אם התא המשפחתי משתנה: כיצד נקבעת חלוקת רכוש במקרה של גירושין?

הגירושין מעלה לא פעם שאלות מורכבות סביב חלוקת הרכוש בין בני הזוג, במיוחד כאשר מדובר בנישואין שנמשכו שנים רבות. מאמר זה יבחן את העקרונות עליהם מתבסס בית המשפט בהחלטותיו בשאלה מי זכאי לחלקים שונים מהרכוש, וכיצד מתקבלות ההכרעות – מה שחשוב לכל מי שניצב בפני הליך של פירוק התא המשפחתי.

הרקע לחלוקת רכוש בגירושין

בשנת 2020 פתחו בני זוג בהליך גירושין לאחר למעלה מעשור של נישואין משותפים. עם התפרקות המשפחה, התחדדו חילוקי הדעות בנוגע לחלוקת הנכסים שצברו לאורך השנים.

• בני הזוג העדיפו לנהל את התמורות הממוניות ביניהם בבית המשפט, תוך קבלת ייעוץ מקצועי.
• היקף הרכוש שעמד לחלוקה היה נרחב וכלל דירה, חיסכונות, זכויות פנסיוניות ונכסים נוספים.

עקרונות מנחים – שוויון והסדר איזון משאבים

בהתאם לדין בישראל, כאשר בני זוג בוחרים להתגרש וחיים תחת משטר של "הסדר איזון משאבים" – כלומר לא חתמו על הסכם ממון המעדיף הסדר אחר – עקרון השוויון קובע כי שני הצדדים זכאים באופן עקרוני לחלוקה שווה של הרכוש שנצבר לאחר הנישואין ועד מועד הקרע.

• הסדר איזון המשאבים מחלק את הנכסים שנצברו יחד, אך לא כולל ירושות, קצבאות או מתנות אישיות.
• במצבים ייחודיים, בית המשפט רשאי לסטות מן החלוקה השווה, כאשר יש טעמים חריגים כגון הברחת נכסים או תרומה חריגה לרכוש.

חלוקת דירה – סוגיה מרכזית

אחת השאלות המהותיות בעימותים בין בני זוג בהליך הגירושין היא מה יעלה בגורל הדירה המשותפת. לרוב, דירה שנרכשה במהלך חיי הנישואין תועבר לחלוקה שווה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם ברור או שיש נסיבות יוצאות דופן המצדיקות חלוקה שונה.

• בית המשפט נוטה לראות בדירה "נכס משותף" שראוי שיחולק שווה בשווה.
• כאשר לא ניתן למכור את הדירה באופן מיידי, אפשר להורות על המשך מגורי אחד הצדדים לתקופה קצובה, והיתר יסודרו בפיצוי כספי.

השפעת גיל הילדים וליווי הורי

בעת קביעת אופן חלוקת הרכוש, ישנה חשיבות למצבם של הילדים, במיוחד קטינים. הפסיקה נוטה להעדיף פתרונות שישמרו על יציבותם ורווחתם של הילדים ככל שניתן. למשל, לעיתים אחד מההורים יקבל זכות מגורים בדירה עד שהילד הקטן מגיע לגיל 18.

• החלטות בנושא משמורת ומגורים יכולות להשפיע גם על תזמון מכירת נכסים משותפים.

איזון חובות, לא רק זכויות

בחלוקת רכוש, לא מדובר רק בזכויות – יש להתחשב גם בהתחייבויות ובחובות שנצברו במהלך הנישואין. איזון המשאבים מבוצע על כלל הנכסים והחובות, כך שמי שנטל הלוואות עבור המשפחה, יישא בחלקן היחסי.

• החובות מצורפים לאיזון, אלא אם יוכח כי היו להם מטרות פרטיות מובהקות.

שיקולי צדק – מרחב הפעולה של בתי המשפט

למרות עקרונות החוק הברורים, לעיתים מתעוררות מחלוקות על רקע נסיבות אישיות או התנהלות חריגה של אחד הצדדים. במצבים מיוחדים, בית המשפט מקבל שיקול דעת רחב לבצע חלוקה על פי מגבלות צדק – לדוגמה, כאשר התגלו הברחות נכסים או העברת רכוש סמוך למשבר.

• הוכחת טענות מסוג זה דורשת ראיות מוצקות וקפדניות.
• כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו האישיות.

כיצד מתנהל ההליך בפועל?

הליך חלוקת הרכוש מתחיל בהגשת תביעה לאיזון משאבים. הצדדים מתבקשים להציג תצהירים לגבי מלוא הנכסים והחובות שבבעלותם ופירוט חלקם בהם. לעיתים מוקצה שמאי שיעריך דירות ועסקים.

• הפתרונות כוללים מכירת נכסים, השארת חלק מהם בידי אחד הצדדים ותשלום איזון כספי לאחר.
• אפשרויות הסדרה בהסכמה באמצעות גישור מועדפות לרוב, אך ללא הסכמה, בית המשפט מכריע.

השלכות כלכליות ארוכות טווח

תוצאת חלוקת הרכוש משפיעה מאד על עתידם של שני הצדדים לאחר הגירושין. המשמעות המעשית היא שבן זוג שהקדיש שנות עבודה רבות או תרם במיוחד במהלך הנישואין, יקבל את זכויותיו בהתאם לבית המשפט, תוך שמירה על איזון והגינות כלפי שני הצדדים.

• ככל שקיים פער הכנסות משמעותי, לעיתים תשקל תוספת של מזונות או פיצוי חד פעמי.
• הפרדה נכונה של הנכסים מאפשרת התחלה מחודשת לכל צד.

סיכום

הליכי חלוקת רכוש בגירושין בישראל מבוססים על עקרונות צדק ושוויון, ומתחשבים בנסיבות הייחודיות של כל משפחה. לפיכך, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא – כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה הוגנת ויעילה, וכדי למנוע מחלוקות מיותרות בהמשך.