בית המשפט המחוזי: סוכנות ביטוח בשליטת בנק תסווג כמוסד כספי – הערעור התקבל

פסק דין של בית המשפט המחוזי משרטט קו מנחה חשוב בדיני המס: סוכנות ביטוח בבעלות מלאה של בנק, המעניקה שירותי ביטוח המשויכים באופן הדוק להליכי המשכנתאות של הבנק בלבד, תסווג כמוסד כספי לעניין חוק מס ערך מוסף. ההכרעה מתבססת על מבחן המהות הכלכלית ועל התלות המלאה של החברה-הבת בפעילות הפיננסית של הבנק האם, ומבהירה כי אין לראות בה סוכנות ביטוח עצמאית המתחרה בשוק החופשי. בית המשפט קיבל את הערעור של החברה והורה לשנות את סיווגה.

הרקע והסוגיה המשפטית

ההליך עסק בחברת סוכנות ביטוח פרטית שהוקמה על ידי בנק מסחרי גדול, בבעלות מלאה שלו. החברה מעניקה ביטוחי חיים ורכוש המשויכים למשכנתאות, ורק ללווים של אותו בנק. כלומר, אין לה לקוחות מן השוק החופשי ואין לה פעילות שאינה כרוכה ישירות במתן הלוואות לדיור על ידי חברת האם. הרגולטור דחה בקשה לסווג את החברה כמוסד כספי, והתעקש להשאירה בסטטוס של עוסק. החברה ערערה לבית המשפט.

השאלה העיקרית הייתה האם חברה המשמשת כזרוע משלימה של בנק, ואינה מבצעת מכירות ביטוח עצמאיות, תסווג כ"מוסד כספי" – סיווג השמור בדרך כלל לבנקים ולגורמים פיננסיים – או שמא היא "עוסק" כיתר סוכנויות הביטוח העצמאיות. לסיווג יש השלכות מיסוי שונות, שכן מוסד כספי כפוף למשטר מס ייחודי, בעוד עוסק פועל במסגרת מע"מ רגילה על עסקאות.

טענות הצדדים

החברה טענה כי היא פועלת כחלק אינטגרלי ממערך המשכנתאות של הבנק: הלקוחות הם אך ורק לוקחי המשכנתאות של הבנק, פוליסות הביטוח מונפקות רק בקשר ישיר לאותן הלוואות, והחברה אינה משווקת מוצרים לשוק הרחב. תפקידה נועד לתמוך בפעילות הבנק ולדאוג להבטחת פירעון ההלוואות, ומכאן שיש לסווגה בדיוק כפי שמסווג הבנק – כמוסד כספי.

מנגד, הרשות המוסמכת טענה כי מדובר בסוכנות ביטוח לכל דבר: היא מעניקה שירותי ביטוח ללקוחות, מקיימת התקשרויות מול חברות ביטוח ומתחרה בשוק ביטוחי המשכנתאות. עוד נטען כי סיווגה כמוסד כספי ייצור הפליה אל מול סוכנויות ביטוח אחרות, המסווגות כעוסקים, ואף יאפשר תכנון מס בלתי ראוי, בין היתר בהיבטי חלוקת דיבידנד.

המסגרת הנורמטיבית – הסבר תמציתי

במשפט המס, סיווג כ"מוסד כספי" משמעותו משטר חיוב שונה מדגם המע"מ הרגיל. מוסדות כספיים – כגון בנקים וגורמים פיננסיים – אינם מטילים מע"מ על עסקאותיהם כנהוג אצל "עוסקים", אלא כפופים למנגנון ייחודי של חיוב במס המגלם את פעילותם. נקודת המוצא בהכרעה מהסוג הזה היא מהות כלכלית: מי הגורם שמבצע בפועל את הפעילות הפיננסית, ומהו תפקידה האמיתי של החברה בתוך קבוצת התאגידים.

נימוקי בית המשפט

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. נקבע כי החברה-הבת אינה מחזיקה בפעילות עסקית עצמאית ונפרדת. כל רווחיותה והיקף פעילותה נגזרים היישר ממערך המשכנתאות של הבנק. ללא הבנק – אין לה שוק. הלקוחות הם לקוחות הבנק בלבד, והביטוחים מתייחסים למוצר אחד מוגדר: הלוואת משכנתא.

• הפעילות הביטוחית של החברה היא חלק ממערך המשכנתאות של הבנק, שנועדה להבטיח את פירעון ההלוואות.
• התלות בפעילות הבנק מוחלטת: ללא הלוואות חדשות אין לחברה צמיחה, וללא תיק משכנתאות פעיל אין לה קיום עסקי.
• מוסדות הניהול, התפעול והתשתיות מצויים בפועל אצל הבנק, והחברה פועלת כיחידה תומכת בתוך הקבוצה.

בנסיבות אלה, כך נפסק, יש לבחון את החברה לא דרך משקפיים פורמליים של רישום וסיווג, אלא לפי תכני הפעילות. כשהתוכן הוא פיננסי במהותו ושזור באופן הדוק ומלא בפעילות בנקאית, נכון לסווג את החברה כמוסד כספי, בדומה לחברת האם.

מבחן המהות הכלכלית ויחסי אם–בת

הכרעת בית המשפט נשענה גם על עיקרון מהותי: כאשר חברה-בת חסרת היתכנות כלכלית עצמאית, וכל תפקידה להאריך את זרועו של הנישום העיקרי, הסיווג לצורך מס אמור להיקבע לפי מהות התפקיד בקבוצה ולא לפי הכותרת התאגידית. ההפרדה הארגונית בין הבנק לבין החברה-הבת נולדה בשל דרישות רגולטוריות שהפרידו בין בנקים לבין שיווק מוצרי ביטוח. אולם מבחינה כלכלית-פונקציונלית, פעילות הביטוח נותרה חלק אינטגרלי ממכלול השירותים הפיננסיים של הבנק.

• החברה אינה מציעה סל מוצרי ביטוח רחב לציבור הרחב, אלא מוצרי ביטוח מדויקים המתחייבים כתנאי מלווים להלוואה.
• קהל היעד מוגדר וסגור – לקוחות הבנק הלווים בלבד – להבדיל מקהל הצרכנים הרחב של סוכנויות עצמאיות.
• החברה הוקמה כדי לשרת את אינטרס הבנק בניהול הסיכונים של תיק המשכנתאות, ולא כדי להתחרות בשוק חופשי.

טענת ההפליה כלפי סוכנויות עצמאיות – מדוע נדחתה

הטענה שלפיה סיווג החברה כמוסד כספי יפלה לכאורה לרעה סוכנויות ביטוח עצמאיות נדחתה. בית המשפט הדגיש כי נקודת המוצא איננה זהות תוצאה בין שחקנים שונים בשוק, אלא התאמת הסיווג למהות הפעילות:

• סוכנות עצמאית פועלת בשוק פתוח, מעניקה מגוון שירותים לקהלים רבים, ונושאת סיכונים עסקיים עצמאיים.
• החברה-הבת במקרה זה פועלת מול קהל לקוחות סגור, אינה מתחרה באופן חופשי על תיקי ביטוח, ותכליתה תומכת-אשראי.
• שוני מהותי בפעילות מוביל מטבעו לשוני בסיווג ולשוני בתוצאה המיסויית.

השלכות מיסויות – ללא הקלה לחברה עצמה

בית המשפט הבהיר כי הסיווג כמוסד כספי אינו יוצר הקלה במס על פעילות החברה עצמה. המנגנון המיסויי החל על מוסדות כספיים שונה ממע"מ רגיל, אך אינו מקנה פטור כללי או יתרון ביחס לעוסק בהכרח. טענות שנשמעו בדבר יתרון מיסויי בהיבט חלוקת דיבידנד הוצגו כמנותקות מפעילות החברה עצמה: אם וככל שמתגבשת שאלה מיסויית לגבי בעל המניות (הבנק), היא אינה משליכה על חיובה של חברת הבת, ואינה עילה לשינוי הסיווג מהותית.

• הסיווג הראוי נקבע לפי מהות הפעילות והתלות הכלכלית, ולא לפי השלכות מס משניות אצל בעלי מניות.
• אין בסיס לקביעה כי הסיווג החדש יוצר יתרון בלתי הוגן על פני סוכנויות עצמאיות, שכן מבנה הפעילות שונה מהותית.
• מטרת הסיווג בהקשר זה היא שיקוף נכון של הפעילות הפיננסית, לא יצירת תיבול מיסויי מלאכותי.

משמעויות רוחב לשוק הפיננסי

ההכרעה נוגעת למבנים נפוצים שבהם בנקים נדרשו, מטעמים רגולטוריים, להפריד בין פעילותם לבין שיווק מוצרי ביטוח. פסק הדין מסמן כי הפרדה תאגידית כשלעצמה אינה מכריעה את הסיווג לצורכי מס. המבחן הוא כפול: בחינת מקור הלקוחות והאם הם לקוחות הבנק בלבד, ובחינת תלות עסקית מוחלטת בפעילות האשראי של הבנק. כאשר שני תנאים אלה מתקיימים במובהק, הנטייה תהיה לסווג את פעילות החברה-הבת כחלק מן הפעילות הפיננסית של מוסד כספי.

עם זאת, בית המשפט הותיר בעקיפין פתח להבחנה: אם תוצג פעילות עצמאית מהותית, קהל לקוחות רחב שאינו תלוי בבנק, או סל מוצרי ביטוח מגוון שאינו קשור למשכנתאות – התוצאה יכולה להיות שונה. במילים אחרות, כל מקרה ייבחן לגופו, על פי תשתית עובדתית מלאכה ומהות הפעילות בפועל.

סיכום פסק הדין

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במלואו וקבע כי החברה-הבת תסווג כמוסד כספי. נקודת האיזון הוטתה בזכות מבחן המהות הכלכלית: התלות המוחלטת בבנק האם, היעדר קיום עסקי עצמאי, העובדה שהלקוחות הם לוקחי משכנתאות של הבנק בלבד, והיות הפעילות הביטוחית נדבך של ניהול הסיכון הפיננסי של תיק ההלוואות. בית המשפט דחה את טענות ההפליה והבהיר כי הסיווג אינו מקנה יתרון מס לחברה, וכי כל השלכה אפשרית על בעלי המניות אינה משנה את הניתוח המהותי.

לסיכום, המסר המרכזי הוא התאמת הסיווג למס המציג נאמנה את המציאות הכלכלית. כאשר החברה-הבת היא זרוע תפעולית של הבנק ושירותיה ניתנים רק בהקשר לפעילות האשראי שלו, אין הצדקה להחיל עליה דין של עוסק רגיל. סיווגה כמוסד כספי משיב את הפעילות למקומה הטבעי במארג השירותים הבנקאיים, תוך הבהרה שאין בכך הקלה מסוימת או הפליה בשוק הביטוח, אלא קביעה עקרונית המבוססת על תוכן הפעילות ותכליתה.