אם הרחיקה את ילדיה ביום חתונת דודם ונדרשה לפצות את האב
אם הרחיקה את ילדיה ביום חתונת דודם ונדרשה לפצות את האב

מקרה יוצא דופן של סכסוך בין בני זוג לשעבר הגיע להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם הרחיקה את ילדיה אל הצפון דווקא ביום חגיגי במשפחת האב, בניגוד להחלטה שיפוטית מפורשת. בית המשפט קבע כי במעשיה פעלה האם ברשלנות ומחויבת לפצות את האב בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

החלטת בית המשפט ומהותה

הפרשה נסבה סביב זוג הורים לשני ילדים בגילאי גן. ערב חתונת אחיו של האב, ביקש האב מהאם לאפשר לילדיהם להשתתף באירוע המשפחתי המשמעותי. לאחר שניאוץ קצר לא צלח, בחר האב להגיש בקשה דחופה לבית המשפט במטרה לזהות פתרון שיאפשר נוכחות הילדים בחגיגה.

בהליך המהיר נדרשה האם להגיב לטענות. היא הביעה התנגדות חריפה, בטענה לחשש מהידבקות בנגיף הקורונה בשל ריבוי המוזמנים הצפוי באירוע. האב הרגיע וטען כי האירוע צפוי להתקיים תוך עמידה בהנחיות הבריאות, לרבות עמידה בתנאי "התו הסגול". לאחר עיון בטענות שני הצדדים קיבל בית המשפט את עמדת האב והתיר לילדי בני הזוג להשתתף בחתונה.

רקע המעשה: הפרה של החלטה שיפוטית

למרות ההחלטה הברורה, טען האב כי ביום המיועד, במקום לאפשר את נוכחות הילדים באירוע כפי שנקבע, בחרה האם להרחיק את ילדיהם אל צפון הארץ. לטענתו, היא אף הוציאה אותם מוקדם ממסגרות החינוך, ניתקה את אמצעי התקשורת ביניהם לבין משפחת האב, והשיבה אותם רק ביום המחרת.

האב תיאר בתביעתו תחושות אי ודאות, תסכול ופגיעה רגשית שנגרמו לו כתוצאה ממעשיה של האם, שלדבריו מנעה במכוון מילדיו את הזכות להשתתף באירוע משמח של המשפחה המורחבת וכן פגעה בזכותו כהורה להיות שותף לרגעים חשובים בחיי ילדיו.

גרסת האם ודברי ההגנה

מנגד, האם ניסתה להציג גרסה מקלה. לדבריה, כלל לא הייתה מודעת להחלטה ששינתה את הסדרי השהות ביום החתונה, ואף לא זכרה מה התרחש באותו יום. היא חזרה והדגישה שוב את הדאגה לבריאות ילדיה מפני סכנת הדבקה בקורונה.

ממצאי בית המשפט והכרעת הדין

לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו, השתכנע בית המשפט כי האב הציג תיאור קוהרנטי של מהלך האירועים, הנתמך בעוד ראיות, בהן תיעוד נסיעה של רכב האם בכביש מהיר בצפון הארץ בדיוק במועד הרלוונטי. לעומת זאת, גרסת האם נמצאה חלשה ובלתי עקבית, וכללה תשובות מתחמקות בחקירתה.

  • האם פעלה בניגוד להחלטה של בית משפט אשר חייבה לאפשר לילדים להשתתף באירוע המשפחתי.
  • נפסק כי מעשיה מהווים רשלנות אזרחית, כיוון שהפקיעה את זכותם של הילדים ושל האב להשתתף יחד באירוע חשוב.
  • בית המשפט הדגיש כי יש לראות בחומרה את בחירתה המודעת למנוע את המפגש, גם לאחר שהובהר לה כי יש לעמוד בהחלטת השופט.

משמעות עוולת רשלנות בהקשר המשפחתי

עוולת הרשלנות בבסיסה קובעת פיצוי לנפגע שנגרם לו נזק עקב התנהגות בלתי סבירה של אדם אחר. בהקשרים משפחתיים, רשלנות יכולה להיתפס אף כהפרת חובת זהירות מוגברת, שכן מעורבים בני משפחה ובייחוד ילדים.

בפסיקה צוין כי אף שלא הוכח נזק כספי ממשי, עוגמת נפש ועצמת הפגיעה בזכויות ההוריות והמשפחתיות מצדיקים פיצוי מוסרי. לכך הוסף כי לא נמצא כי האם הביעה חרטה כלשהי על מעשיה או לקחה אחריות בדיעבד.

החלטת הפיצויים וההוצאות המשפטיות

בית המשפט פסק לטובת האב פיצוי בגובה 35,000 שקלים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו מהמעשה. בנוסף, חויבה האם לשאת בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של 10,000 שקלים נוספים. הפסיקה זו מהווה מסר ברור לחשיבות כיבוד החלטות שיפוטיות, גם במצבים של מחלוקות עמוקות בין הורים.

  • פסיקת פיצוי לאב בגין הפרה מכוונת של החלטת שופט.
  • הדגשת החובה לשיתוף פעולה בין הורים בנוגע לרווחת ילדיהם, גם לאחר פרידה או גירושין.
  • אחריות מוגברת למניעת שימוש בילדים כפיתרון לסכסוך בין מבוגרים.

ההליך ממחיש כי בית המשפט מעניק חשיבות רבה להסדרי שהות והחלטות מחייבות הנוגעות לילדים. הפרת החלטה שיפוטית אינה יכולה להיעשות באין מפריע, והיא תגרור סנקציה כספית, גם כאשר מדובר בנושא רגשי ולא כספי.

לסיכום, פרשה זו מהווה דוגמה לחשיבות שמירה על זכויות ההורים והילדים במסגרת סכסוכי משפחה, ומצביעה על הגישה הנוקשה של בתי המשפט כלפי הפרה בוטה של צווי שיפוטיים, לטובת שמירה על טובת הילדים ושגרת חייהם.