מאמרים משפטיים בתחום - דיני משפחה

העליון: אין להכיר בעסקת מכר דירה בין בני זוג לא נשואים ללא מסמך כתוב; בוטלה קביעת 7% לבן הזוג

בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להכיר בעסקת מכר במקרקעין בין בני זוג שאינם נשואים ללא מסמך כתוב. בכך ביטל העליון פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה והמחוזי, שראו בהסכמה בעל־פה בסיס להקניית חלק מדירתה של בת הזוג לשעבר לבן זוגה. ההכרעה מדגישה כי דיני המקרקעין מחייבים כתב לצורך הקניית זכויות קנייניות, וכי ההלכה המכונה "שיתוף ספציפי" אינה רלוונטית לצורך עקיפת דרישת הכתב במערך עובדות שבו בני הזוג אינם כפופים לחוק יחסי ממון. עוד נקבע כי לא מתקיימים התנאים החריגים הנדרשים להפעלת דוקטרינת "זעקת ההגינות", ולכן אין תוקף להסכמה הנטענת. סוגיית ההשבה בגין כספים שהועברו במהלך הקשר תתברר במסלול מתאים.

בג"ץ: פרשנות חדשה לחוק האימוץ – בני זוג מאותו מין כשירים לאמץ ככל זוג אחר

פסק דין חדשני של בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, מסמן תפנית משמעותית בתחום האימוץ בישראל. בג"ץ קבע כי יש לפרש את הוראות חוק האימוץ באופן שמאפשר גם לבני זוג מאותו המין לאמץ ילדים, בדומה לכל זוג אחר. נקודת המוצא היא טובת הילד והיציבות המשפחתית שבה יגדל – ולא הנטייה המינית של ההורים. ההכרעה מבקשת לשים קץ לפרקטיקה שנוצרה במהלך השנים, שלפיה זוגות מאותו המין ניצבו בעמדת נחיתות מערכתית מול זוגות הטרוסקסואליים בהליכי אימוץ, ולעיתים הוגבלו לאימוץ ילדים בוגרים יותר או בעלי צרכים מיוחדים בלבד.

העליון דחה בקשת הורים להשתמש בזרעו של קטין שנפטר: לא הוכח רצון מפורש לשימוש לאחר המוות

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור שהגישו הורי קטין שנפטר ממחלה קשה, שביקשו לעשות שימוש בזרעו של בנם לאחר מותו לצורך הפריית אישה שתסכים לכך. נקבע כי לא הוכח רצון מפורש של המנוח לשימוש בזרעו לאחר פטירתו, וכי כבוד המת ואוטונומיית הרצון מחייבים בסיס ראייתי מוצק לפני שניתן להתיר פעולה כה מרחיקת לכת. עוד הודגש כי אפוטרופסות ההורים אינה מקנה סמכות להכריע בשאלות אלו לאחר הפטירה, והדין אינו רואה בזרע "נכס" הניתן להעברה.

בית המשפט המחוזי: שתי בנות זוג יוכרו כאימהות כאשר אחת הרתה מביצית השנייה – גם לאחר פרידה

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המדינה וקבע כי שתי נשים, שהיו בנות זוג ונפרדו במהלך ההיריון, יוכרו שתיהן כאימהות של קטינה שנולדה מהפריה חוץ־גופית: ביצית של אחת הופרתה בזרעו של תורם אנונימי והועברה לרחמה של השנייה. בפסק הדין הודגש כי אנונימיות התורם שוללת חשש להיווצרות “הורות משולשת”, וכי טובת הקטינה מחייבת שלא ליצור עדיפות משפטית לאחת האימהות. לפי ההכרעה, ההכרה באם הגנטית תיעשה באמצעות פסק דין הצהרתי – ולא בדרך של צו הורות פסיקתי – כדי לשקף את אדן ההורות הגנטי ולהבטיח שוויון מלא בין ההורים.

בית המשפט לענייני משפחה: מענקי מילואים לא ייחשבו כהכנסה שוטפת בחישוב מזונות קטינה

הכרעת בית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנדונה לאחרונה מחדדת עיקרון חשוב בדיני מזונות: מענקים ותגמולים ששולמו לאב בגין שירות מילואים ממושך אינם מהווים הכנסה חודשית שוטפת לצורך חישוב מזונות קטינה. לצד הקביעה העקרונית, נקבעו חיובי מזונות מפורטים בהתבסס על ההכנסות הפנויות של ההורים, על זמני השהות בפועל ועל רמת הצרכים של הקטינה בשני הבתים. התביעה התקבלה בחלקה, והמסגרת הכספית הותאמה למבנה המשפחתי החדש ולשינויים בנסיבות.

הלכה חדשה בעליון: זכות המאומץ לדעת את זהות הוריו גוברת ככלל – בכפוף לחשש ממשי לפגיעה בהורה הביולוגי

בית המשפט העליון קבע הלכה מנחה עקרונית בשאלת האיזון בין זכות המאומץ לדעת מיהם הוריו הביולוגיים לבין זכות ההורה הביולוגי לפרטיות. נקבע כי ברירת המחדל היא העדפת רצונו של המאומץ לקבל פרטים מזהים מתוך פנקס האימוצים, ואילו הגבלה על גילוי כזה אפשרית רק במקרים חריגים, שבהם קיים חשש ממשי לנזק חמור להורה הביולוגי – כגון פגיעה בביטחונו, בבריאותו או בקריסת התא המשפחתי.

מחוזי: הסכם רכושי בין ידועים בציבור מחייב אישור מחדש אם הצדדים נישאים בהמשך

פסק דין מחוזי שניתן לאחרונה מחדד עיקרון חשוב בדיני המשפחה: הסכם רכושי שנחתם ואושר בין בני זוג בהיותם ידועים בציבור אינו פוטר אותם מן החובה לאשרו מחדש אם וכאשר יינשאו. עוד נקבע כי אין זה רצוי לערוך הסכמים "מעורבים" המסדירים בבת אחת, ובלא הבחנה ברורה, את מערכת הזכויות והחובות של בני הזוג הן כידועים בציבור והן כנשואים.

באופן חריג: בית המשפט התיר להורי נער שנפטר לעשות שימוש בזרעו לשם הולדת ילד

בפסק דין חריג ומעורר עניין ציבורי, בית משפט לענייני משפחה קיבל תביעה שהגישו הוריו של נער, אשר נפטר ממחלה בגיל 17 פלוס, להתיר שימוש בזרעו המוקפא לשם הולדת ילד. ההכרעה שמה במרכז את רצונו של המנוח להמשכיות, והבהירה כי גם בגיל שאינו נחשב לבגרות משפטית מלאה, ניתן להכיר ברצון ברור ומגובש כעוגן משפטי. לצד קבלת התביעה, בית המשפט קרא למחוקק להסדיר את הסוגיה המורכבת של שימוש בזרע לאחר מוות, במיוחד כשמדובר בקטינים, בשל המשמעויות האתיות, החברתיות והמשפחתיות הנרחבות.

בית המשפט דחה תביעת אב להשבת מחצית כספי מתנה מהחתן לאחר פרידת בני הזוג

בית המשפט לענייני משפחה דחה באחרונה תביעה כספית שהגיש אב נגד חתנו, לאחר שבתו ובן זוגה נפרדו. האב טען כי נתן לזוג במתנה סכום כולל של 600,000 ש"ח – מחציתו כהון עצמי לרכישת דירה ומחציתו לצורך שיפוץ – וכי יש לבטל את המתנה ולהורות לחתן להשיב לו 300,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי מדובר במתנה שהוענקה והושלמה, וכי אין לראות בה "עסקה" שניתן לבטלה על בסיס טענות חוזיות של טעות או הטעיה. מעבר לכך, התביעה נדחתה גם מן הטעם הראייתי: התובע לא הוכיח כנדרש את עצם העברת הסכום המשמעותי במזומן, ולא כימת כראוי את היקף עבודות השיפוץ שלטענתו בוצעו.

מאומצת משנות החמישים תבעה פיצויים מהשירות למען הילד – ובית המשפט דחה: "המאמצים היו חריגים לטובתה"

אישה שאומצה במחצית שנות החמישים תבעה מהשירות למען הילד סכום של מיליוני שקלים בטענה כי רשלנות בטיפול בעניינה מנעה ממנה לאתר את הוריה הביולוגיים. בית משפט מחוזי במרכז הארץ דחה את התביעה וקבע כי השירות פעל במקצועיות, על פי הדין והנהלים, ואף נקט צעדים יזומים כדי לסייע לה לאתר מידע על משפחתה הביולוגית.

בין ישיבה למדע: בית המשפט קבע כי רצון הנער יכובד והוא ילמד בבית ספר ביוטכנולוגי

מחלוקת חריפה בין הורים גרושים על רקע בחירת מסגרת חינוכית לבנם המתבגר הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. האב, שומר מצוות וגדל בחברה חרדית, ביקש לרשום את בנו לישיבה תורנית. האם, שיצאה בשנים האחרונות משמירת אורח חיים דתי ומנהלת זוגיות עם אישה, ביקשה לשלב את הנער בבית ספר דתי-מדעי המתמחה בביוטכנולוגיה. לאחר בחינה מקיפה, ולאחר שמיעת הנער ותסקיר עו"ס, קבע בית המשפט כי יש לכבד את רצונו של הקטין ולרשום אותו למסגרת הדתית-ביוטכנולוגית.

מזונות ילדים בישראל: ממתי משלמים, עד מתי, וכיצד משתנה החיוב לאורך השנים

חיוב מזונות ילדים מלווה הורים רבים בעת פרידה או גירושין, ולעיתים גם במשפחות שאינן נפרדות אך מבקשות להסדיר את חלוקת ההוצאות. זהו חיוב משפטי וכלכלי שמטרתו להבטיח את טובת הילד ואת סיפוק צרכיו הבסיסיים והמיוחדים. לצד העיקרון, קיימות שאלות מעשיות: כמה משלמים, ממתי ועד מתי, והאם אפשר לשנות את הסכום עם הזמן. במאמר זה נציג באופן מסודר את המרכיבים, המסגרת המשפטית, נקודות הזמן החשובות, דרכי השינוי והאכיפה, וכן נציע כלים פרקטיים לניהול נכון של ההליך.

בית המשפט למשפחה התיר שימוש בזרעו של לוחם שנפל: אמירה בשיחת קרב הוכרה כהבעת רצון ממשית

בית משפט למשפחה במחוז המרכז התיר לאם להשתמש בזרעו של בנה, לוחם בצה"ל שנפל בלחימה באוקטובר 2023, לצורך הולדת ילד באמצעות אישה שתיבחר לכך בהתאם לדין. ההכרעה, שניתנה בנסיבות יוצאות דופן, נשענה על שיחה מפורשת שנערכה בין הלוחמים שעות ספורות לפני הכניסה לקרב, בה הביע המנוח רצון להקפיא את זרעו בהזדמנות הראשונה. בית המשפט ראה באמירה זו אינדיקציה משמעותית לרצונו, והדגיש את הצורך הדחוף בהסדרה חקיקתית כוללת של הסוגיה.

נשיא העליון דוחה בקשה לדיון נוסף בפרשת החלפת עוברים: הפעוטה תיוותר אצל ההורים המגדלים

נשיא בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בפרשה חריגה וכואבת של החלפת עוברים בהליך הפריה חוץ-גופית. המשמעות המעשית: הפעוטה, שנולדה לאם היולדת שלא נשאה את מטענה הגנטי, תמשיך לגדול אצל ההורים המגדלים – בני הזוג שנרשמו כהוריה מיד לאחר הלידה ומגדלים אותה מאז. בהחלטה הודגש כי לא נקבעה הלכה חדשה שמגבשת כלל אוטומטי בנוגע למעמדה של הזיקה הגנטית בהכרעה על הורות משפטית, וכי מדובר במקרה נדיר שיש לקוות שלא יישנה. עוד צוין כי הגיעה העת לשים קץ להתדיינות ולהסיט את המשקל לבניית אמון וקשר מיטיב בין הילדה לבין שני הזוגות בעלי הזיקה ההורית.

העליון קבע: בפרשת החלפת העוברים – ההורים המגדלים הם ההורים על פי דין; קריאה למחוקק להסדיר את ההורות בעידן הפריון המודרני

בית המשפט העליון הכריע בסוגיה רגישה ונדירה שהחלה בטעות אנוש בהליכי הפריה חוץ־גופית והביאה ל"תחרות" בין שני זוגות הורים – גנטיים ומגדלים – על מעמד ההורות המשפטית. ברוב דעות נקבע כי ההורים המגדלים, היא האם שילדה את הקטינה ובן זוגה, הם ההורים על פי דין. החלטה זו התקבלה תוך הדגשת העיקרון של טובת הילד, ומתוך היקש זהיר להסדרים קיימים בדין הישראלי. בד בבד, העליון קורא למחוקק להסדיר בהקדם את הגדרת ההורות בעידן רפואת הפריון, כדי לתת מענה ברור למקרים חריגים הנולדים מטכנולוגיות חדשות ומטעויות אנוש.

בית המשפט: הסכם רכושי של ידועים בציבור לא מחייב לאחר נישואין ללא אישור מחודש

פסק דין שניתן לאחרונה בערכאת הערעור לענייני משפחה מחדד שוב: הסכם רכושי שנחתם בין בני זוג בתקופה שבה היו ידועים בציבור אינו ממשיך לחול באופן אוטומטי לאחר שהם נישאים, אלא אם קיבל אישור מחייב לפי הדין במועד סמוך לנישואין או במהלכם. בית המשפט דחה ערעור של בן זוג שביקש להעניק להסכם ישן, שנחתם בפני נוטריון, תוקף של הסכם ממון לנישואין – וקבע כי בנסיבות המקרה ההסכם תקף רק עד למועד החתונה.