אבי ילדים קטינים שמרוויח משמעותית יותר מהאם – המזונות הופחתו למרות פער ההכנסות

החלטה חדשה של בית המשפט למשפחה מדגישה שיקול נוסף בקביעת גובה המזונות – חלוקת זמני השהות ההורית ושיקול כלכלי, גם כאשר קיים פער ניכר בהכנסות בין ההורים.

רקע: מזונות זמניים ודרישת עדכון

בסכסוך מתמשך בין זוג לשעבר, שפנו להליך משפטי בענייני מזונות וזמני שהות, עמד במרכז הפער המשמעותי בין הכנסות ההורים. האב, כלכלן שמרוויח כ-23 אלף שקל מדי חודש, והאם, שעסקה בעבר בתחום החינוך וכיום מטפלת בהוריה המבוגרים, ומכניסה סביב 6,000 שקלים בלבד.

השניים נישאו ב-1994 ולהם ארבעה ילדים. במרכז פסק הדין עמדו שני ילדיהם הקטינים, שהינם כעת בני 17 וחצי ו-15. בעבר קבע בית המשפט כי האב ישלם בכל חודש מזונות בסך 3,900 שקלים לטובת ילדיו, כאשר הסכום כולל תוספת למדור (סעיף הנוגע לדיור עבור הילדים) והשתתפות ברוב ההוצאות החריגות כדוגמת חינוך ובריאות.

טענות הצדדים: פערים כלכליים ויחסי הוצאה והכנסה

האם פנתה לבית המשפט בתביעה חדשה, בטענה כי צרכי ילדיה משמעותיים מכפי שקבע השופט המקורי. לטענתה, העלות החודשית בפועל מגיעה לכ-8,000 שקלים, בעוד שהיא נותרה עם הכנסה נמוכה שמבוססת על עבודתה כמטפלת בקרבת ביתה, דרך חברת כוח אדם. בנוסף, ציינה כי מצבה אינו מאפשר לה להגדיל את הכנסתה, מאחר והתמסרה לטיפול בקשישים.

מנגד, האב הדגיש כי האם אינה ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. לדבריו, הוא נושא לבדו בתשלומים מסוימים עבור הבנים – כולל הוצאות על מנוי לטלוויזיה וטלפונים ניידים, והיו ביניהם הסדרי שהות כמעט שיווניים. בנסיבות אלה ביקש להפחית את גובה התשלום לסכום מינימלי של כמה מאות שקלים בלבד ואף טען כי יש לערוך חלוקה שווה בסך כל ההוצאות הבלתי צפויות.

• האב טען שגם צרכי הילדים נבחנים בהגזמה.
• האם טענה להתעלמות מהוצאות יומיומיות נוספות ותחזוקת מגורים.

הכרעת בית המשפט: איזון בין צרכי הילדים לבין הכנסות ההורים

בית המשפט בחן לעומק את הכנסות הצדדים. נקבע שהפער בין השניים גדול – הכנסתו של האב גבוהה כמעט פי ארבעה מזו של האם: כ-22 אלף שקל מעבודתו ועוד קצבה בסך של כ-1,000 שקלים. מנגד, הכנסות האם מתייצבות סביב 6,300 שקל, כולל קצבת ילדים.

במסגרת פסק הדין התייחס השופט גם לאופי הבחירה התעסוקתית של האם. נקבע כי בחירתה להתמקד בטיפול בהוריה ראויה להערכה מוסרית ואין לראות בה חיסרון שמצדיק צמצום התמיכה מהאב. יחד עם זאת, נמצא כי רעיון הצרכים הגבוהים שהציגה האם אינו תואם את המצב, ונקבע כי חלו אי דיוקים והפרזות בחלק מטענותיה בנוגע להוצאות הילדים.

• בית המשפט מצא כי המשפחה חיה במשך שנים ברמת חיים נוחה, אך ההורים חולקים כיום את זמני השהות עם הילדים באופן כמעט שווה.
• השופט הבכיר העיר כי אין לייחס משקל שלילי לעיסוקה של האם במטפלת, גם אם הכנסת האב גבוהה משמעותית.

מזונות מופחתים: הפער בהכנסות – אך גם חלוקת האחריות ההורית

בסופו של דיון, ובשל חלוקת זמני השהות ההורית והיקף ההשתתפות של האב בהוצאות נוספות, קבע בית המשפט כי יש להפחית את גובה המזונות. המזונות עבור הבן הבכור יעמדו כעת על 1,350 שקל, ואילו עבור האח הצעיר – 1,600 שקל. בסה"כ חלה הפחתה לגובה 2,950 שקל לחודש – כאלף שקל פחות מהמזונות שנפסקו תחילה.

החלטה זו עונה לא רק על השיקול הכלכלי הטהור, אלא משקללת גם את השיתוף ההורי שיש לכל אחד מההורים בחיי היומיום של הילדים. כאשר זמני השהות שווים פחות או יותר, התפקיד הכלכלי שמתחלק בין שני ההורים עשוי להביא להפחתה משמעותית במזונות – גם כאשר לאחד מהצדדים יש פערי הכנסה ניכרים.

השלכות להורים נוספים וסיכום

הפסיקה מתווה גישה ברורה: שאלת המזונות אינה מוכרעת על בסיס ההכנסות לבדן, אלא משלבת מגוון רחב של שיקולים – ובהם היקף האחריות הכלכלית בפועל של כל צד והמעורבות בגידול הילדים. העובדה שהאם פעלה ממניעים מוסריים ובחרה עיסוק המוקדש להוריה לא הפחיתה מזכותה לתמיכה, אבל סגנון חלוקת הזמן נתן מקום מרכזי בהחלטת ההפחתה.

• שיקול מערכת היחסים עם הילדים וחלוקת הזמן ישפיעו במישרין או בעקיפין על קביעת מזונות.
• פערים גדולים בהכנסה אינם תנאי בלעדי לפסיקת מזונות גבוהים – יש לבדוק גם את התרומה בפועל של כל הורה למשק הבית.

לסיכום, תיק זה הוא המחשה למשפט אזרחי ודיני משפחה בישראל, בו פסקי-דין בענייני מזונות מקבלים גוון אישי השונה מתיק לתיק. לבית המשפט ישנו שיקול דעת רחב והוא שואף לאזן בין טובת הילד לבין כושר ההשתכרות והאחריות ההורית של כל אחד מההורים, כאשר לא הכנסה בלבד קובעת את התוצאה.