רואה חשבון הורשע בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים — נידון לשני חודשי עבודות שירות

רואה חשבון ותיק הורשע בבית משפט השלום לאחר שהודה בכך שהעלים הכנסות בסכום מצטבר של כ-3.7 מיליון שקלים שהיו שייכות לשניים מלקוחות משרדו. בעקבות כך נגזרו עליו חודשיים של עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

העלמת הכנסות בהיקף גבוה ופסק הדין

על פי עובדות כתב האישום, רואה החשבון, בן 73 ובעל משרד עצמאי בתחום מאז שנות השמונים, נמנע מלדווח כראוי לרשויות המס על הכנסות של שני לקוחות שונים שייצג. הלקוחות פעלו בענפי הבנייה והטכנולוגיה, ובין השנים הקובעות הצטבר סכום ההכנסה שלא דווח אל מעל 3.7 מיליון ש"ח. בהתאם להודאתו, הורשע בשתי עבירות של הגשת דוח לא נכון ללא הצדק סביר, עברה לפי פקודת מס הכנסה.

• הנאשם סייע ללקוח בתחום הבנייה להעלים למעלה ממיליון ש"ח.
• לקוחו השני, העוסק בייצור מערכות אלקטרוניות, השמיט הכנסה של למעלה מ-2.5 מיליון ש"ח.
• בסך הכול, מדובר בהכנסות שהיו חייבות במס מדינה.

טענות הצדדים בדיון על העונש

המדינה דרשה להחמיר עם הנאשם וביקשה לגזור עליו תקופת עבודות שירות בת שבעה חודשים, מאסר על תנאי, וקנס כספי גבוה. לטענתה, מדובר בהתנהלות שיטתית מצידו של האיש, והיא לא יצאה מגדר מעידה חד פעמית.

הנאשם, שפנה באמצעות הגנה משפטית, ביקש להימנע מהרשעה פלילית, תוך שהדגיש את השלכות ההרשעה: פוטנציאל לפיטוריו מלשכת רואי החשבון וחשש לסגירת משרדו על כל עובדיו. בנוסף, העלה טענה לאכיפה בררנית — כלומר, טען כי לא הייתה סיבה שהמדינה תעמיד לדין דווקא אותו, בזמן שכפופים לו (רואי חשבון שכירים במשרד) שנטלו חלק בהכנת הדוחות לא הועמדו לדין בעצמם.

הנאשם הדגיש את מצבו האישי — גילו המתקדם, בעיות בריאותיות שלטענתו מחמירות, וכן את העובדה שאיבד שניים מאחיו בזמן האחרון, כחלק מבקשתו להקל בעונש.

התייחסות בית המשפט לטענות — מי נושא באחריות?

השופטת דנה בטענות הנאשם, ובפרט בטענה לאכיפה בררנית. בהכרעתה הבהירה כי רואי החשבון השכירים במשרדו אמנם הכינו את דוחות המס, אך לנאשם — כמנהל המקצועי הראשי ומי שחייב היה לאשר את הדוחות — האחריות הישירה והעיקרית. כך, עליו הופקדו הסמכות והאחריות המלאה להבטחת דיווח אמין לרשויות, והוא שהועמד לדין ולא העובדים שתחתיו.

• השופטת קבעה שבשלב זה לא הוכח כי נפגע מעמדו המקצועי של הנאשם בשל ההרשעה.
• צוין כי אף לאחר ההרשעה, הנאשם המשיך לשמש בתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין.
• על פי פסק הדין, אין עילה לבטל את ההרשעה, מאחר והאחריות הישירה רובצת לפתחו של בעל המשרד.

שיקולים לקולה בענישה

על אף חומרת המעשים והיקפי הכספים שלא דווחו, בית המשפט שקל גם נתונים לזכותו של הנאשם:

• הודה עוד בתחילת ההליך והביע חרטה כנה.
• היה בשיתוף פעולה מלא במהלך ההליך המשפטי.
• לנוכח גילו המבוגר ומצבו הרפואי, הוחלט שלא להטיל עונש מאסר בפועל.

בסופו של דבר, גזר הדין כלל חודשיים עבודות שירות בלבד, שישה חודשי מאסר מותנים על כל עבירה דומה נוספת, וקנס בסך 50,000 ש"ח, כאשר נקבע שמי שלא ישלם את הקנס — יישא 50 ימי מאסר תמורתו.

משמעות העבירה: עריכת דוח לא נכון ללא הצדק סביר

מדובר בעבירה פלילית בתחום דיני המיסים, המטילה אחריות משמעותית על מי שמייצג נישומים מול רשויות המס. רואה חשבון נדרש להגיש דוחות אמת, והעובר על כך עלול לעמוד לדין פלילי, כפי שאירע בתיק זה.

סיכום

החלטת בית המשפט מבטאת את האיזון בין הצורך להרתיע בתחום העלמות המס, לבין שיקולים הומניטריים וההיבט האישי של הנאשם. פסק הדין מדגיש את חשיבות האחריות של בעלי מקצועות חופשיים בניהול כספי הציבור ובשמירה על כללי הדיווח לרשויות המדינה.

המאמר לעיל נועד לספק סקירה כללית ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.