שינוי תקדימי: שוטר שהחליק בשלג בדרכו לעבודה הוכר כנפגע עבודה בבית הדין הארצי

האם החלקה בשלג בדרכו של עובד לתחנה יכולה להיחשב כתאונת עבודה? לאחרונה, בית הדין הארצי לעבודה קבע שכן, כאשר פסק לזכות שוטר שנפצע בגבו בעת שניסה לפנות שלג סמוך לרכבו בדרכו לעבודה.

רקע המקרה: מזג אוויר חורפי וההחלקה

בעיצומו של חודש חורפי בשנה האחרונה, כאשר סופת שלגים פקדה את האזור ההררי שבו מתגורר השוטר, הצטבר שלג כבד סמוך לרכבו. השלג חסם את האפשרות לצאת מהבית ולהגיע לתחנת המשטרה במדינה המרוחקת שבה הוא עובד, המרחק, אגב, עומד על כמאתיים קילומטרים. תכנון היציאה המוקדמת, שנועדה להבטיח הגעה בזמן, נקטע כאשר כבר בשעות הבוקר זיהה השוטר את הערמות השלג.

בשל המכשול הלא צפוי, נדרש השוטר לצאת מוקדם ולפנות בעצמו את השלג מסביב לרכבו, מתוך מטרה לנסוע בהמשך לעבודתו. אולם, במהלך מאמץ הפינוי, החליק השוטר ונפגם איבר בגבו. במקום להמשיך לעבודתו כפשוטו, נאלץ לטפל בפציעתו ולפנות לקבלת טיפול רפואי עוד באותו היום.

ההליך המשפטי: מהחלטה אזורית לערעור ברמה הארצית

מייד לאחר התאונה, פנה השוטר לגורם רפואי שתיעד את פציעתו והעניק לו ימי מחלה. יחד עם זאת, עתירה לביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה נתקלה בסירוב. המחלוקת הגיעה לבית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את התביעה בטענה כי האירוע המדובר אינו עומד בקריטריונים לתאונת עבודה. נימוק מרכזי היה העובדה שהשוטר התכוון לאחר פינוי השלג לשוב לביתו להתרעננות ולהחליף בגדים לפני צאתו הסופית לעבודה – פעולה שכביכול "קוטעת" את הקשר בין התאונה לבין מועד תכלית ההגעה למקום העבודה.

השוטר, בסיוע ייצוג משפטי, בחר לערער על ההחלטה. בערעור נטען כי הסרת השלג נועדה אך ורק להכין את הדרך לעבודה ושהחזרה הביתה, התארגנות, לבישת מדים והתקלחות, הן חלק בלתי נפרד מההכנות לקראת העבודה. לפיכך, שום שלב בתהליך לא מהווה סטייה ניכרת המפקיעה את הקשר בין הפציעה לעבודה.

דיון בעקרון הסטייה הסבירה והתייחסות למונחים משפטיים

נושא מרכזי בדיון היה שאלת ה"סטייה מעבודה" – כלומר, מה נחשב לפעולה קשורה לעיסוקו של העובד, ומה נחשב לחריגה מהותית המנתקת את הקשר שבין התאונה לעבודה. בהליך המשפטי בנושא תאונת עבודה, קובע הדין כי כל פגיעה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה להיות מוכרת, כל עוד לא חלה סטייה משמעותית מהמטרה – ההגעה למקום העבודה או החזרה ממנו.

בית הדין הארצי קבע כי פעולת פינוי השלג איננה סטייה מהעיסוק בעבודה, אלא היא פעולה הכרחית שנעשתה כדי לאפשר את היציאה לעבודה. אף הכוונה להתקלח ולהחליף בגדים לאחר מכן נחשבה כסבירה ומתחייבת בנסיבות, והוחלט כי אינה מנתקת את הקשר התעסוקתי בין הפציעה למשימה המקורית – הגעה לתחנה.

• נקבע כי הפסקות קלות בדרכו של העובד, המיועדות לאפשר רענון או הכנה פיזית סבירה לעבודה, הן חלק מהרצף התעסוקתי.
• צוינה עמדת הדין כי לא נדרש מהעובד להימנע מהכנות בסיסיות כמו ניקיון עצמי או החלפת לבוש במהלך הדרך לעבודה.
• הפסקה לצורך רענון או שיקום כוח אינה נחשבת כקטיעת מסלול ההגעה לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי ומשמעותו

הפסיקה בבית הדין הארצי נקבעה פה אחד: האירוע מהווה תאונת עבודה. נקבע כי פעולת פינוי השלג נעשתה במסגרת ההכנות הנדרשות להגעה לעבודה, וכי ההחלקה שבמהלכה נפגע השוטר בגבו זכאית להכרה לפי התנאים הקבועים. עפ"י ההחלטה, "כוונת העובד לחזור הביתה למקלחת ולהחלפת בגדים איננה בגדר סטייה שמפקיעה את הקשר התעסוקתי".

בעקבות ההחלטה, חויב המוסד לביטוח הלאומי לשלם לשוטר פיצוי משמעותי ולהחזיר לו את הוצאות ההליך המשפטי. בכך, הבהיר בית הדין הארצי את עמדתו בנושא – פעולות נלוות, המהוות חלק סביר ורגיל במסלול מהבית לעבודה, נכללות בדרך העבודה, גם אם הן כוללות תחנות ביניים כמו ביתו של העובד.

השפעות רוחב והמשמעות למקרים עתידיים

פסק הדין הנוכחי עשוי לשמש תקדים במקרים נוספים שבהם נלקחת בחשבון שורת פעולות נלוות שביצע עובד בדרכו למקום העבודה. בין אם מדובר בפעולות רענון, התארגנות, פעולה פיזית שנכפתה בשל תנאי מזג אוויר או נסיבות אחרות – הכל ייבחן לפי סבירות המעשה ותכליתו.

• הכרה בסריקה רחבה יותר של פעולות "בדרך לעבודה" ככפופות להגנות הדין, עם דגש על סבירות וצורך מעשי.
• הגדרת עקרון ה"סטייה הסבירה" כמאפשר לעובד לבצע פעולות מסייעות להגעה לעבודה מבלי לאבד את זכאותו להכרה בתאונה שאירעה במהלכן.

בכך, נשרטה רמת גמישות מסוימת בשיח המשפטי סביב מקרה של פגיעות בהקשר עבודה, המשקפת הבנה למציאות החיים ולעיתים למורכבות הדרך שעובד חייב לעבור מדי יום.

סיכום

הכרת בית הדין הארצי בעובד שנפגע בעת הכנות ליציאה לעבודה, תוך הרחבת ההגדרה למהי "דרך לעבודה", מהווה בשורה לעובדים רבים. פסק הדין מסמן הכרה במצבים בהם נדרש העובד להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים בדרכו אל התחנה או המשרד, וקובע שההגנה החוקית אינה פוקעת כל עוד מדובר בפעולות הגיוניות הקשורות להבטחת ההגעה או להתארגנות סבירה בטרם התחלת המשמרת.