שותפה בנכסי בן הזוג, ושניהם פעלו בהתאם למשטר רכושי נפרד".

השלכות ומסקנות המשפט

• ערעורה של האישה נדחה ונפסק עליה לשאת בהוצאות משפט בסך 14,000 שקלים לטובת בן הזוג לשעבר.
• בנוסף, נקבע כי בית המשפט למשפחה יבחן אילו פריטים, אם בכלל, שייכים במשותף ויקבע את חלוקתם במידת הצורך.
• הפסיקה מדגימה את החשיבות הרבה לכך שזוגות שאינם נשואים, אך חיים יחד, ינקטו משנה זהירות וידאגו להסכמות פורמליות אם בכוונתם לשתף נכסים – אחרת, בתי המשפט עלולים לראות בהם כמי שפועלים בהפרדה רכושית.

המשמעות היא כי העדר חשבון משותף, סירוב להסכם ממון וחלוקה ברורה של רכוש בשעת פרידה יעידו לעיתים קרובות על העדר כוונה לשיתוף – ומשכך תביעות רכושיות ללא בסיס שכזה צפויות להידחות. ביטוי של "המקרר שלך, הקערה שלי" אולי צובט בלב בשעת פרידה, אך אינו מהווה תחליף להסכמה פורמלית או ראיה לחלוקת רכוש משותפת.

סיכום

מערכת המשפט שבה והדגישה שמעמד של ידועים בציבור והחלת חזקת השיתוף אינם מובנים מאליהם – נדרשת הוכחה ממשית לכוונה ולהסכמה ברורה לשיתוף מלא בנכסים. בהיעדרם, גם חיים משותפים אינם מקנים אוטומטית זכויות רכושיות. בפרשה זו הבהיר בית המשפט כי זוגיות ללא התנהלות פיננסית משותפת ושיח ברור בעניין שיתוף הנכסים – לא תוביל להכרה בשותפות רכושית גורפת.